אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גפני נגד האוצר: ההון השחור סודק את הקואליציה צילום: עומר מסינגר

גפני נגד האוצר: ההון השחור סודק את הקואליציה

החיכוך סביב הצעת החוק שתגביר את המאבק בהעלמות המס אך תפגע בפרטיות הגיע אתמול לשיא בדיון בוועדת החוקה. באוצר משדרים אופטימיות, אבל יו"ר ועדת הכספים, שמתנגד להצעה בתוקף, מפר את היתרון שיש לקואליציה ובכוחו להביא להפלת החוק

10.03.2016, 06:46 | עמרי מילמן, שאול אמסטרדמסקי ורוני זינגר

הדיון שהתקיים אתמול בוועדת החוקה של הכנסת על הצעת החוק להגברת המאבק בהון השחור והעמקת הגבייה באמצעות העברת מידע על חשבונות מהבנקים לרשות המסים, היה בגדר מבשר רעות למשרד האוצר שמקדם את הצעת החוק במרץ. המתנגד המרכזי להצעת החוק, יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, הכריז כי עצם הדיון בהצעת החוק הוא הפרה של ההסכם הקואליציוני. משום כך הודיע גפני כי הוא מבטל את הפגישה שתוכננה להיום בבוקר עם נציגי האוצר, שבה הם היו אמורים להגיע לסיכום בנושא.

קראו עוד בכלכליסט

הצעת החוק קובעת כי באישור של ועדה ציבורית והיועץ המשפטי לממשלה, רשות המסים תוכל להעביר שאילתות לבנקים הנוגעות למאפיינים שונים של העלמות מס, כמו העברת כספים לחו"ל ולמדינות בחו"ל שהן מקלטי מס. בכך מבקשת הרשות להגיע בצורה יעילה יותר למעלימי מס ולהעמיק את הגבייה.

גפני, שרצה שהדיון בהצעת החוק יתקיים בוועדה שברשותו כדי שהוא יוכל לקבור אותה שם, עושה כל שביכולתו כדי למנוע את קידומה. במהלך הדיון אתמול התעורר ויכוח בינו לבין יו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומינסקי. גפני אמר לסלומינסקי, שתומך בהצעת החוק: "אתה צריך ללמוד שהשנאה מקלקלת את השורה. לשונאים שלי לא הייתי עושה מה שאתה עושה לי. אלו שיחות שהיו צריכות להיות בוועדת הכספים. אתה לקחת את זה, אמרת שאתה לא רוצה, ופתאום אתה מקדם את זה אחוז אמוק". סלומינסקי השיב לו: "אם אתה לוקח את החוק הזה כפגיעה אישית בך, אתה תצטרך להסביר יום אחד לאומה למה זו פגיעה אישית בך ולא בכל אחד אחר שיושב פה". גפני לא נשאר חייב: "אני מסביר לאומה, ובאותו יום שאסביר - אתה תצטרך לנסוע לאיי קיימן". "אתה כבר שם", הגיב לו סלומינסקי.

 

גפני הוא מכשול משמעותי

יו"ר ועדת הכספים בטור מיוחד לכלכליסט חוק ההון השחור יפגע בחלשים הצעת החוק שמקדם האוצר תהפוך כל אדם לנחקר פוטנציאלי, ורק העשירים יוכלו להתמודד עם זה ח"כ משה גפני , 49 תגובותלכתבה המלאה

השאיפה של האוצר היא להעביר את הצעת החוק עוד במושב הנוכחי, שנגמר בתחילת חודש אפריל. אך נראה כי בשלב זה, נוכח התנגדותו של גפני, הסיכוי להעביר את הצעת החוק בוועדת החוקה נמוך.

בוועדת החוקה של הכנסת חברים 13 ח"כים. לקואליציה יש רוב של קול אחד. גפני מגיע לחלק מהדיונים כמחליפו של חבר מפלגתו ח"כ אורי מקלב, ומשום שהוא מתנגד הרוב של הקואליציה מתבטל. נציגי האוצר חשבו בתחילה שהם יוכלו לסמוך על קולות הח"כים של יש עתיד, יעל גרמן ואלעזר שטרן, אולם עד מהרה הם הבינו שאין להם סיבה להישען עליהם - גם בגלל שיקולים פוליטיים של יחסי קואליציה־אופוזיציה, וגם משום שהחוק המוצע עלול לפגוע בבסיס האלקטורט של מפלגת יש עתיד, וליו"ר המפלגה יאיר לפיד אין סיבה לצאת נגד האלקטורט שלו.

את הבעיה שיכלה להיווצר מול הח"כים של ש"ס - שגם הם, בדומה לגפני, מודאגים מהשלכות הצעת החוק על ההון השחור במגזר החרדי שעובר בהיקפים גדולים בדמות תרומות לחצרות רבנים - אנשי האוצר הצליחו לפתור. ראשית, סגן שר האוצר יצחק כהן הוא איש ש"ס, והוא לא יכול לצאת נגד הממונה עליו שר האוצר משה כחלון. שנית, כשכחלון ויו"ר ש"ס אריה דרעי סיכמו בדצמבר על הפחתת תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית והורדת מחירי המים, הוחלט כי ההנחות האלו ימומנו באמצעות כסף שיגיע מהעמקת הגבייה - כלומר, בכפוף לאישור הצעת החוק המדוברת בוועדת החוקה. אם דרעי רוצה את ההנחות שלו, הוא יודע שמוטב לו לתמוך בחוק.

זה משאיר את האוצר מול הבעיה שנקראת גפני, שהוא אמנם לא הנציג של יהדות התורה בוועדת החוקה, אבל כעת הוא מגיע לדיונים כממלא מקום, מקיים פיליבסטרים ארוכים בשביל לעכב את הצעת החוק, ולפני שבוע וחצי הוא אף הצליח לגרום לביטול דיון בנושא פשוט כי לא היה יכול להגיע. והוא, כאמור, בכלל לא חבר בוועדה.

גפני טוען בלהט כי החוק יפגע אנושות בפרטיות של הציבור ויהפוך את ישראל לצפון קוריאה (ראו התייחסותו של גפני). אלא שבעבר גפני ואנשיו דווקא תמכו בחוקים שונים ששלל ארגונים טענו בלהט כי יפגעו בפרטיות של הציבור הישראלי, כמו חוק המישוש והמאגר הביומטרי.

אך בפועל, גפני דואג לסקטור שלו. המגזר החרדי אינו המגזר היחיד שמתאפיין בהעלמות מסים, אולם ההתעקשות הנחרצת של גפני להילחם בהצעת החוק מטילה את הזרקור בעיקר על המגזר הזה. השימוש במזומן נפוץ מאוד במגזר החרדי: מאחר שהחוק אמור לאתר העלמות מס בהיקף גבוה (הכנסות לא מדווחות של יותר מ־100 אלף שקל), הרי שעל הכוונת של רשות המסים לא נמצאים האברכים הפשוטים אלא עסקני העדה החרדית וכן החצרות הגדולות - שכבר בעבר נמתחה ביקורת מטעם מבקר המדינה יוסף שפירא על כך שרשות המסים מעלימה מהן עין.

מלבד גפני, גם התאחדות התעשיינים התנגדה נמרצות להצעת החוק, אולם ברגע שהאוצר הסכים לכך שהחוק יחול אך ורק על חשבונות של אנשים פרטיים ולא על חשבונות עסקיים - ההתנגדות של התעשיינים הפכה רפה יותר. הבנקים, שהם אלה שאמורים לספק את המידע לרשות המסים, אמנם לא ממש צד לעניין, ואולם גם שם היו מעדיפים לראות את הצעת החוק הזו נמוגה אל פח הזבל של ההיסטוריה ולו מטעמי חיסכון בעלויות (אחרי הכל, הבנקים יצטרכו לעבוד בשביל להפיק את המידע הזה).

כמה נרוויח מהחוק?

 

השאלה המרכזית שעליה נסב הדיון בוועדת החוקה אתמול היתה מה התועלת שתצמח מהחוק. להערכת האוצר, התיקון שמציע החוק יגרור עמו גבייה של 300 מיליון שקל נוספים בשנה. אולם החישובים לא הוצגו בפני הוועדה, שחבריה התרעמו על כך. חבר הוועדה ח"כ בני בגין מהליכוד תקף: "בגלל 300 מיליון שקל אנחנו מציעים חוק שפוגע באזרחים? מילא אם היו מדברים על מיליארדי שקלים. אמרנו לנו שבוצעה הערכה מקצועית אבל לא קיבלנו נתונים. עם השב"כ קל יותר".

הון שחור, צילום: עטא עוויסאת הון שחור | צילום: עטא עוויסאת הון שחור, צילום: עטא עוויסאת

גם ח"כ רויטל סויד מהמחנה הציוני הביעה את התנגדותה: "איפה נשמע שמבקשים מאיתנו לתמוך בחקיקת חוק עם סמכויות פולשניות חסרות תקדים על בסיס דו"ח של האוצר שחסוי בפנינו?".

ההערכות של האוצר נשענות על הדו"ח שהכינה עבורו חברת הייעוץ הבינלאומי מקינזי, והוא עוסק בהעמקת הגבייה ובמלחמה בהון השחור. בדו"ח מוצג חישוב ולפיו אם כל הצעדים שעליו הוא ממליץ יתקבלו, הכנסות המדינה יגדלו בכ־10 מיליארד שקל. הגידול בהיקף של 300 מיליון שקל הוא נתון שהאוצר הציג לפי ניתוח הנתונים של מקינזי.

באוצר מעריכים כי הנתון שהם הציגו הוא אומדן שמרני יחסית ואינו כולל את ההשפעה שיש להרתעה שתיווצר כתוצאה מהחוק - שכן במשרד צופים שמרגע שהאזרחים יידעו שהבנקים יעבירו עליהם מידע לרשויות, הם יימנעו מהעלמות מסים.

למרות ההתנגדות של גפני, באוצר משדרים אופטימיות וסומכים על אמצעי הלחץ השונים שיש ברשותם, שהולכים ומתעצמים לקראת בניית תקציב המדינה לשנה הבאה.

אירלנד מול ישראל

ניתוח שערכה חברת הייעוץ הבינלאומי מקינזי עבור משרד האוצר ורשות המסים מגלה כי בישראל רשות המסים יכולה לקבל רק מידע על בעל חשבון ספציפי שלגביו קיים חשד כי הוא העלים מס - לעתים רק באישור בית המשפט - בשעה שבמדינות רבות כמו ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה הבנקים מחויבים בדיווח אוטומטי מלא על רווחים מריבית ומתשלומי דיבידנד. כלומר, לרשויות בישראל יש פחות מידע שיאפשר להן להתמודד עם מעלימי מס.

גם באוסטרליה לרשות המסים אין גישה לכל המידע, אך היא יכולה לקבל את המידע החסר גם בלי לפנות לבית המשפט. ובכל מקרה יש לה גישה למידע על כל העסקאות שבוצעו בסכומים שעולים על 10,000 דולר אוסטרלי (כ־29 אלף שקל); באירלנד הגופים הפיננסיים מדווחים לרשויות על התנועות המצטברות של כל החשבונות פעם בשנה; ובארה"ב הבנקים נדרשים לדווח על מגוון רחב של פעולות, כמו מכירת מניות, נוסף על חובת הדיווח הכללית.

כמו כן, הצעת החוק הישראלית להעמקת הגבייה ומאבק בהון השחור מבקשת ליצור מציאות שונה מזו שקיימת במדינות שסקרה מקינזי. ההצעה שעל השולחן כיום היא הצעה מרוככת בהשוואה להצעה המקורית, בין היתר בזכות ביטולו של הסעיף שלפיו הבנקים ידווחו אוטומטית על כל הנעשה בחשבונות בנקים עסקיים. נוסף על כך הוחלט שכדי שלא לפגוע באזרח הפשוט, הדיווחים שתבקש רשות המסים מהבנקים יעסקו במי שההכנסות הלא מדווחות שלו גבוהות מ־100 אלף שקל בשנה, שלא כמו המצב בארה"ב, למשל. ועדת החוקה סיכמה גם על שינוי בהרכב הוועדה שתגיש את השאילתות בשם רשות המסים - במקום שני נציגים של הרשות ונציג אחד של הציבור, יהיו חברים בוועדה נציג אחד של רשות המסים, עובד אוצר לשעבר ושופט בדימוס.

האוצר: ההון השחור פוגע באוכלוסיה החלשה

ממשרד האוצר מסרו: "ככל שיש יותר הון שחור, כך הממשלה מספקת פחות רווחה, חינוך, בריאות, דיור לאוכלוסייה בכלל, ובפרט לאוכלוסייה החלשה.אדם המעלים מיסים, גונב כספים מכולנו. ובכך מקטין את היכולת של הממשלה לספק שירותים, מכריח את הממשלה להעלות מיסים אשר פוגעים, בין היתר באוכלוסיה החלשה וכך, למעשה, מוביל לפגיעה בשכבות החלשות ומחריף את האי-שיוויון. כבר בקיץ 2011, בעקבות המחאה החברתית, ועדת טרכטנברג הצביעה על ההון השחור כמקור להגברה ושיפור של השירותים החברתיים. לפי מחקר של דן בן דוד, היקף ההון השחור נאמד ב 23% תוצר, שהם כ-200 מיליארד שקל כל שנה. מלחמה בהון השחור, תביא לתשלום מס אמת על ידי מעלימי מס ומלביני הון ובכך תאפשר למדינה לספק יותר שירותים חברתיים, לצמצם פערים, ולהפחית את נטל המס על האזרח. צמצום ההון השחור בהיקף של 10 מיליארד שקל בלבד, יאפשר הקטנה של מיסים, קידום החינוך, קידום פרויקטי תחבורה רבים, שיפור שירותי הבריאות וכו'. לכן, מלחמה בהון השחור היא מלחמה לאומית, למען השכבות החלשות, למען שירותים טובים יותר לאזרחים ולמען הגברת השיוויון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
מלחמה בהון השחור ובמעלימי מס
כל חוק שיחשוף בעלי הון שחור ומעלימי מס - מבורך ויבורך !!! ממליצה ליור' הכנסת להציב בפני ח"כ גפני הנכבד לבחור רק באחת האפשרויות הבאות ף יור' ועדת הכספים של הכנסת או מ"מ בועד חוק ושפט של הכנסת : ח,כ מנוע מלחבוש שני כובעים או יותר בו זמנית . כמו כן ממליצה ליועץ המשפטי של הכנסת לבדוק ולחקור האם מניעיו של ח,כ גפני הנכבד תואמים את המסגרת החוקית או שמא חלילה יש בהם כדי "שיבוש הליכים"...
נעה , תל אביב  |  10.03.16
לכל התגובות