מאז הצהרתה של אינטל על כוונתה לפטר כ-11% מעובדי החברה,
פורסמו כתבות רבות בנושא, רובן ככולן נעות על הקשת שבין שמחה לאיד ל"ניתוח המשבר והשלכותיו". היו שאף הגדילו לעשות וסימנו את גל הפיטורים הנוכחי כשלב הראשון בשקיעתה של אינטל. לעניות דעתי, לא בלבד שלא מדובר בסימן מקדים לנפילתו של ענקית הטכנולוגיה, אלא שאפילו לא מדובר במשבר, כי אם במהלך אסטרטגי הממשיך קו התבגרות והתפכחות של אינטל בתור חברה.
העובדות היבשות ידועות לכל: אינטל נכנסה למרוץ ה-Mobile באיחור כיוון שנכשלה לזהות את המגמות בשוק אי שם ב-2006, כאשר Apple הובילה את מהפכת הסמארטפון. מעטים צפו שה-iPhone, אשר בגרסתו הראשונה היה מוגבל להפצה רק במדינות מסוימות עבור שני מפעילים בלבד, יכבוש את השוק. לכן כאשר Apple פנתה לאינטל בבקשה שזו תייצר עבורה את המעבדים, נאלץ פול אוטליני, מנכ"ל אינטל דאז, "להתעלם מהאינטואיציה" ולדחות את העסקה. אינטל הוסיפה חטא על פשע כשמכרה באותה שנה את חטיבת המובייל שלה ל-Marvell עבור 600 מיליון דולר. שתי פעולות אלה הן כנראה מה שהביא, יותר מכל גורם אחר, לפיגור של אינטל בתחום. עשר השנים שעברה החברה מאז היו מרוץ בלתי פוסק במטרה להדביק את הפער.
ראשית יש להבין את גודל השינוי עמו נאלצה החברה להתמודד בעקבות מהפכת המובייל. במשך 40 השנים הראשונות לקיומה, אינטל נדרשה למעט מאוד פשרות. גם כשהתחרות מול AMD הפכה משמעותית, החל מאמצע שנות השמונים, יתרונה הטכנולוגי של אינטל כמעט ולא הוטל בספק, היא מעולם לא נדרשה לצאת מאזור הנוחות שלה – השוק היה סגור ושיתוף הפעולה עם מיקרוסופט הבטיח שהזמן משחק לטובתה.
החוקים השתנו, כאמור, בעשור האחרון. קצב שדרוג המחשבים האישיים ירד דרמטית ויותר פעולות עיבוד עברו מהמחשבים האישיים לסביבת הענן, דבר שגרר ירידה חדה בביקוש למעבדי PC (ירידה של 10% רק ברבעון האחרון). חוק מור, לפיו עלות ייצור שבבים תכפיל עצמה כל ארבע שנים, היווה גם הוא מוטיבציה לשינוי עבור יצרן השבבים בעל עלויות הייצור הגבוהות בעולם.
בתחילת עידן הסמארטפון ראינו אינטל עקשנית שמנסה לכפות פתרונות על התעשייה. למשל, מעבד בארכיטקטורת x86, אשר מאפייניו, ביצועים גבוהים תמורת צריכת אנרגיה והפקת חום מופרזות, הפכו אותו נחות מול ארכיטקטורת ARM אשר חולשת היום על 90% מהתעשייה. כיום, לעומת זאת, נגלית לעינינו אינטל מפוכחת וגמישה יותר, אשר פועלת כבר מספר שנים על מנת לצמצם את אותה תלות במעבדי PC דרך השקעת משאבים בתחומים אחרים, ומתאימה את עצמה לשוק. לדוגמה, זרוע ההשקעות של החברה, Intel Capital, היא שחקן מפתח בדינמיות המחשבתית שאינטל מציגה בשנים האחרונות, ובעזרת השקעות הולכות וגוברות (12 מיליארד דולר ב-1440 חברות) מסייעת לחברה לשמור יד על הדופק כדי למנוע פספוס של מהפכה נוספת ולהוביל חדשנות בתחומים בהם היא מחפשת דריסת רגל משמעותית. האסטרטגיה החדשה, כך נראה, עובדת. לראייה – ההצלחה בתחומי עיבוד הענן וה-IoT חיפתה בהצלחה על הירידה בביקוש למעבדי PC, דבר הבא לידי ביטוי ברווח שממשיך לטפס.
לסיכום, ניתן לטעון כי כישלונה של אינטל להצטרף למהפכת המובייל בזמן גרמה בעקיפין לגל הפיטורים הקרוב. היה זה אותו פספוס והמשאבים שבוזבזו בעקבותיו אשר זירזו את ההבנה לפיה נדרש שינוי אסטרטגי, אותו שינוי אשר גורר כעת גל פיטורים מצער. עם זאת, לא בטוח שמדובר במהלך שלילי שנכפה על החברה. בהחלט יתכן שהמחויבות לאסטרטגיה החדשה של החברה היא למעשה מהלך אמיץ של ענק המותח איבריו ויוצא מאזור הנוחות שלו.
11 תגובות לכתיבת תגובה