זה לא רק ספורט: האם "הקופים הירוקים" באמת ירוקים?

לספורט יש כוח חברתי עצום. אוהדי מכבי חיפה כבר הוכיחו את הכוח שלהם בהובלה של נושאים חברתיים מחוץ לכר הדשא. הפעם תושבי אזור חיפה כולו צריכים את ההובלה שלהם.  

אנשים רבים תופסים את הספורט כהווייתו: פרשנים שמתייחסים למה שקורה במגרש עצמו בלבד, ספורטאים שממוקדים בביצוע הספורטיבי ולא מוסחים מדברים אחרים וקהל שעסוק בקבוצה שלו וביריבות שלה. אחרים רואים בספורט ערך מוסף: פלטפורמה חברתית או כזו שניתן להעביר באמצעותה מסרים פוליטיים.

מאובמה לטגה

בעולם קיימות דוגמאות רבות ומגוונות - אובמה בביקור ההיסטורי שלו בקובה ניסה להתחבר לעם הקובני דרך הבייסבול, גיבורי תרבות כמו מוחמד עלי נשאו לפני עשרות שנים מסרים כנגד אפליית השחורים, דידייה דרוגבה ומלחמתו בגזענות ובקריאתו ההיסטורית להפסקת אש במדינה ועוד דוגמאות רבות אחרות. בארץ הדוגמא העדכנית היא של אמייה (אמיר) טגה והמחאה שלו להעלאת המודעות בנושא של אברה מנגיסטו ויוסף סלמסה ז״ל.

המשותף לכולם הוא המינוף של הספורט ושל דמויות ידועות למטרות חברתיות מעבר לספורט. נכון, קל להתבלבל וספורטאי צריך להתמקד בראש ובראשונה בהיבט הספורטיבי וצריך גם להפריד בין תכנים חברתיים לבין תכנים פוליטיים שעלולים לזהם את טוהר הספורט.

השורה התחתונה היא שספורט הוא במה פוטנציאלית נפלאה להובלת שינויים חברתיים.

איך כל זה קשור לקופים הירוקים?

ביולי 2014 סמ"ר שון כרמלי ז"ל, לוחם גולני שנהרג בצוק איתן הובא למנוחות. כרמלי היה חייל בודד. אוהדי מכבי חיפה הבינו שהוא היה אוהד מכבי חיפה ונפוצה קריאת בקשה להשתתף בהלוויה ולתת כבוד אחרון לחייל בודד כדי שההלוויה לא תהיה ריקה. בתהליך מופלא של שעות ספורות נרתמו 20,000 איש (!) לכבד את סמ"ר כרמלי ז"ל בדרכו האחרונה. היו שם עם ישראל, אוהדי הקבוצה ותושבים אחרים שלא קשורים למועדון ששמעו על כך דרך היוזמה של קהילת האוהדים. היה זה מחזה מרגש שחקוק בלבבותיהם של אנשים רבים. מפגן נדיר שמראה את הכוח של הכדורגל הרבה מעבר לכר הדשא. את הכוח של האוהדים, את הכוח של החברה שלנו, את האנושיות שלנו, את הסולידריות שחשבנו שמתחילה להעלם לנו.

ביולי 2016 התפרסמו התוצאות של מחקר מדעי גדול המצביעות על שיעורי סרטן גבוהים באזור חיפה כתוצאה מזיהום של עשרות שנים.

התוצאות לא ממש מפתיעות. שנים אפשר היה להריח, תרתי משמע, את הסכנה. באותו החודש התפוצץ צינור נפט שהוביל לסגירת חופים זמנית בקריות. האירוע המחיש את הסכנות הצפויות. נסראללה שלא מפספס הזדמנויות צוחק שיש לו פצצת אטום. האטום שלו הוא מיכלי האמוניה שנמצאים מרחק יריקה מאצטדיון קריית חיים. האיזור כולו נמצא בסכנה מוחשית. אוקטובר 2016, בשבוע החולף ארעה תקלה שניה ברציפות במתחם בתי הזיקוק של קבוצת בז"ן. כן, אותו מתחם שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה אשרה את התכניות להרחבתו. לתפוס את הראש ולא להאמין. זה לא עוד חור שחור איפשהו בקוטב בגלל פליטת אגזוזים של מכוניות, לא רק ההשפעה על מחירי הנדל"ן כאשר האזור יוכר כאזור סכנה. מדובר כאן בבריאות של תושבי האזור. זו גם הבריאות של רבים מאוהדי הכדורגל בסביבה, של ההורים שלהם, של הילדים שלהם, של החברים שלהם. מחירים כבדים של שנות הזנחה רבות.

אוהדי מכבי חיפה היקרים. הכתבה הזו מיועדת עבורכם. היא מיועדת גם לאוהדי הפועל חיפה.

בעצם לכל מועדון אוהדים בסביבה שיכול לגייס כוח ועוצמה. האזור בו אתם ומשפחותיכם גרים צריך את הכוח הזה. יש יותר מדי אינטרסים, כסף וכוחות שמתנגדים ליוזמה שכזאת, אבל לפעמים ההיגיון הבריא, הריח הבלתי נסבל ומטר הטילים שנורו לאזור הרגיש במלחמת לבנון השנייה מספיקים כדי להבין שהמצב מחייב שינוי מידי. זה יכול להתחיל בשלטי מחאה במשחקים בנוסף לשלטי העידוד הקיימים. זה יכול להתפתח למחאה חברתית גדולה שאתם תתניעו. כבר הוכחתם את הכוח החברתי שלכם, את היכולת שלכם לרתום אחריכם אנשים רבים גם אם הם לא קשורים לכדורגל או אהדה למועדון כלשהו.

גם אתם השחקנים מוזמנים להתגייס למערכה. מספיק בחולצה אחת שלכם עם הכיתוב המתאים שיכולה לעורר הדים רבים. האם תנצלו את הבמה החברתית שהספורט מאפשר לכם?

עד עכשיו היו מספר הפגנות מגוחכות, חלקן בחוף הים כדי ללקט כמה משתזפים. בדיחה. חודש שעבר זה התגבר להפגנה של 250 איש שצעדו לכיוון המחלקה האונקולוגית בבית החולים רמב"ם. הנושא נפיץ, תרתי משמע.

אסור שזה יתערבב בפוליטיקה. נדרשת הפגנת עוצמה לא אלימה שתחייב את קברניטי המדינה לפעול כאן ועכשיו. הכדור עכשיו במגרש שלכם. והמגרש הוא לא רק כר הדשא הירוק.

גילוי נאות - נולדתי, למדתי, שיחקתי ולמדתי בקרית חיים וחיפה במשך 25 שנה ויש לי משפחה באזור.

הכותב הוא יועץ ארגוני בספורט ובחברות עסקיות, מוביל תכניות פיתוח מנהלים בספורט