נתניהו וכחלון החליטו: התקציב הבא יהיה דו-שנתי

ההכרעה על אופי התקציב הבא התקבלה היום (א') בדיון בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון בהשתתפות נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. ההחלטה היא כי התקציב הבא יהיה תקציב דו-שנתי עבור 2018-2017, כך שיבטיח לשרי הממשלה את כיסאם עד לסוף הקדנציה של הממשלה.

ההחלטה התקבלה למרות שבחודשים האחרונים הביע כחלון התנגדות לתקציב הדו-שנתי אך ציין בכל פעם כי ההסכמים הקואליציוניים עליהם חתם מחייבים אותו לתקציב דו-שנתי, כפי שלוחץ נתניהו.

ההחלטה של כחלון ונתניהו התקבלה למורת רוחם של נציגי אגף תקציבים שנכחו היום בדיון והביעו התנגדות לתקציב דו-שנתי מחשש שזה יזיק למשק ולא יסייע ליציבות כפי שמאמין נתניהו.

עוד סוכם בישיבה כי ב-2018 יאושר "מיני חוק הסדרים" כדי להתמודד עם המחסור ברפורמות שאמור להגיע עם התקציב. באוצר יהיו מעוניינים לקדם תוכנית כלכלית כלשהי, עם זאת לא ברור מה האפקטיביות של ההחלטה, משום שאינה כרוכה בצורך לאשר תקציב.

בישיבה נקבע כי בימים הקרובים יוחלט על מנגנונים שימנעו יצירה של בור תקציבי בעקבות התקציב הדו-שנתי, כפי שקרה ב-2012 דרך עדכון האומדנים ויצירת רזרבות מספקות.

התקציב הדו-שנתי יפעל עפ"י המנגנון שאישרה הממשלה בתקציב הקודם, המחייב אותה למצוא מקור מימון לכל החלטה בעלת משמעות תקציבית. זה אמור למנוע מהממשלה להגדיל את התחייבויות עתידיות שלה, ללא כיסוי וכך לכבול את ידי הממשלות העתידיות. המנגנון קובע כי כל החלטה צריכה להיות מלווה במקור תקציבי מספר שנים קדימה. באוצר יצטרכו למצוא מנגנון מתאים לגבי אומדני הכנסות המדינה. אחת הדרכים שיהיו לתקן את הסטיות עבור האומדנים של 2018 היא העלאת מסים.

משה כחלון וקרנית פלוג (ארכיון)	צילום: אלכס קולומויסקי

פלוג: "להקצות רזרבה גבוהה יותר"

נגידת בנק ישראל אמרה כי תקציב דו-שנתי עלול להקשות על הממשלה להגיב לשינויים לא צפויים בנסיבות, אך ניתן לצמצם את הסיכונים באמצעות הקצאת רזרבה פנימית גבוהה יותר, יתר גמישות בתוך התקציב, ושימוש הדוק בנומרטור. לפי עמדת בנק ישראל. "הדבר החשוב ביותר בוודאי ובוודאי ככל שלתקציב אופק יותר ארוך, הוא שהתקציב יתמקד כבר היום באתגרים של הטווח הארוך. חשוב שהתקציב הדו-שנתי יקצה מקורות בהיקף ראוי להשגת יעדי הממשלה ובכלל זה תמיכה במנועי הצמיחה, ובתשתיות פיסיות ושל הון אנושי", אמרה פלוג. 

בנוגע לכך שיכולת חיזוי ההכנסות לטווח זמן של שנתיים נמוכה מזו של שנה, מה שעלול להביא לסטיות שיצטברו לגירעון גדול, הזהירה הנגידה כי "תקציב דו-שנתי מחייב הקצאה של רזרבה גבוהה יותר מאשר תקציב שנתי, שניתן יהיה להימנע מהוצאתה במידה וההכנסות יהיו נמוכות מהצפוי".

בנוסף, הנגידה אינה חוששת מהאפשרות להעלאת מסים ואומרת כי "ככל שתתפתח סטייה משמעותית בהכנסות ממסים ביחס לתחזית, יהיה מקום לבחון גם שינויים בשיעורי המס".

בנוסף המליצה הנגידה לצמצם את מספר הסעיפים התקציביים, על ידי איחוד סעיפים, במטרה להגדיל את הגמישות התקציבית, שכן העברת כספים בתוך סעיף פשוטה יותר מאשר העברת כספים בין סעיפים שונים.

מפלגת יש עתיד: "ממשלת ישראל החליטה היום להמר על הכסף של אזרחי מדינת ישראל. שוב האינטרסים הפוליטיים גוברים על טובת האזרחים. הניסוי שנקרא 'תקציב דו שנתי' נכשל כבר פעם אחת והוביל לבור תקציבי גדול, עלייה באבטלה, העלאת מיסים וקיצוץ בתקציבים החברתיים. מדובר באסון למשק הישראלי ולאזרחי מדינת ישראל. אנחנו נצא למאבק נגד ההחלטה הזו ולמען טובת האינטרס הציבורי שנעלם מעיני הממשלה הזאת שעיניה נשואות אך ורק לטובת האינטרסים הפוליטיים שלה"

ח״כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "נתניהו פוגע בכלכלה הישראלית בשביל שרידות פוליטית, ולעזאזל אזרחי ישראל".

ח"כ קרין אלהרר, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, הודיעה כי תקיים בעוד שבועיים דיון בוועדה על התקציב הדו-שנתי.