אירופה הכריזה מלחמה על החברות החזקות בעולם

נציבות האיחוד האירופי החליטה אתמול, בתום בדיקה שנערכה כשנתיים, להטיל על ענקית הטכנולוגיה האמריקאית אפל תשלומי מס רטרואקטיביים בהיקף של 14.5 מיליארד דולר — הסכום שחסכה החברה באמצעות החברה־הבת אפל מכירות בינלאומיות שפעלה מאירלנד וזכתה להסדרי מס מקלים במיוחד במדינה.

14.5 מיליארד דולר הם הרבה כסף, גם בשביל אפל, שהיא החברה הגדולה בעולם במונחי שווי שוק. אם יש משהו שלא חסר לאפל זה כסף שיכול לממן צבא של עורכי דין, ולכן בדרכה לגביית מסי העבר מהחברה הנציבות האירופית תיתקל בשורה ארוכה של עורכי דין, הטובים והיקרים בתחומם, שיעשו כל שביכולתם כדי לקצץ, לעכב ולבטל את רוע הגזירה.

החלטת הנציבות היא בפירוש לא סוף פסוק, אלא תחילתה של מלחמה ארוכה שתימשך שנים ועתידה לעצב את חוקי המיסוי בכל העולם ואת ההתנהלות הגלובלית של החברות הגדולות ביותר.

"חקירת הנציבות הגיעה למסקנה שאירלנד העניקה לאפל הטבות מס בלתי חוקיות שאפשרו לה לשלם מס נמוך משמעותית מזה ששילמו עסקים אחרים לאורך שנים רבות", אמרה נציבת התחרותיות של האיחוד האירופי מרגרט ווסטגר בהודעה לעיתונות. "היחס הסלקטיבי אפשר לאפל לשלם מס חברות של 1% בלבד על רווחיה באירופה ב־2003 ו־0.005% בלבד על רווחיה ב־2014". לשם השוואה, מס החברות בארה"ב עומד על 35%.

לפי האיחוד האירופי, השיטה עבדה כך: בשנות השמונים הקימה אפל חברה־בת באירלנד והגיעה עם הממשלה להסדר מס נוח. בעקבות ההסדר הזה כל רווחי החנויות של אפל באירופה הועברו לאירלנד. את מרבית הרווחים העבירה המדינה למטה של החברה שרשום על הנייר בלבד, ולכן לא שולם עבורם מס.

הנציבות קבעה כי הטבות המס שקיבלה אפל מנוגדות לחוקי האיחוד האירופי מכיוון שהן סיפקו לחברה יתרונות משמעותיים לעומת עסקים אחרים שפועלים באירלנד. "יש הרבה דרכים טובות ושקופות לתמוך בהשקעות ולעודד אותן והרבה סיבות טובות להשקיע באירופה, אבל חברות ומדינות צריכות להתחרות בתנאים שווים, ולא על חשבון אזרחי האיחוד האירופי ומדינות אחרות", נכתב בהודעה לעיתונות. לפי החוק, הנציבות יכולה להורות על גביית מסי עבר לתקופה של עד עשר שנים לפי בקשת המידע הראשונה בחקירה שהוגשה ב־2013. לכן הסכום שנקבע לבסוף מתייחס למסים שלא שולמו בשנים 2003–2014.

אירלנד לא רוצה את הכסף

אף שיישום הפסיקה עתיד להכניס לקופתה של אירלנד, שאפל נדרשת לשלם לה את המס רטרואקטיבית, מיליארדים רבים של דולרים, המדינה צפויה להתנגד להחלטה בחריפות לא פחותה מזו של אפל. זאת מכיוון שהטבות המס הניכרות שמספקת המדינה לחברות זרות הביאו רבות מהן למקם את המטה האירופי שלהן בה. בעקבות כך נהנתה אירלנד מהכנסות עקיפות גבוהות בדמות השקעות בתשתיות ומהעסקת עובדים רבים במדינה — שמשלמים מס הכנסה — על ידי אותן חברות. מניעת הטבות אלה עלולה להוביל חברות רבות שפועלות במדינה, כמו ענקית השבבים האמריקאית אינטל, להעביר את מרכזי הפעילות שלהן למדינות אחרות באיחוד.

"מוזר לחשוב שאירלנד לא תרצה לגבות יותר מסים מאפל, אבל זה מובן כי השאיפה העיקרית שלה היא להגן על ההשקעות במדינה ועל המשרות בכלכלה המקומית", אמר לבלומברג האנליסט מט לרסון מבלומברג אינטליג'נס והוסיף כי "מדובר בפסיקה משמעותית שיכולה לגרום למדינות רבות לבחון את ההשלכות על מערכת המס הנוכחית שלהן".

ישנה סיבה נוספת שאירלנד צפויה להיאבק בהחלטה: אין כל ודאות שהיא תקבל את כל הסכום או אפילו את מרביתו. לדברי ווסטגר, חלק מ־14.5 מיליארד הדולרים יכולים להגיע למדינות אחרות באיחוד. "אם המדינות יקבעו, על סמך הקווים המנחים שהצגנו, שאפל היתה צריכה לרשום מכירות של מוצרים אצלן ולא באירלנד, הן יוכלו לדרוש את המס שמגיע להן. התשלום יירד מהמס שאמורה החברה לשלם לאירלנד", אמרה זמן קצר לאחר פרסום ההחלה. בתנאים מסוימים גם ממשלת ארה"ב תוכל לדרוש חלק מהסכום בשל תשלומי מס שמגיעים לה לכאורה.

ההחלטה אינה סופית

הפסיקה נגד אפל, ובעיקר הסכום העצום שתחויב לשלם, עתידה ליצור מתחים חדשים בין האיחוד האירופי לארה"ב. רק בשבוע שעבר פרסם משרד האוצר האמריקאי דו"ח שמבקר בחריפות את המאמצים של האיחוד האירופי לגבות מסי עבר מחברות אמריקאיות. לפי הדו"ח, לנציבות האיחוד אין זכות לנקוט מהלכים כאלה, שעלולים גם לפגוע במאמצים שמשקיעה הממשלה בגביית מסים מחברות אמריקאיות בעלות פעילות בינלאומית ענפה.

מנכ"ל אפל טים קוק | איור: אי פי איי

בכל מקרה, ההחלטה אינה סופית, והן אפל והן אירנלד כבר הודיעו שיערערו עליה. מנכ"ל אפל טים קוק תקף את החלטת הנציבות במכתב שהתפרסם באתר החברה: "מדובר בהחלטה שתפגע בהשקעות ובשוק העבודה באירופה. אפל מצייתת לחוקי המס ומשלמת את כל המסים במדינות שהיא פעילה בהן. מעולם לא ביקשנו עסקאות מיוחדות. אנחנו נמצאים בעמדה שבה אנחנו נדרשים לשלם מסים רטרואקטיבית לממשלה שאומרת שאנחנו לא חייבים לשלם לה מסים נוספים. הנציבות רוצה להחליף את חוקי המס של אירלנד בחוק שמעוצב בהתאם לתפיסתה שלה. אירלנד הודיעה שהיא מתכננת לערער על ההחלטה וגם אפל מתכוונת לעשות כך. אנחנו בטוחים שהערעור יתקבל".

שר האוצר של אירלנד מייקל נונאן אמר בתגובה: "אני מתנגד בנחרצות להחלטת הנציבות. היא לא מותירה לי ברירה אלא להגיש ערעור לבתי המשפט של האיחוד. מדובר במהלך הכרחי שנועד להגן על היושרה של מערכת המס שלנו, לספק ודאות מס לעסקים ולאתגר את האכיפה של חוקי האיחוד כלפי מדינות ריבוניות".

ממשרד האוצר האמריקאי נמסר כי "ארה"ב מאוכזבת מהחלטת האיחוד האירופי. הערכות המס הרטרואקטיביות אינן הוגנות".

הליכי הערעור בבתי המשפט של האיחוד יכולים להימשך שנים רבות, ורק בסיומם ייקבע הסכום שאפל תשלם, אם בכלל. עם זאת, החברה יכולה להידרש להעביר את 14.5 מיליארד הדולרים לחשבון נאמנות עד שתתקבל החלטה סופית.

לאפל לא חסר כסף

אף שמדובר בסכום לא קטן, לאפל לא צפוי להיות כל קושי לשלמו בבוא היום, שכן לפי דיווחים שונים יש כ־200 מיליארד דולר בקופתה. חלק גדול מהסכום — כ־180 מיליארד דולר, לפי ההערכות — מוחזק מחוץ לארה"ב, ואם אפל תרצה להשתמש בו בתוך ארה"ב, למשל לרכישות של חברות, היא תצטרך לשלם עליו מס של 40%, ועל כן במידה רבה הכספים הם כלואים.

ואולם, החברה יכולה לשלם את המסים הרטרואקטיביים גם על סמך הפעילות השוטפת שלה — במחצית הראשונה של 2016 הרווח הנקי שלה היה 18.3 מיליארד דולר. כלומר, גם אם החברה תידרש לשלם את הסכום באופן מיידי, היא תסיים את 2016 בשורת רווח נקי מרשימה.

ובכל זאת, לאפל לא משתלם לשלם את מסי העבר ולסגור עניין. מלבד העובדה שהקרב המשפטי שבסופו היא עשויה להידרש לשלם את מלוא הסכום עשוי לעלות לה עשרות עד מאות מליוני דולרים, ההשלכות שלו עשויות להיות מרחיקות לכת. מדובר בקרב על שיטת המיסוי, כלומר, על מאות מיליארדי דולרים של מסים עתידיים.

אם החלטת הנציבות תהפוך לסופית, אפל תיאלץ כנראה לשלם מסים גבוהים יותר באירלנד ולא תוכל עוד ליהנות מהטבות המס המפליגות שקיבלה עד היום. נוסף על כל, ייתכן שמדינות אחרות באיחוד ידרשו מאפל תשלומי מס גבוהים יותר ויפעלו באגרסיביות נגד התרגיל המוכר שלה — ושל חברות אחרות — שבמסגרתו היא רושמת באירלנד הכנסות ממכירות מוצרים בשטחיהן. גם מדינות אחרות שבהן מבצעת אפל תרגיל דומה עתידות לבוא עמה חשבון על סמך התקדים האירופי ולדרוש את חלקן ההוגן. כלומר, ההחלטה יכולה להפוך מהר מאוד לכדור שלג שיקצץ משמעותית את שורת הרווח הנקי של החברה.

סביר להניח שאפל לא תנהל את הקרב הזה לבד. לצדה צפויות לעמוד כמה מהחברות הגדולות בעולם. הבולטות שבהן הן כנראה גוגל ופייסבוק, שמבצעות במדינות שונות את אותו תרגיל מס שעושה אפל באירלנד, ורושמות הכנסות ממכירת פרסומות במדינות שונות, בהן ישראל, וכך מתחמקות מתשלום מס. גוגל ופייסבוק, כמו חברות רבות אחרות, בחרו גם הן למקם את המטה שלהן באירלנד בתמורה להטבות מס מפליגות. הן מבינות היטב שאם אפל תפסיד בקרב הזה, הן יהיו הבאות בתור לעלות על הכוונת של נציבות האיחוד.

בינתיים הנציבות לא מסתפקת בחזית שפתחה מול אפל ומנהלת שתי חקירות דומות על הטבות מס בעייתיות שהעניקה לוקסמבורג לאמזון ולמקדונלד'ס, זאת לאחר שכבר פסקה בחודש אוקטובר הקודם כי לוקסמבורג העניקה הטבות מס לא חוקיות לקונצרן פיאט וכי הולנד העניקה הטבות מס לא חוקיות לסטארבאקס. ואולם, ההטבות במקרים האלה הסתכמו בעד 30 מיליון יורו לכל חברה. כמו כן, בחודש ינואר האחרון פסקה הנציבות שבלגיה העניקה הטבות מס לא חוקיות בהיקף של 700 מיליון יורו ל־35 חברות בינלאומיות.

אמנם הסכומים היו נמוכים יותר, אבל המגמה היתה ברורה: באיחוד האירופי החליטו לנקוט קו נוקשה נגד כל תרגילי המס שהתאגידים הבינלאומיים פיתחו בעשורים האחרונים. מטרת האיחוד היא לחלק את ההון העצום שמייצרות החברות האלה בצורה שוויונית יותר ובאופן שישקף נאמנה את עוגת המכירות וההכנסות שלהן.

מדובר במאבק על טריליוני דולרים, שתוצאותיו יכולות לעצב את פני הכלכלה העולמית ואת חוקי המס של העשורים הבאים, ושום צד לא מתכוון לוותר בקלות. לאיחוד האירופי יש מנגנון מקצועי ומיומן שכבר הצליח להוריד לברכיים חברות ענק כמו מיקרוסופט ואינטל, אחרי שמצא כי הן הפרו את חוקי ההגבלים העסקיים שלו, אבל אז היה מדובר בסכומים נמוכים יותר. אינטל, למשל, נקנסה ב־1.2 מיליארד דולר.

הפעם עתידה נציבות האיחוד האירופי להתמודד מול מתקפה משולבת של כל תאגידי הענק שישקיעו סכומים אדירים במהלכים משפטיים ובמאמצי לובינג חוצי מדינות. יש להם הרבה מה להפסיד בקרב הזה, אבל הפסד של האיחוד האירופי יהיה כואב הרבה יותר. הוא יעלה לו לא רק עשרות מיליארדי דולרים במסים, אלא גם בפגיעה קשה ביכולתו למתן ולבקר את פעילות תאגידי הענק, שבתורם יהפכו לגופים חזקים הרבה יותר.