צילום: עמית שעל

מת"א לפיליפינים: הסטארט־אפ שדואג לכספי העובדים הזרים

נימה, "נולד לשפע" בסווהילית, פותחה בידי שני יוצאי 8200 שהחליטו לקחת ברצינות את תחום העברת הכספים בין עובדים זרים למשפחותיהם, תחום שמאופיין בעמלות גבוהות. בתוך ארבעה חודשים הם השתלטו על הקהילה הפיליפינית בארץ

26.01.2016, 08:06 | אסף גלעד

אל מעבה התחנה המרכזית בתל אביב מגיעים מדי יום עובדים זרים ממוצא פיליפיני כשבידהם מזומנים. את הכספים האלה שהרוויחו בעמל רב הם לא מפקידים בבנק, אלא בסניף של חברת הסטארט־אפ הישראלית נימה (Neema), שפתחו יוצאי 8200 ברק בן עזר ואסי סיוון. בעזרת הסטארט־אפ שלהם, עובדים זרים מעבירים כבר ארבעה חודשים כסף למשפחותיהם שנמצאות מעבר לים. נימה, שפירוש שמה בסווהילית הוא "נולד לשפע", רואה בעצמה מעין רובין הוד של העובדים הזרים, אוכלוסייה המונה כרבע מיליארד איש בעולם ומכניסה מאות מיליארדי דולרים בשנה.

לעמוד כלכליסט-טק לחצו כאן

קראו עוד בכלכליסט

על פי מנכ"ל נימה ברק בן עזר, עובדים זרים ומהגרים בכל העולם שולחים למשפחותיהם 560 מיליארד דולר בשנה, 94% ממנו במזומן, אך בכל זאת אף אחד לא מתייחס אליהם ברצינות. "בכל מקום, לא רק בישראל, העובדים הזרים לא מקבלים מענה מהמערכת הבנקאית", אמר בן עזר ל"כלכליסט". "הם נדרשים לשלם עמלות מופרכות שנעות סביב 8%–10% כדי להעביר כסף לאוכל לבני המשפחה שלהם, ואנחנו רצינו לעזור להם".

אז איך זה עובד? העובד הזר מגיע לסניף של נימה בתחנה המרכזית או לכל אחד מסניפי רשת הצ'יינג' GMT עמה חתומה החברה על הסכם פיילוט, ומפקיד שקלים בחשבון הבנק של הסטארט־אפ. נימה ממירה את הסכום לדולרים, ובן עזר מבטיח עמלה נוחה יותר מזאת של הבנקים, כזאת שמתקרבת לשיעורי המטבע המקובלים על פי גוגל לשירותים מקוונים. פערי תיווך מסוימים נותרים עבור נימה ורשת הצ'יינג', והכסף של הלקוח מופקד במעין ארנק אלקטרוני.

אחרי ההפקדה הלקוח מוריד אל הטלפון שלו אפליקציה, ובאמצעותה הוא יכול להעביר את הכסף לקרוביו שמעבר לים. למעשה, הכסף עובר ישירות מחשבון הבנק הישראלי של נימה לחשבון הבנק של החברה בפיליפינים, ומשם נעשית העברה לסניף של רשת קמעונאית מקומית. קרוב המשפחה של הלקוח מקבל אל הטלפון שלו מסרון המכיל קוד סודי, קוד שהוא מציג נוסף על תעודת הזהות בסניפי הרשת הקמעונאית, ומקבל את הכסף במזומן מהזבן.

נימה באה בעצם להחליף את השירות היקר של ווסטרן יוניון, בשירות שעלותו 1% מסכום ההעברה. לשם כך נדרשו המייסדים לבנות תשתית עוקפת־בנקים ולהסתמך על רשתות צ'יינג' ועל קמעונאים מקומיים במדינות היעד. בעוד שמתחרות כמו Azimo הבריטית עובדות עם חשבונות בנק והעברה בין חשבון לחשבון, בנימה ביקשו למצוא פתרון המבוסס על כמה שיותר מזומן בקצוות שרשרת הערך. "למעשה, אנחנו הראשונים שלוקחים עובד זר נטול חשבון בנק, שמתנהל במזומן, ונותנים לו חשבון אלקטרוני הנותן לו מענה כמו חשבון בנק", אמר בן עזר. "אנחנו נותנים מענה שמותאים לצורכי העובד הזר, בלי עמלות חשבון ושאר ירקות ועם יכולת העברת כספים מובנית".

"יש הרבה כישרונות שלא עושים למען החברה"

אבל הגישה הרובין הודית של נימה לא תמיד עזרה להם. כשביקשו בחברה לפתוח חשבון בבנק הדואר כדי לאפשר ללקוחותיהם בישראל להפקיד כסף, הם נתקלו בסירוב. "בהתחלה הם לא רצו לענות לנו", סיפר בן עזר. "אחרי חודשיים הגשנו בקשה נוספת, והבנו מהם שהם איבדו את המסמכים הקודמים שהבאנו להם. רק כשלחצנו לקבל תשובה הולמת, הם שלחו מכתב מנומס על כך שאיננו עומדים בקריטריונים שלהם, בלי לפרט, וזאת למרות שאנחנו פועלים ברישיון משרד האוצר".

הבנקאים נרתעו מנימה בתחילת דרכה, כחלק מהרתיעה הכללית שלהם מנותני שירותי מטבע, אך החברה אומצה על ידי בנק לאומי לאחר בחינה של שקיפות מערכת העברת הכספים שלה.

החברה מרחוב אחד העם בתל אביב השיקה, כאמור, את השירות שלה לפני ארבעה חודשים. בן עזר אינו מוכן לגלות מספרים, אך הוא מוכן להגיד כי החברה כבר משרתת עשירית מאוכלוסיית הפיליפינים בישראל, ואחראית על העברת סכומים של מיליוני דולרים בכל חודש. על פי החברה, שני שלישים מהמשתמשים התחילו להשתמש בשירות בעקבות המלצה של חברים. החברה מעסיקה כיום 15 עובדים, ומאחוריה עומדים משקיעים כמו בעל השליטה בביטוח ישיר דורון שניידמן; סמנכ"ל הכספים בביטוח ישיר רונן נקר; ראש תחום הבנקאות במקינזי שוויץ לשעבר סטפן הייטמן; וכמה משקיעים סינים מתחום המסחר במתכות.

מטרתם של המייסדים בן עזר וסיוון היא להשיק בסופו של דבר סל מוצרים בנקאיים מוזלים לשוק העובדים הזרים. "יש מאות סטארט־אפים בארץ וכולם עושים סייבר או אדטק", אמר בן עזר. "יש לך כל כך הרבה כישרונות, אבל מה אתה עושה למען החברה? כל אחד שעובד בחברה הזאת יודע שהוא עוזר לאנשים לשלוח יותר כסף לאוכל לילדים שלהם. זו הרגשה שאין שנייה לה. נימה מראה לך שאתה יכול להוריד עלויות בשוק שקיים כבר יותר מ־150 שנה".

ישרתו גם מקסיקאים בארה"ב? הכל תלוי ברגולציה

הפיקוח בישראל ובעולם על חברות כמו נימה לא נעשה בדרך של פיקוח מוסדי על כל העברה והעברה, אלא באמצעות רגולציה פנימית. נימה נדרשה בסך הכל לקבל רישיון נותן שירותי מטבע, שניתן בדרך כלל לספקי שירותים של המרות מטבע, ניכיון צ'קים ומכירה או פדיון של המחאות נוסעים. את הפיקוח היא מבצעת בעצמה באמצעות בדיקת זהותו של המעביר והמקבל, אך אם הם אינם מצויים ברשימות מלביני ההון - לחברה אין דרך לדעת זאת. כדי לעמוד בתקנות למניעת הלבנת הון, החברה מגבילה את סכומי ההעברה המקסימליים ל־2,000 דולר לכל העברה עם מגבלה של 5,000 דולר בחודש. הארנק המקסימלי ללקוח מוגבל ל־10,000 דולר.

במסגרת מוסד רגולציה חדש שצפוי להיקרא המפקח על שירותיים פיננסיים מוסדרים, צוות בראשות היועץ המשפטי של משרד האוצר יואל בריס גיבש בשבועות האחרונים המלצות לפיקוח והסדרה של נושאים חוץ מוסדיים רבים. בפברואר צפוי הצוות להניח על שולחן הממשלה הצעת חוק שתאפשר הסדרה של שוק האשראי החוץ בנקאי ושוק המרות המטבע, שתגדיל את התחרות בתחום ותסייע לאכוף הפרות הפוגעות בצרכנים.

נימה תצטרך להוכיח את עצמה קודם כל בהשגת אישורים רגולטוריים מחוץ לישראל, למשל בארצות הברית או בבריטניה. הבנקים והרשויות הרגולטוריות בבריטניה וארה"ב עשויים לדרוש מהחברה בדיקות מעמיקות יותר, אך בחברה לא חוששים מרגולציה. על פי בן עזר, הרגולטורים מחבבים את מודל החברה שתורם לחיסול מגמת המזומן בשוק. דרישותיהם של הרגלוטרים במדינות השונות היא שעשויה להכריע את השאלה אם נימה תשרת גם את המקסיקאים באריזונה והאוקראינים בבריטניה, או שתישאר רק עם הפליפינים בישראל.