יעלון וכחלון מבקשים לאשר תוספות שכר לאנשי הקבע ממלחמת לבנון

שר הביטחון משה יעלון ושר האוצר משה כחלון הניחו על שולחן הממשלה הצעה להכיר בדיעבד בתוספות שכר שניתנו לאנשי הקבע החל משנת 2006. תוספות השכר ניתנו לקצינים מדרגת רב סרן עד דרגת אלוף באופן דיפרנציאלי. קצינים בדרגת רב סרן קיבלו תוספת של 7.3% לשכרם, סגני אלופים ואלופי משנה קיבלו תוספת של 6.6% ותתי אלופים ואלופים קיבלו תוספת של 1.35% לשכרם. נגדים קיבלו תוספות מקבילות.

תוספות השכר ניתנו בעקבות מלחמת לבנון השניה. הממשלה חיפשה דרך להגדיל את שכרם של אנשי הקבע מבלי להגדיל גם את שכרם של השוטרים, הסוהרים ואנשי כוחות הביטחון הנוספים ששכרם צמוד לשכר בצה״ל. לשם כך החליטה הממשלה לתת תוספת בשם ״תוספת אי קביעות״, שאמורה לתגמל את אנשי הקבע על העובדה שאין להם ביטחון תעסוקתי (רוב אנשי הקבע יפוטרו לפני הגיעם גיל הפרישה הרשמי מצה״ל).

חיילי צה"ל במלחמת לבנון השנייה | צילום: אפי שריר

למרות שהתוספת ניתנה לאנשי הקבע על כך שהם חשופים לגמישות ניהולית מצד הצבא ולא זכאים להתאגד ולשבות, גם גמלאי צה״ל קיבלו את התוספת לפנסיה התקציבית שלהם. למרות שהיעדר הביטחון התעסוקתי כבר לא מאיים עליהם בשום צורה - כי הם כבר בפנסיה - כל גמלאי צה״ל לדורותיהם (לרבות מי שכבר נפטרו והשארים שלהם מקבלים את הפנסיה התקציבית שלהם) קיבלו את התוספת הזו. זאת משום שרק בהמשך, ב-2012, חתם משרד האוצר על הסכם מול משרד הביטחון שניתק את הפנסיה התקציבית מהצמדתה לשכר אנשי הקבע בשירות פעיל והצמיד אותה למדד המחירים לצרכן.

אלא שבינתיים גם גמלאי שירותי הביטחון דרשו את התוספת הזו (ועתרו על כך לבית הדין לעבודה, ובהמשך המדינה עתרה על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה) וגם השוטרים והסוהרים (והשוטרים והסוהרים שבפנסיה) דרשו את התוספת הזו וגם הם עתרו לבית הדין.

או אז המדינה שמה לב כי היא שכחה לאשר את התוספת הזו לאנשי הקבע בהחלטת ממשלה כפי שמחייב החוק, וזו בדיוק החלטת הממשלה שהניחו כעת שרי הביטחון והאוצר על שולחן הממשלה, כמעט עשור שלם מאז שניתנו התוספות האלה. בהחלטת הממשלה כתבו השניים כי ״עקב טעות נכון להיום תוספת זו לא הובאה בפני הממשלה לשם הכרה בה כתוספת קבועה. חרף זאת, התוספת שולמה ומשולמת לגמלאים״.

שרי הביטחון והאוצר מבהירים בהחלטה כי אין בכוונת המדינה לתת תוספות שכר מקבילות לגמלאי שירותי הביטחון האחרים וגם לא לשוטרים או הסוהרים, רק שבמהלך הדיונים בעתירות שהוגשו לבית הדין התברר למדינה כי התוספת שהיא נתנה לאנשי הקבע לא קיבלה תוקף חוקי, כי הממשלה מעולם לא אישרה זאת.

במשרד האוצר העריכו בסוף השבוע כי עלות התוספת הזו מסתכמת מדי שנה בכמה מאות מיליוני שקלים אולם לא ידעו לנקוב במספר מדויק. מאחר שהתוספת משולמת בפועל כבר מזה עשור, ההחלטה הנוכחית לא מגדילה את תקציב הביטחון אלא רק מאשרת את התוספת רטרואקטיבית.

מדובר בסוג מיוחד של החלטות ממשלה, כזה שאם במשך שבוע מיום הנחתה על שולחן הממשלה לא יהיה אף שר שיערער עליה או יסתייג ממנה, היא תתקבל באופן אוטומטי.