חברות הביטוח הסתערו על הגיוס של מגדל חרף איום הסולבנסי

חברות הביטוח אמורות להבין יותר מכולם עד כמה מאתגרת תהיה העמידה בדרישות ההון החדשות (סולבנסי 2) שצפויות לחול עליהן מ־2017. אלא שאתגר זה לא מנע מהן להסתער על גיוס שטרי ההון שהנפיקה אתמול המתחרה מגדל בהיקף כולל של 800 מיליון שקל. מתוך הסכום גויסו כ־700 מיליון שקל בשלב המוסדי. הגיוס נועד לחזק את ההון העצמי של מגדל לקראת יישום הדרישות.

מהתשקיף עולה כי חברות הביטוח הראל, מנורה והפניקס רכשו לעמיתיהן את שטרי ההון בתמורה לריבית נמוכה יחסית של 3.39%. זו משקפת מרווח של 1.67% על אג"ח ממשלתי בעבור מח"מ ארוך יחסית של 6.6 שנים. עדות לכך שמגדל גייסה בזול נמצאת בגיוס של שטרי הון שביצעה הראל לפני כמה שבועות, במרווח של 2.2% על אג"ח ממשלתי.

עופר אליהו

חוץ מהראל, שהזמינה יותר מ־100 מיליון שקל בהנפקה, השקיעו חברות הביטוח מיליונים אחדים. הפניקס השקיעה 14 מיליון שקל, ומנורה 27 מיליון שקל, מתוכם רק 7 מיליון שקל לחוסכי הפנסיה והיתרה לקרנות הנאמנות. בתשקיף בלטו גופים כמו ילין לפידות עם הזמנות של 90 מיליון שקל, ומיטב דש עם הזמנות של 70 מיליון שקל. גם לאומי פרטנרס, שהיה מפיץ בהנפקה, הזמין 34 מיליון שקל. ייתכן שגופים אלה הזרימו ביקושים גבוהים יותר, אך בתמורה לריבית גבוהה יותר, שתתמחר את הסיכון, ולכן לא קיבלו את כל הסחורה שהזמינו.

סיבוב מהיר בנוסטרו

עוד כיכבו גופי נוסטרו שביקשו לעשות סיבוב מהיר בהנפקה תמורת הנחה בשל השתתפות בשלב המוסדי, ולכן הריבית שיקבלו פחות רלבנטית מבחינתם. כך השקיע אייל בקשי 28 מיליון שקל דרך שותפות אמטרין ודרך ברק קפיטל, ודוד אדרי 30 מיליון שקל דרך שותפות דסיליון. בלטו בהיעדרן חברת הביטוח כלל ובית ההשקעות הגדול בישראל פסגות.

חברות הביטוח אולי בחרו להסתמך על דירוג AA+ הנאה שהעניקה חברת הדירוג מידרוג לשטרי ההון של מגדל, אבל לא ברור כיצד התעלמו מהסיכון שבהשקעה בשטרי ההון הללו בצל הסולבנסי. במסמך ההנפקה שנשלח אליהן תחת הסעיף "דחיית תשלום קרן" נכתב: "תשלום קרן עשוי להידחות לתקופות נוכח נסיבות משהות להון שלישוני מורכ", על פי חוזר ספציפי של המפקח על הביטוח. בחוזר מצוין כי חברת ביטוח תוכל לדחות את תשלום קרן החוב למשקיעים אם ההון העצמי שלה נמוך מההון המינימלי שדורש הפיקוח בתוספת שיעור מסוים, ואם החברה לא ביצעה השלמת הון. תשלומי קרן שיידחו לא יצברו ריבית פיגורים.

הזניחו את דו"חות מגדל

לכאורה, למשקיעים אין סיבה לחשוש שההון העצמי של מגדל יפחת מתחת להון המינימלי הנדרש, אבל דו"חות הרבעון השלישי של מגדל מסגירים מצב שונה. מגדל ביצעה תרגיל כדי לבדוק מה יקרה להון העצמי עם יישום הוראות הסולבנסי, המחמירות לגביו. לו היו ההוראות מיושמות מיד, היתה מגדל נקלעת לגירעון ענק של 6 מיליארד שקל בהון (ובנסיבות מקלות מאלה לגירעון של 4.5 מיליארד שקל).

מצבה של מגדל הוא הגרוע מבין חברות הביטוח, בין היתר כי היא חשופה מאוד לסיכון התארכות תוחלת החיים כחברת ביטוחי החיים הגדולה. ככל הידוע, הוראות הסולבנסי עתידות להיכנס לתוקף ב־2017, ואם לא תמהר מגדל לגייס מיליארדי שקלים לחיזוק הונה העצמי בשנה הקרובה, היא עלולה להגיע לדחיית תשלום הקרן למשקיעים באותו מועד.

ממגדל נמסר בתגובה: "מגדל הבהירה יותר מפעם אחת שהיא נערכת לעמוד בכל אתגרי הסולבנסי כפי שיגובשו, על אף שכרגע עוד לא גובשה החלטה סופית. אנו מעריכים שלא תהיה דחייה".