מבקר המדינה: קנס של 1.2 מיליון ש' לרשימה המשותפת על דו"חות פיקטיביים

הרשימה המשותפת, הליכוד, הבית היהודי וישראל ביתנו נקנסו בשל התנהלות לקויה במערכת הבחירות — כך עולה מדו"ח מבקר המדינה על מימון המפלגות בבחירות לכנסת ה־20 ומימון המפלגות בכנסת הקודמת שפרסם היום (ג') המבקר יוסף שפירא. את הקנס הגדול ביותר — כ־1.2 מיליון שקל — קיבלה הרשימה המשותפת; הליכוד והבית היהודי נקנסו כל אחת ב־850 אלף שקל; וישראל ביתנו נקנסה ב־195 אלף שקל.

הטענות החמורות ביותר עלו נגד הרשימה המשותפת (ראו הרחבה במסגרת). על פי דו”ח המבקר, הסיעה הגישה במערכת הבחירות מאות דו”חות החשודים כפיקטייבים. "הסיעה הציגה לביקורת 541 חוזי שכירות אשר בדיקתם העלתה חשש כי מדובר בחוזים פיקטיביים לשם תשלום הוצאות שמהותן אינה ידועה”, נכתב בדו”ח. “הסיעה דיווחה על הוצאות בסך 567,000 שקל עבור רכישת תלושי דלק לשימוש ביום הבחירות, זאת ללא אסמכתאות. מדובר על נסיעות בהיקף של כ-800,000 ק"מ, דבר שאינו סביר".

הליכוד נקנסה, בין היתר, על הוצאות שחרגו מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק ועל השתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת “המחנה הלאומי” שנערכה יומיים לפני הבחירות. לפי המבקר, ההשתתפות בעצרת מהווה תרומה אסורה מכיוון “שהשתמשו בהוצאות שמימנו אחרים לארגון וקיום העצרת, כדי להשפיע על ציבור הבוחרים, מבלי שנשאו ולו בחלק מעלויות ארגון העצרת”. גם ישראל ביתנו נקנסה בשל השתתפותו של חבר הכנסת לשעבר שרון גל בעצרת, וכך גם הבית היהודי שנקנסה על השתתפותו של יושב ראש הבית היהודי נפתלי בנט בעצרת. “כל אחת מהסיעות הללו השתתפו בעצרת השתתפות אקטיבית עד כדי שיוך העצרת, לפחות במידה מסוימת, לכל אחת מהן, ובכך קיבלו תרומות אסורות", נכתב בדו”ח המבקר.

מבקר המדינה, יוסף שפירא | צילום: עמית שאבי

מלבד ההשתתפות בעצרת, הליכוד ננזפה גם על התקשרויות שונות שלא ידעה לנמק באמצעות מסמכים רשמיים. מדובר, בין היתר, בהתקשרות ייעוץ משפטי בהיקף של 770 אלף שקל, ייעוץ וקריינות בהיקף של 212 אלף שקל, פעילות שטח ומבצעים בעלות של 335 אלף שקל, שירותי ייעוץ ומחקר מחו”ל בהיקף של 433 אלף שקל ועוד.

בהתייחסות לבית היהודי, מלבד השתתפותו של בנט בעצרת, המבקר מציין כי המפלגה שילמה לרשויות המקומיות קנסות בהיקף של 70 אלף שקל בגין תליית מודעות תעמולה בניגוד לחוקים של הרשויות, וזאת מחשבון המימון שהמפלגה מקבלת. בבית היהודי לא מדובר בתופעה חד פעמית — בדו”ח קודם של המבקר נמצאה כי המפלגה שילמה קנסות בהיקף של 630 אלף שקל על תליית מודעות שלא על פי החוק ב־2008.

עוד על פי דו”ח מבקר המדינה, הבית היהודי ערכה התקשרויות מהותיות עם נותני שירותים שונים, שהאסמכתאות לגביהן נמצאו חסרות. בין ההתקשרויות השונות להן לא נתנה המפלגה אסמכתאות נמצאת התקשרות לקבלת שירותי פרסום עם שני יועצים בהיקף של 2.8 מיליון שקל; ניהול מסע בחירות בהיקף של 1.9 מיליון שקל; ניהול מסע הבחירות בפייסבוק בסך של כמיליון שקל; והתקשרות עם יועץ משפטי בסך של כ־400 אלף שקל.

נתניהו. השתתפותו בכנס המחנה הלאומי היתה בגדר תרומה אסורה | צילום: איי אף פי

גם מפלגת המחנה הציוני לא ידעה להסביר עם אסמכתאות התקשרויות רבות שעשתה בתקופת הבחירות. כך, למשל, לגבי התקשרויות עם יועץ מחו”ל ב־1.4 מיליון שקל, התקשרות עם חברת תקשורת ואסטרטגיה במיליון שקל, שירותי פרסום ב־885 אלף שקל ויועץ הסברה ב־825 אלף שקל — המפלגה לא נתנה אסמכתאות המפרטות את השירותים שניתנו. סיעת המחנה הציוני גם נקנסה על ידי רשויות מקומיות בהיקף של 120 אלף שקל על תליית מודעות תעמולה בניגוד לחוקים העירוניים, אך המבקר החליט שלא לקנוס אותה והסתפק במתן אזהרה בלבד.

עלה ירוק היא היחידה שלא נכנסה לגירעון

עוד מתייחס מבקר המדינה בדו”ח לגירעונות המפלגות, ומציין כי למעט עלה ירוק — כל הסיעות שהתמודדו בבחירות האחרונות סיימו עם גירעונות. יש עתיד סיימה את הבחירות עם גירעון של 16.1 מיליון שקל, שהוא הגרעון הגדול ביותר שנרשם במערכת הבחירות לכנסת ה־20. ש”ס סיימה את מערכת הבחירות עם גרעון של כ־11.1 מיליון שקל; הליכוד עם גירעון של כ־10 מיליון שקל; ישראל ביתנו עם גירעון של כ־8.8 מיליון שקל; הבית היהודי עם גירעון של כ־4.3 מיליון שקלים; מרצ עם גירעון של 3.4 מיליון שקל; והמחנה הציוני עם גירעון של 2.8 מיליון שקל. סיעת כולנו בראשות שר האוצר משה כחלון סיימה את הבחירות עם גרעון קטן במיוחד של כ־200 אלף שקל.

עוד בדו”ח, המבקר התייחס גם לנוכחות בכירי מרצ והמחנה הציוני בעצרת “ישראל רוצה שינוי” — וקובע כי מקרה זה אינו מהווה תרומה אסורה. “אישים המזוהים עם הסיעות המחנה הציוני ומרצ לא נאמו מעל בימת העצרת”, הוא כתב. “לפיכך, ולמרות שסיעות אלה הפיקו תועלת פוליטית מסוימת מנוכחותם בעצרת, הרי שמדובר בהשתתפות פסיבית גרידא שאינה מצדיקה לראות בשימוש המועט בתשתיות העצרת כקבלת תרומה על ידי הסיעות הללו".

בנט. מגוון עבירות | צילום: עומר מסינגר

מלבד זאת, המבקר קבע בדו”ח כי פעילות ארגון V15 וארגונים חוץ פרלמנטרים נוספים אינה מהווה תרומה אסורה או תעמולת בחירות. "לא הועלו ממצאים המצביעים פוזיטיבית על קשר אירגוני בין הגופים הללו לאחת מהסיעות”, כתב המבקר. “אין בפעילות פוליטית או בפרסומים הקוראים להחלפת הממשלה וכן בפרסומים אחרים המעודדים הצבעה עבור גושים שונים תעמולה מובהקת כדי להצדיק קביעה שסיעה מסוימת קיבלה תרומה, לא כל שכן תרומה אסורה, מגוף חוץ-מפלגתי”.

ההוצאות החריגות של הבית היהודי בכנסת הקודמת

מלבד ההתייחסות למערכת הבחירות לכנסת ה־20, המבקר גם פרסם דו”ח על מימון המפלגות שקיבלו הסיעות בכנסת ה־19. דו”ח שלילי במיוחד קיבלה הבית היהודי, שנקנסה בהיקף של מיליון שקל. "בחשבונות הסיעה נכללו הוצאות בסכומים חריגים המגיעים למיליוני ש"ח שמקורם במערכות בחירות קודמות ללא אסמכתאות כנדרש. עוד נמצאו בחשבונות הסיעה הוצאות בלתי תקינות בסכומים מהותיים עבור תשלום קנסות ופעילות שביצעה שלא לפי הוראות הדין", כותב המבקר. "הסיעה הגישה התייחסות לממצאי הביקורת באיחור רב ורק בסמוך להגשת הדוח הסופי ליו"ר הכנסת ולכן לא ניתן היה לבחון את תגובתה".

המבקר התייחס גם להתנהלות סיעת תקומה, שמהווה חלר מהבית היהודי. “סיעת תקומה כללה בחשבונותיה לתקופות השוטפות הוצאות בגין מתן תמיכות והלוואות לעמותות”, כתב המבקר. “לאחר שהבהירו עובדי משרדי לסיעה כי על פי קביעת מבקר המדינה בעבר, הוצאותיה האמורות אינן עולות בקנה אחד עם הגדרות החוק, מסרו נציגי הסיעה התחייבות, בחתימת הגורמים המוסמכים בסיעה, ולפיה הסיעה לא תיתן עוד תמיכות והלוואות”.

יאיר לפיד. יש עתיד מובילה בהיקף הגירעון | צילום: אוראל כהן