מייזו פרו 5: חסר עוד מאמץ קטן

המכשיר האחרון מבית מייזו הוא גם המכשיר המרשים ביותר של החברה עד כה. מדובר בפאבלט אלגנטי עם מסך בן 5.7 אינץ', שמספק ביצועים שמקרבים אותו לנוט 5 של סמסונג או לאייפון 6 פלוס. עם שני המכשירים הללו הוא גם חולק פריטי עיצוב דומים.  

מייזו הפכה לאחת היצרניות המובילות בשוק הסיני. שלא כמו הדור הקודם של מכשיריה, שהציגו העתקים כמעט מושלמים למכשירי האייפון 6 ו-6 פלוס, כאן ניכר כי החברה ביקשה לבדל את הפאבלט מסמארטפון ה-MX5 שיצא מעט מוקדם יותר. בנוסף למתחרות מקוריאה, ארה"ב ויפן, מייזו מתמודדת כיום גם מול שתי מתחרות מבית. וואווי ושיאומי החלו להפיץ את מוצריהן ברחבי העולם בהצלחה לא מבוטלת, כאשר בעורפן נושפות גם לנובו ו-OPPO עם שלל מותגיהן.

עיצוב סטנדרטי למדי, אבל נוח | צילום: רפאל דאהאן

עבור מייזו האתגר הוא להציע אלטרנטיבה ראויה במחיר סביר. משהו שהיא מצליחה לבצע בדורות האחרונים – אבל רק כמעט. בכלל, הדבר היחיד שמונע את השתלטות היצרניות הסיניות על שוק האנדרואיד במובייל הוא חוסר יכולתן להציע חוויית משתמש מהוקצעת לחלוטין. עם זאת, הפרו 5 מתקרב מאוד למה שהיינו מצפים מפאבלט דגל של כל יצרנית בעולם.

מבנה ועיצוב: חסר ייחוד אך נעים ואלגנטי

הפרו 5 אינו מכשיר מרשים ביופיו, למעשה, הוא נראה כמו עוד עשרות מכשירים סיניים אחרים. למרות המסך העצום, המכשיר עצמו אינו מסיבי; המסך הקדמי המבריק מגיע כמעט עד השוליים, מה שמאפשר לו לשמור על רוחב סביר.

גוף האלומיניום והעיצוב העגלגל הופכים את האחיזה בו לנעימה. הקימורים בעיצוב מודגשים על ידי שימוש בטכניקת ייצור שהופכת יותר ויותר פופולרית כיום, בשם 2.5D. היא מנסה לחקות את המסכים עם השוליים המעוקלים של סמסונג, אך עושה זאת בצורה מתונה יותר.

טכניקת ייצור פופולרית | צילום: רפאל דאהאן

מבחינת חלוקת השקעים וכפתורי השליטה, אין הבדל גדול בינו לבין ה-ZUK Z1 שסקרנו כאן בשבוע שעבר, למשל, או אפילו הגלקסי S6 של סמסונג. הכפתורים ממוקמים בצידו הימני של המכשיר. בחלק העליון ממוקם שקע האוזניות, ובחלקו התחתון תמצאו את שקע ה-USB C שהופך לתקן במכשירי הפרימיום מסין. מצידו הימני של שקע הטעינה ממוקם הרמקול הבודד וכן המיקרופון. עדשת המצלמה הגדולה בולטת מגב המכשיר ומוגנת בטבעת מתכת. הגב עצמו אינו קמור, כך שכאשר הוא מונח על השולחן המכשיר אינו מתנדנד כשמקישים עליו. מתחת למסך הקדמי תמצאו את כפתור הניווט, שמהווה את אחד מיתרונותיו של המייזו, ושאליו אתייחס בהמשך. מבחינת משקל, הפרו 5 ואינו מרגיש כבד במיוחד ביחס לגודלו בזכות חלוקת משקל טובה.

ביצועים וסוללה: ראש לאריות

גם הפעם בחרה מייזו להציע חבילה שמציעה את ביצועי המתחרות במחיר נמוך בכ-40%. המעבד -Exynos 7420 מתומן ליבות מתוצרת סמסונג - הוא אותו אחד שפועם בלב הנוט 5 העוצמתי, והוא מגיע עם 3 או 4 גיגה בייט זיכרון פעולה ו-32 או 64 גיגה בייט של מרחב אחסון. בנוסף, הוא מציע חריץ הרחבה לכרטיס זיכרון של עד 128 גיגה בייט במקום כרטיס סים שני.

עם מפרט מרשים כגון זה, אין זה מפתיע שהפרו 5 מצליח לעבור את כל מתחריו במבחני ביצועים סינתטיים. אך אלה עדיין לא מהווים תחליף לחוויית שימוש בעולם האמיתי. שם לעומת זאת, הפרו 5 מאכזב מעט. המכשיר אמנם אינו איטי, אך הוא סובל מהשתהויות וגיהוקים שלא הייתי מצפה למצוא במכשיר כזה. מדובר כנראה בטעות של מהנדסי החברה שלא כיווננו את שכבת התוכנה כך שתתאים לעוצמת החומרה. יכול להיות שזה ישתפר ככל שמייזו תטרח לעדכן את מערכת ההפעלה, מה שאינו נפוץ מאוד בעולם האנדרואיד.

לפרו 5 סוללה בת 3,050 מיליאמפר שעה ומעבד עם צריכת חשמל יעילה, כך שהוא יכול להחזיק שעות מרובות ללא צורך במטען. עם זאת יש לקחת בחשבון שמסך גדול צורך יותר חשמל. מניסיון של שבועיים עם המכשיר, לרוב בשימוש מעורב, הגעתי לסוף היום עם בערך רבע מהסוללה. בהתמודדות עם משחקי תלת ממד עתירי ביצועים, אגב, המייזו מספק ביצועים מבריקים. לא מפתיע בהתחשב בחבילת החומרה האימתנית שלו.

ממשק ואפליקציות: מאכזב בקטנות אבל מבריק בשליטה

מעטפת ה-FLYME שמייזו הלבישה על גרסת אנדרואיד 5.1.1, עלולה להרתיע חלק מהמשתמשים. עבור מי שאינו בקיא במכשירים סינים, אלה שאינם מצוידים בגרסה נקייה של אנדרואיד, בדרך כלל כוללים ממשק בו היצרניות מוותרות על מגירת האפלקיציות לטובת חוויית משתמש אייפוניסטית ברוחה. כל אפליקציה שתורידו תופיע ישירות על מסכי הבית. אם אתם בלגניסטים (כמוני) זה אומר שאתם עשויים למצוא את עצמכם עם כמה עשרות מהן, מה שהופך את הניווט לקצת מגושם.

בעיות לוקליזציה מעיבות על חווית השימוש | צילום: רפאל דאהאן

בנוסף, ההתאמה לשוק המקומי, הגם שהשתפרה מאוד ביחס לדורות קודמים, עדיין סובלת מכמה בעיות קטנות, בעיקר במקלדת שאינה תומכת כיאות בכל מיני אפליקציות. לא ניתן, למשל, למקם את הסמן היכן שרוצים בווטסאפ או שלפעמים המחיקה לא עובדת כיאות. אלה אינן בעיות שהייתי מצפה להיתקל בהן במקלדת הבית של המכשיר. לאחר בדיקה, מתברר ששינוי הגדרות המקלדת פותר, לפחות חלקית, את הבעיות. אבל עבור מי שאינו מעוניין להתחיל לחטט באינטרנט או לחפש תמיכה טכנית אצל היבואן, מדובר בנקודה בעייתית.

הבעיה השנייה קשורה למסך. הוא אמנם גדול ומציע איזון צבעים יוצא מן הכלל עבור מסך AMOLED, אך הוא גם בעל בהירות נמוכה למדי. ביצועיו בשמש (החורפית) הישראלית אינם מבריקים. גם מערכת התאמת הבהירות בה הוא מצויד אינה מספקת ודי מפספסת. מעבר לכך הוא מציע הפרדת FHD כאשר הנוט 5 או אפילו ה-G3 הישיש כבר מציעים מסך QHD. לטעמי אין יתרון אמיתי בהפרדה גבוהה יותר, אך במסכים גדולים היא כן יכולה להוות שובר שוויון, בעיקר עבור מי שצורך סרטים וסדרות, שכן אז הדינמיות של תצוגת ה-QHD מספקת תמורה למחיר.

למרות מורת רוחי מהדברים הקטנים, יש יתרון אחד שמייזו הצליחה לפצח יותר טוב מכולם, שליטה על המכשיר בעזרת כפתור אחד. הפרו 5 מציע כפתור בית פיזי עם סורק טביעות אצבעות מעולה. שלא כמו במכשירי אנדרואיד אחרים, אין כאן חלוקה לשלושה כפתורים. תכונת החזרה למסך הבית מופעלת בלחיצה מלאה ואילו חזרה אחורה מופעלת בנגיעה על אותו כפתור, כמה פשוט, ככה מבריק. גישה לרשימת האפליקציות מתבצעת על ידי מחווה למעלה בכל אחד מצידי כפתור הבית. בהתחלה תידרשו לכמה דקות עד כמה שעות כדי להתרגל, אך ברגע שתפנימו את המחוות, זה ייראה לכם הרבה יותר טבעי מכל שיטת שליטה אחרת.

יכולות מדיה: מצלמה מעולה ושמע חלש

המצלמה האחורית של המייזו מצוידת בחיישן 21 מגה פיקסלים של סוני ובעדשה עם מפתח צמצם של 2.2. אלה נתונים טובים אם כי לא הטובים ביותר בקטגוריה. בנוסף המכשיר מציע מיקוד מבוסס לייזר ופלאש לד כפול. התמונות מוצלחות מאוד וניכר שאפליקציית הצילום הותאמה באופן מושלם ליכולות החיישן. עם זאת, אין כאן ייצוב תמונה אופטי, משהו שהייתי מצפה לו במכשיר פרימיום. מצלמת סלפי בת 5 מגה פיקסלים משלימה את החבילה המרשימה הזו ומספקת גם היא ביצועים טובים למדי בקטגוריה. 

המצלמה מצוינת, האודיו פחות | צילום: רפאל דאהאן

צילום הווידיאו של המייזו אינו מדהים, אך הוא מספק ביצועים טובים בסך הכל. אם תרצו תוכלו אפילו לצלם סרטוני 4K – אם כי אלה דורשים גם מסך תואם על מנת להשתמש בהם. אפליקציות צריכת המדיה של מייזו מאכזבות. נגן הווידאו מוגבל באופן מבהיל. נגן המוזיקה מציג ממשק מבלבל ומחסור משווע באפשרויות שליטה. גלריית התמונות המובנית מציעה ממשק פשוט אך מאפשרת לרטש את התמונות ומציעה כל מיני אפשרויות כיוונון.

בתחום השמע הפרו 5 לא מבריק. הרמקול הבודד אינו מהחזקים וגם השמע באפרכסת ובאוזניות אינו חזק במיוחד. בנוסף, לא מעט פעמים התלוננו בני שיחי שהם מתקשים לשמוע אותי. לדעתי הדבר נעוץ במיקום המיקרופון בתחתית המכשיר במקום בשוליו או בחלק התחתון של המסך. שימוש באפליקציות צד שלישי יפתור לכם חלק מהבעיות הללו. עם זאת, סביר להניח שבעיית השמע אינה קשורה לחומרה כי אם לתוכנה (שוב) וזאת מהסיבה הפשוטה שהיא חוזרת על עצמה בכל שיטות הפלט. אם אתם בעלי שמיעה חלשה, כדאי שתתנסו מראש בעוצמת השמע.

סיכום: ראש לשועלים, אך עדיין לא איום על האריות

בסך הכל הפרו 5 מספק תמורה נאה למחיר. הוא אמנם לוקה בסעיפים כמו לוקליזציה וממשק הפעלה שלא יתאים לכל אחד, אך המצלמה מצוינת והוא מציע חבילת ביצועים שקשה למצוא במחירו. חוויית השימוש בסמארטפון היא גם סך הפרטים הקטנים, וכאן המייזו עדיין לא מצליח להתעלות על מחלות הילדות שלו.

מתחריו הישירים הם כמובן הפאבלטים היקרים (הרבה) יותר של סמסונג , LG, אפל וסוני. אך בקרוב הוא ייאלץ להתמודד עם המוטורולה X Style שכנראה צפוי להגיע בקרוב לשוק הישראלי ואז הפרו 5 כבר לא יציע את התמורה הטובה למחיר. עוד מתמודד ראוי אם כי במחיר יותר גבוה הם מתחריו מבית וואווי, הנקסוס 6P המעולה והמייט 8 המצוין, שאמנם יקרים יותר, אך מציעים חוויית פרימיום אמיתית, גם אם במחיר גבוה בכ-500 שקל.

לבסוף, סמסונג צפויה להציג בארץ את מכשירי הביניים שלה מסדרה A בקרוב, ומכשיר ה-A7 צפוי לספק חבילה קרובה מאוד למייזו במחיר די דומה. הפרו 5 נמכר כיום בכ-2,400 שקלים ברשת באג שהיא גם היבואנית, ולדעתנו, למרות כל הבעיות הקטנות שלו ברגע זה הוא מספק תמורה טובה מאוד למחיר. אחר כך, כבר נראה.

ציון כלכליסט: 8.7

מערכת הפעלה: אנדרואיד 5.1.1 עם ממשק Flyme || גודל מסך: 5.7 אינץ' || רזולוציית מסך: 1,080 על 1,920 פיקסל || מצלמה ראשית: 21 מגה פיקסל || מצלמת סלפי: 5 מגה פיקסל || מעבד: שמונה ליבות - ארבע במהירות 2.1 גיגה-הרץ וארבע במהירות 1.5 גיגה-הרץ || זיכרון פעולה: 3 או 4 גיגה-בייט || נפח אחסון מינימלי: 32 גיגה-בייט || עובי: 7.5 מ"מ || משקל: 168 גרם