אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הממשלה צפויה לאשר מחר חוק שיחייב את משרדיה לשלם לספקים עד שוטף + 30 צילום: דוברות האוצר

הממשלה צפויה לאשר מחר חוק שיחייב את משרדיה לשלם לספקים עד שוטף + 30

הצעת החוק של שרי האוצר והפנים מבקשת למנוע קריסה של עסקים קטנים בשל קבלת תשלומים באיחור רב. אלא שבהצעה יש לאקונה בנוגע לעיריות: תשלומים לספקים שתלויים במימון חיצוני על ידי משרדי ממשלה לא יהיו כפופים למוסר התשלומים

30.01.2016, 19:26 | רוני זינגר ועמרי מילמן

הממשלה וועדת השרים לענייני חקיקה צפויים לאשר מחר את הצעת חוק "מוסר תשלומים" שאותה יזמו שר האוצר משה כחלון ושר הפנים אריה דרעי. לפי ההצעה, יחויבו כל משרדי הממשלה לשלם לספקים את שכרם תוך 30 יום מקסימום.

קראו עוד בכלכליסט

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "ממוצע ימי אשראי לספקים עמד בשנת 2015 על 72 יום. כלומר, עסקים קיבלו את התשלום כעבור 72 ימים ממועד אספקת הטובין או מתן השירות….אין כיום כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק למעט עסקאות ממשלה. למרות זאת דו"ח של הצוות לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה בראשות החשבת הכללית מצא כי 67% מהחשבוניות משולמות לאחר המועדים הקבועים בהוראת החוק (למשרדי ממשלה)".

שר הפנים אריה דרעי, צילום: אלכס קולומויסקי שר הפנים אריה דרעי | צילום: אלכס קולומויסקי שר הפנים אריה דרעי, צילום: אלכס קולומויסקי

עוד נכתב כי "דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים החסרים את היכולת הפיננסית להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד ולחפש אחר מקורות חלופיים עד לקבלת התמורה". לפי הצעת החוק, משרדי הממשלה יוגבלו לתשלום של שוטף פלוס 30, והרשויות המקומיות לשוטף פלוס 45. מעבר לכך יצטרכו הרשויות והמשרדים לשלם ריבית על האיחור בתשלום. במקרה של תקציבי פיתוח, מיזמי תשתית גדולים כמו בתי ספר וכבישים – לממשלה יורשה לשלם בשוטף פלוס 70, וברשויות המקומיות – שוטף פלוס 90. בנוסף, יהיו החרגות לעיריות שתלויות בתקציב שמגיע מהממשלה – במקרה זה הן ישלמו לספקים בתוך עשרה ימים ממועד העברת הכסף.

אלא שמדובר בפרצה שיכולה לעקר מתוכן את כל החוק. לפי הצעת החוק, "רשות מקומית אשר התקשרה עם ספק בחוזה לביצוע עסקה שהתשלום עבורה הוא גם באמצעות מימון חיצוני, תשלם את התמורה לא יאוחר מ־45 ימים מסוף החודש שבו התקבל החשבון או לא יאוחר מ־10 ימי עסקים ממועד קבלת תקציב העסקה ברשות המקומית מאת המממן החיצוני הרלוונטי לעסקה, לפי המאוחר מביניהם".

המימון של משרדי הממשלה נחשב ברשויות המקומיות מימון חיצוני, ולכן כל שירותים שניתנים דרך שיטת ה"מאצ'ינג" או כל שירותים שצריכים להיות ממומנים דרך תקציב של משרד ממשלתי, למשל ממשרד החינוך או הבריאות, לא באמת כפופים למוסר התשלומים. רק ברגע שהמשרד הממשלתי יעביר את הכסף לרשות אז היא תהיה מחויבת לשלם אותו תוך 10 ימים, למשל 120+10. החוק מתעלם מהשאלה הקריטית – בתוך כמה זמן משרדי הממשלה צריכים לשלם לרשויות המקומיות.

השר דרעי אמר: "אין שום סיבה שכולנו נקבל משכורת מדי חודש ועסקים קטנים ובינוניים ייפגעו ואף יתמוטטו משום שהם מקבלים תשלום עבור עבודתם כעבור חודשים. זה ייפסק. זה לא ערכי ולא הוגן".

שר האוצר משה כחלון שתומך בהצעה מסר: "המדינה צריכה להוות דוגמה ואני בטוח שהמגזר הפרטי יילך בעקבותינו וישפר גם הוא את מוסר התשלומים הנהוג כיום". הצעת חוק זהה אושרה רק ביולי האחרון בכנסת בקריאה טרומית, אותה יזם ח"כ רועי פולקמן מ"כולנו". את ההצעה של כולנו קידמה בכנסת הקודמת ח"כ שלי יחימוביץ׳ והיא נתקעה בשל פיזור הכנסת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
אכן לא ברור למה רשות מקומית תשלם רק שוטף +45 והממשלה שוטף+30
בסך הכל זו יוזמה ברוכה, אבל: רשות מקומית היא גוף ציבורי גדול ובעל תקציבי ענק (לפחות בערים, לא כולל מועצות מקומיות). אין שום סיבה שלא ישלמו גם הם שוטף+30. ודרך אגב, שוטף+30 = 45 ימי איחור בממוצע מיום קבלת השירות/מוצר, שזה הרבה לעסק קטן. עדיף היה לקצר את זה לשוטף +10 או 15.
31.01.16