"משרד התרבות הורג את האמנות"

עד מינויה למנכ"לית עמותת הכוריאוגרפים, עולם המחול היה זר לאיריס רף־רונן. לפני כן היא שימשה כסמנכ"לית כספים בחברת הייטק וניהלה את עמותת יוניסטרים לחינוך ליזמות עסקית ומנהיגות בקרב בני נוער בפריפריה. היא נכנסה לתפקיד בינואר האחרון במקום סיגלית גלפנד, שפרשה אחרי 14 שנה. כניסתה לוותה בעננה שחורה שריחפה מעל העמותה בשל איומים לסגירתה בטענה שהיא משמשת כ"עמותת צינור". "מבקר המדינה ביקר את נושא עמותות הצינור, ומשרד המשפטים החליט לחפש דברים לא תקינים וראה את עמותת הכוריאוגרפים ככזו, הנחה שגויה בכל רמה אפשרית", היא אומרת בראיון ל"כלכליסט".

עמותת הכוריאוגרפים נוסדה ב־1998 בידי כמה יוצרי מחול עצמאיים במטרה לחשוף ולקדם את יצירתם האישית ולהרחיב את קהל המחול בארץ. תמורת דמי חבר של 500 שקל לשנה ותקורה בהתאם להיקף המחזור, היוצרים מקבלים שירותים מינהלתיים כמו הנהלת חשבונות, ייעוץ משפטי, שיווק, פרסום, ביטוח ויחסי ציבור. כיום חברים בה כ־80 יוצרים, ובהם רננה רז, יסמין גודר, ניב שיינפלד ואורן לאור.

לדברי רף־רונן, הטענות כי העמותה היא עמותת צינור עלו כשמשרד המשפטים דרש משרת התרבות מירי רגב לסדר ולקבוע את הקריטריונים לתמיכה ביוצרים העצמאיים. "היו עשרות טיוטות, אך מעולם לא היו קריטריונים ברורים לתמיכה, אלא תורה שבעל פה", מוסיפה רף־רונן. "משרד המשפטים הורה למשרד התרבות לא להעביר אפילו שקל במקדמות עד שיתקבלו החלטות. כך התחלתי את תפקידי".

לילות בלי שינה

רף־רונן לא ישנה בלילות בעקבות מצב חשבון הבנק של העמותה, עד שהוחלט להגיש בג"ץ שיחייב את משרד התרבות ומשרד המשפטים לתת מענה עד מרץ. "הם עשו בחודש מה שלא עשו ב־15 שנה, שלחו את הקריטריונים להערות הציבור והוציאו מקדמות שאפשרו לנו להמשיך להתגלגל כמו כל מוסד ציבור שמקבל תמיכה", היא מספרת.

בהיבט המקדמות רף־רונן מרוצה. ואולם, לדבריה, הצרה הגדולה היא הקריטריון שלפיו כל יוצר שתקציבו השנתי גבוה מ־400 אלף שקל יחויב להקים עמותה עצמאית. "זו מכת מוות. הקמת עמותה כרוכה בהוצאות של 70–200 אלף שקל — 50% מתקציב העמותות האלה", היא מוסיפה. "המשמעות היא שהן יקצצו בעשייה האמנותית או לא ייצרו בכלל. זה מה שקורה כשאנשים שאינם מהתחום קובעים את הקריטריונים במקום לעבוד בדיאלוג איתנו. זה מחדל".

ביום ראשון הקרוב הערות הציבור לקריטריונים אמורות לחזור, והעמותה דורשת להתדיין עליהן עם משרד התרבות. לדברי רף־רונן, אם הקריטריון שמחייב יוצרים שתקציבם גבוה מ־400 אלף שקל להקים עמותה עצמאית יישאר בעינו והשרה רגב תחתום עליו, עמותת הכוריאוגרפים תפנה לבג"ץ. "זה אומר ש־14 יוצרים ייצאו מהעמותה, וזה נורא", היא אומרת. "הם מנסים להפוך אותנו לחממה ליוצרים ואנחנו לא. 14 היוצרים האלה הם 15% מהעמותה, אבל הם 63% בהיבט התקציב והפעילות. משרד התרבות בא לתמוך באמנות, אבל הורג אותה".

רף-רונן. "המשמעות היא קיצוץ ביצירה. זה מה שקורה שאנשים שאינם מהתחום קובעים את הקריטריונים במקום לבוא איתנו בדיאלוג." | צילום: עמית שעל

מודל חלופי בהתהוות

ובכל זאת, רף־רונן כבר בונה מודל חלופי למקרה שהקריטריונים יאושרו הן בידי השרה והן בידי בג"ץ. "מדובר במעין עמותה שהרעיון המרכזי שלה הוא להמשיך לספק שירותים ליוצרים ולהקל עליהם גם במודל של עמותות עצמאיות", אמרה. "אני מקווה שלא כל ה־14 ייאלצו לעזוב ושמחסן 2 ביפו, שהוא הבית שלנו, ימשיך להיות מופעל על ידינו".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "נוכח היעדר מבחני תמיכה מתאימים וקשיים משפטיים נוספים הבהירו נציגי היועץ המשפטי לממשלה למשרד התרבות כי לא יתאפשר המשך התמיכה בעמותה. בימים אלה מקודמת התקנת מבחני תמיכה שתאפשר את המשכה. במקביל הועברו כספי מקדמות".

ממשרד התרבות נמסר: "המשרד פועל נמרצות, בהתאם להנחיות, כדי לפרסם את מבחני התמיכה להערות הציבור ולשחרר את המקדמות לגופי המחול וליוצרים בהקדם. המקדמות שוחררו ונכון לעכשיו הפעילות השוטפת מתנהלת כסדרה. מבחן התמיכה נכתב בהתאם לדרישת משרד המשפטים שלפיה על עמותה שתזרים המזומנים השנתי שלה גבוה מ־400 אלף שקל להפוך לעצמאית".