צילום: בלומברג
היורו עלה ב-0.2% ושערו היציג נקבע על 4.10 שקלים
הדולר נסחר ביציבות ושערו היציג נקבע על 3.88 שקלים. היורו בעולם עולה ב-0.4% ונסחר ב-1.06 דולרים; אייל כהן מנכ''ל שיא קפיטל: "אנו צפויים להמשך מגמת היחלשות היורו בעולם ובארץ"
היורו עלה ב-0.2% ושערו היציג נקבע על 4.10 שקלים, הדולר נסחר ביציבות ושערו היציג נקבע על 3.88 שקלים, היורו בעולם עולה ב-0.4% ונסחר ב-1.06 דולרים.
קראו עוד בכלכליסט
אייל כהן, מנכ''ל שיא קפיטל - "היורו בדרך ל-4.00 שקלים"
מנכ"ל שיא קפיטל מסביר כיצד הובילה מלחמת המטבעות העולמית את היורו לרמת שפל של שנים, וסבור שעל בנק ישראל להתערב למיגור פעילות הספקולנטים במסחר בשקל מול הדולר, כדי למנוע מישראל לגלוש למיתון:
המשבר הכלכלי של 2008 הוביל את הבנקים המרכזיים בעולם לנקוט מדיניות מוניטרית מרחיבה ביותר, בעיקר באמצעות הפחתת הריביות לטווח קצר. אולם, משההתאוששות המיוחלת בוששה לבוא, המשיכו הבנקים המרכזיים והפחיתו את שיעורי הריביות עד לרמת ה-0 ובחלק מהמדינות אף לרמת ריבית שלילית. במצב כזה, יכולת הבנק המרכזי להמשיך ולפעול היא מוגבלת, כאשר יעילות המהלך מוטלת בספק.
במקביל, נאלצו הבנקים המרכזיים להפעיל כלים מוניטריים לא-שגרתיים כדי לנסות ולעודד את הפעילות הכלכלית, כאשר העיקרי שבהם הוא תוכנית ה"הרחבה הכמותית" (Quantitative Easing), שבמסגרתה רוכש הבנק המרכזי אג"ח מסוגים שונים ומשלם בכסף. הכסף מגיע לבנקים המסחריים ואלה יכולים כעת להלוותו לציבור.
פעילות רכישת האג"ח מעלה את מחירו ומורידה את שיעורי הריבית בשוק, כאשר עפ"י התאוריה הכלכלית, אמור הציבור להגביר את רכישות המוצרים השונים ולהמריץ בכך את הפעילות הכלכלית. ואכן, בשנים שלאחר סיום המשבר, פעל הפד להורדת שיעורי הריבית בארה"ב לטווח של 0.25%-0% והפעיל מספר תוכניות הרחבה כמותית להמרצת הכלכלה.
מלחמת המטבעות
תוכניות ההרחבה הכמותית הפעילו מלחמת מטבעות כלל עולמית. מלחמת מטבעות היא מצב שבו מדינות שונות מתחרות ביניהן במטרה להשיג שער חליפין נמוך ככל האפשר.
שער חליפין נמוך מאפשר להגדיל את פעילות היצוא (מתקבלת תמורה גדולה יותר במטבע המקומי) ואף להגדיל (או לכל הפחות – לשמור) את היקף פעילות הייצור המקומי. לעומת זאת, שער חליפין חלש מייקר מוצרים מיובאים ומגדיל את האטרקטיביות של התוצרת המקומית בשוק המקומי. בסה"כ, פיחות המטבע המקומי אמור ליצור יותר מקומות עבודה ולהגדיל צמיחה, משאת נפשו של כל משק כלכלי.
בנובמבר 2008 הופעלה תוכנית ההרחבה הכמותית הראשונה בארה"ב והקפיצה את היורו מרמה של 1.31 דולר ליורו עד לרמה של 1.51 דולר ליורו, עליה של כ- 15%. לאחר מכן נחלש היורו שוב לרמה של 1.24, ביוני 2010 – ירידה של 21%.
באוקטובר 2010 הופעלה תוכנית נוספת, שהקפיצה את שער היורו לרמת 1.48 לערך – הפעם עלייה רק של כ-8% שלאחריה היורו ירד לרמת 1.20 ביולי 2012, ירידה של 24%. תוכנית שלישית, בספטמבר 2012, הקפיצה את היורו בכ- 7.8%, לרמת 1.3990 שירד מיד אח"כ לרמה של 1.04, ירידה של 34%.
במרץ 2015 הפעיל הבנק המרכזי האירופי, מריו דראגי, תוכנית הרחבה כמותית משלו ובה הצהיר כי ירכוש בכל חודש 60 מיליארד יורו. היורו דשדש מול הדולר (ירד מ- 1.10 אל רמה של 1.05 וחזרה לרמה של 1.17) והוביל להצהרה של דראגי כי הוא מתעתד להגדיל את כמות הרכישה החודשית. משמעות הצהרה זו היא שהבנק המרכזי מתעתד לשפוך כמות כסף גדולה יותר אל השוק והכוונה הברורה מופנמת היטב - שער היורו צונח מרמת 1.15 לערך לרמתו הנמוכה היום - 1.06.
כיום, נוטה הכף לטובת הדולר באופן מובהק: הריבית היום בדולר היא 0.25%, כאשר ריבית היורו שלילית, 0.2%-, כאשר רמת הריבית ביין היפני היא 0.1%. הפד הכניס את עצמו לפינה בעייתית בכל הקשור להכרזותיו בדבר הסבירות להעלאת ריבית בחודש הקרוב. אם אכן יעלה הפד את שיעורי הריבית, הוא יחריף את המצב לטובת הדולר האמריקני, כלומר, לרעת הייצוא האמריקאי.
מנגד, מאיים הבנק המרכזי האירופי מזה זמן להוריד עוד יותר את שיעורי הריבית על היורו. ברור לחלוטין מה יקרה אם הבנקים המרכזיים יממשו את איומיהם. ואכן, הגרף הבא ממחיש לנו את העובדה שהיורו פרץ תבנית דשדוש שנמשכה כ- 7 חודשים :
עוד עולה מהגרף כי מגמת התחזקות הדולר וחולשת היורו צפויה להימשך, כאשר אנו מעריכים כי יעד מגמת חולשת היורו מצוי ברמת ה- 0.85 דולר ליורו (כלומר, שער היורו צפוי לרדת מרמת שוויון של 1.00 דולר ליורו).
בארץ אנו חווים תופעה מעניינת: היורו נחלש מול הדולר מאוגוסט 2015 ועד היום, מרמה של 1.17 לרמה של 1.06, ירידה של כ- 11%, כאשר בארץ, מתחזק הדולר מול השקל רק ב- 3% בלבד.
מול היורו, התחזק השקל גם בכ- 11% (ירידה מרמה של 4.5110 עד לרמה של 4.12 לערך). ההסבר לכך ברור והוא ידוע גם לקברניטי בנק ישראל, בתחום המסחר בדולר-שקל פועלים ספקולנטים רבי עוצמה, שלא נותנים לשקל להיסחר במלוא ערכו, עובדה שפוגעת מהותית בפעילות הכלכלית הארץ. הטיפול בבעיית הספקולנטים מצוי באחריות בנק ישראל ועליו לפעול בנחרצות לטיפול בבעיה, שאם לא כן, תסבול כלכלת ישראל פגיעה קשה ומהותית.
אם אכן ימשכו כלל התהליכים ויתפתחו, אנו צפויים להמשך מגמת התחזקות הדולר בעולם והיחלשות היורו בעולם ובארץ. יעד ראשוני למסחר ביורו מול השקל מצוי ברמת ה- 4.00 שקלים ליורו, התחזקות של 2.8% בשקל מרמתו היום. אם ישכיל בנק ישראל להתערב במסחר זה, כפי שמבוצע בפועל בעולם כולו, יציל בנק ישראל את כלכלת ישראל מגלישה למיתון.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה