האם לחשוף חומר מחדרי החקירות? המשטרה חוקרת ומפרקי החברות נשארים מושבתים

האם המשטרה צריכה לספק חומרי חקירה לנאמנים של חברות בפירוק? סוגיה זו עומדת בימים אלה במרכז הליכי הפירוק המתנהלים בעניינו של היהלומן חנן אברמוביץ', החשוד כי הונה יהלומנים בהיקף של 60 מיליון דולר. עורכי הדין ארז חבר ואורי גיל, שמונו כמפרקיה הזמניים של החברה של אברמוביץ', ביקשו כבר כמה פעמים לקבל לידיהם חומרי חקירה מהמשטרה, כדי להסתייע בהם בהליכי הפירוק. בקשתם האחרונה נשלחה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ב־10 ביולי.

בחודשים האחרונים מתנהלים בבתי המשפט כמה הליכי פירוק ופשיטת רגל במקביל לקיום חקירות פליליות נגד בעלי השליטה בחברות המפורקות. כך קורה למשל בחברת אור סיטי נדל"ן של היזמת ענבל אור, שנחקרת במפלג ההונאה של משטרת מחוז תל אביב בעקבות תלונות כגון אי־סדרים כספיים ומכירה כפולה של דירות; וכן בקבוצת אדמה של יזם הנדל"ן אורן קובי, שנעצר בשבוע שעבר לאחר שהמפרק הזמני של הקבוצה, עו"ד חגי אולמן, הגיש דו"ח נוקב בדבר התנהלות הגובלת בפלילים מצד קובי ועובדיו: הוצאת כספים מחשבונות הנאמנות של לקוחות לרכישות פרטיות של קובי.

ענבל אור ואורן קובי. הליכים מקבילים של פירוק, פשיטת רגל וחקירה פלילית | צילום: מורג ביטן, אוראל כהן

בשני המקרים הללו הליכי הפירוק הובילו לחקירת משטרה, לאחר שהמפרקים מסרו למשטרה מידע המחשיד בפלילים, אך מה קורה כשסדר הפעולות הפוך, כלומר כשהליכי הפירוק נפתחים לאחר פתיחת החקירה הפלילית? האם המשטרה יכולה או צריכה לספק חומרי חקירה לבעלי התפקיד שמונו על ידי בית המשפט במסגרת הליכי הפירוק? הדעות על כך חלוקות.

זכות עיון מוגבלת

באפריל נעצר היהלומן חנן אברמוביץ' על ידי מפלג ההונאה של משטרת תל אביב בחשד שהונה יהלומנים בהיקף של 60 מיליון דולר ובחשד לעבירות של איסור הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף. החקירה בעניינו של היהלומן הוותיק נפתחה בעקבות תלונות שהגישו הנהלת הבורסה ליהלומים וסוחרים שמהם נטל אברמוביץ' יהלומים.

במהלך החקירה עלה החשד כי אברמוביץ' מסתיר יהלומים בשווי עשרות מיליוני שקלים, ככל הנראה בהונג קונג, והוא נשלח לשבועיים מעצר עד ששוחרר למעצר בית. סנגוריו, עורכי הדין אורי קינן ועדי כרמלי, טענו לאורך תקופת מעצרו כי מדובר בפושט רגל שנקלע לחובות כספיים, וחברת היהלומים שבבעלותו הפכה חדלת פירעון. בהמשך פנה אברמוביץ' לבית המשפט וביקש להכריז עליו כפושט רגל משום שאינו יכול לעמוד בחובותיו. זמן קצר לאחר מכן פנו 29 יהלומנים וחברות יהלומים בדרישה לפרק את החברה של אברמוביץ'.

עו"ד דורון ערוסי, שמונה כמנהל מיוחד האחראי על הליך פשיטת הרגל של אברמוביץ', ביקש בתחילת יוני מבית המשפט שיורה למשטרה לאפשר לו לעיין בחומרי החקירה שנאספו אצלה: "המנהל המיוחד סבור כי ייתכן ובחקירות במשטרה ניתנה התייחסות החייב לנכסים או זכויות כלשהן ועסקים שיש לו או היו לו בישראל ובחו"ל".

עורכי הדין ארז חבר ואורי גיל, שמונו כמפרקיה הזמניים של חברת חנן אברמוביץ' יהלומים, ביקשו גם הם לקבל חומרי חקירה מהמשטרה. לדבריהם, יש בידי המשטרה מסמכים שנתפסו במחשבים ובמשרדי החברה שיכולים לסייע להליכי הפירוק ומימוש הנכסים.

במשטרה התנגדו להעברת החומרים. לטענת החוקרים, החקירה נמצאת בעיצומה ולא ניתן להעביר חומרים מהתיק בשלב שבו טרם התקבלה החלטה על המשך הטיפול בתיק הפליל "בשל חשש ממשי שהעברת החומרים תפגע בחקירה ובאינטרסים העומדים ביסוד ההליך הפלילי". הם הוסיפו כי "בנסיבותיו של המקרה המדינה תהיה מוכנה לשקול מתן זכות עיון בחומרים מסוימים מהתיק", אך אלה לא יכללו את המסמכים שנתפסו אצל אברמוביץ' ובמשרדי החברה. לפי פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), המייצגת את המשטרה בהליך, היא תאפשר לערוסי עיון מצומצם ביותר בחומר החקירה, במשרדי המשטרה או הפרקליטות, וזאת בהתאם להתחייבות של המנהל המיוחד לא לעשות ללא רשות שימוש כלשהו במידע שיתקבל מחומרים אלו. בקשות המפרקים הזמניים לקבלת החומרים נדחו על ידי המשטרה.

איפה היהלומים

"התנגדות המשטרה למסירת עותק מן המסמכים והמחשבים שנתפסו במשרדי החברה ואצל בעל השליטה, בטענה כי אין לצד ג' זכות לקבל מסמכים, מבוססת על טעות משפטית ותפיסתית באשר למעמדם וחובתם של בעלי התפקיד – ידו הארוכה של בית המשפט הנכבד", כתבו המפרקים לבית המשפט.

לטענתם, המסמכים שנתפסו במחשבי החברה ובמשרדיה ובעיקר הרישומים של כלל מכירות היהלומים, נדרשים כדי להתחקות אחר מקום הימצאם של היהלומים שאברמוביץ' לקח מעמיתיו. "בעלי התפקיד", נכתב עוד, "נדרשים להגיש דיווחים שוטפים לבית המשפט של פירוק ומחויבים להחל בביצוע תפקידם, ואי מסירת מסמכי החברה מביאה להקפאת פעילותם של המפרקים, עד אשר משטרת ישראל תסיים את עבודתה".

עורכי הדין חבר וגיל מוסיפים כי בחודשים שחלפו מאז נתפסו המחשבים, החברה טרם סרקה את החומרים אף לא סריקה ראשונית. לדבריהם, שיתוף פעולה של המשטרה עם בעלי התפקיד דווקא יכול לסייע לחקירה, שכן "בעלי התפקיד הם בעלי ניסיון רב בענף היהלומים וביכולתם לקבל מידע השייך לחברה מצדדים שלישיים בחו"ל, כאשר אין מחלוקת שהמפרקים הזמניים משמשים כעת אורגנים של החברה לכל דבר ועניין".

עוד הם מוסיפים כי מסירת המידע היא "לצורך לגיטימי וחשוב במילוי תפקידם בהתאם להנחיות בית המשפט של פירוק, וחלילה לא לצורך הפרעה למשטרת ישראל במילוי תפקידה". לשיטתם, אין צורך להכביר במילים באשר "לדחיפות ולנחיצות" של עריכת הבדיקות המתבססות באופן טבעי על מסמכי הנהלת החשבונות והחומר המצוי במחשבי החברה.

שאלה של זהות

בעתירה נוספת מבקשים המפרקים שהמשטרה תמסור לידיהם את היהלומים שנתפסו במשרדי החברה. אולם המשטרה טוענת כי בשלב זה לא ניתן לשייך את היהלומים למי מהיהלומנים ולכן לא ניתן להעבירם. על כך אומרים המפרקים הזמניים כי אין זה מתפקיד המשטרה להכריע בדבר זהות בעליהם של היהלומים, אלא מתפקידם של בעלי המפרקים שמונו על ידי בית המשפט.

המשטרה גם טוענת כי ייתכן שבסופו של יום המדינה תבקש לחלט את היהלומים שנתפסו. על כך משיבים המפרקים: "מגדילה לעשות וטוענת המשטרה כי לא מן הנמנע שהמדינה תבקש לחלט את היהלומים, משל מוקנית לה הזכות לעקוף את כל דיני הקדימה הקבועים בחוק, ובה את עקרון השוויון בין הנושים... ברי כי חלה טעות אצל המשטרה בהעלותה טענות מעין אלו".

בימים האחרונים עדכנה המשטרה את בית המשפט כי עד כה נערכה בדיקה ראשונית בלבד לחומרים שנתפסו אצל אברמוביץ', וכי היא תוכל לתת בשבוע הבא תמונת מצב מדויקת יותר בנוגע לחומרים המצויים במחשב ולאפשרות לתת זכות עיון והעתקה של החומרים לבעלי התפקיד. עד אז, כל בקשה לעיון בחומר מסוים היא תישקל לגופה.

מה תכריע השופטת חנה פלינר? קשה לנבא. בהליכי פירוק דומים שבהם ביקשו מפרקים לקבל חומרי משטרה הם זכו לשיתוף פעולה (ולו חלקי) מרשויות האכיפה. כך היה כשעו"ד איתן ארז ביקש חומרי חקירה במסגרת הליכי פשיטת הרגל של ערן מזרחי, מי שכונה כ"מאדוף הישראלי" והורשע בגניבת מיליוני שקלים מלקוחותיו. אבל מה קורה כשהמשטרה מתנגדת להעברת המידע? בית המשפט ייאלץ לקבוע.