ירידה של כמעט 70% בהיקף האקזיטים ב-2016

הקטר כבר לא דוהר: היקף האקזיטים שבוצע בישראל רשם ב-2016 צניחה משמעותית של 67% לעומת 2015 - כך לפי דו"ח האקזיטים השנתי של פירמת רואי החשבון PwC Israel שמפורסם היום.

לפי הדו"ח, בשעה שב-2015 נרשמו בישראל אקזיטים בסך כולל של 10.69 מיליארד דולר, השנה עמד הסכום על 3.5 מיליארד דולר בלבד. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה נרשמת ירידה בשווי האקזיטים, אחרי שב-2014 בוצעו בישראל אקזיטים בסך כולל של 14.85 מיליארד דולר.

ירידה בהיקף האקזיטים זו השנה השלישית ברציפות | צילום: שאסטרסטוק

גם מספר האקזיטים נמצא במגמת ירידה, ועמד על 55 השנה לעומת 70 בשנה שעברה. בנוסף לכך, השווי הממוצע של כל אקזיט צנח משמעותית מ-153 מיליון דולר ל-64 מיליון דולר בלבד (ירידה של כ-58%).

נתונים אלו אינם כוללים את רכישת פלייטיקה לפי שווי של 4.4 מיליארד דולר. מחברי הדו"ח מסבירים שמדובר ברכישה של חברה ישראלית שהערך בגינה נוצר בעיקר על ידי עובדים ישראלים, אבל הוחלט שלא להכליל אותה בחישוב הסופי מכיוון שבעלי מניות ויזמים ישראלים כמעט שלא נהנו מפירותיה.

כן לא נכללו בדו"ח עסקאות RRmedia ו-Xura (לשעבר קומברס), שכן מדובר בחברות ציבוריות שכבר עשו אקזיט בעבר, ועסקת Otto שאף שנוסדה על ידי הישראלי ליאור רון הינה חברה אמריקאית לכל דבר. כמו בדו"חות קודמים, לא נכללו אקזיטים קטנים מ-5 מיליון דולר.

בפילוח לפי IPO מציינים מחברי הדו"ח שבמהלך 2016 התבצעו שתי הנפקות חדשות בלבד, TrendIT בבורסת לונדון ו-Vonetize בתל אביב, לפי שווי של 43.6 מיליון דולר בסך הכול. זאת, לעומת שמונה הנפקות בשווי כולל של 3.48 מיליארד דולר ב-2015.

המגזר החם ביותר לאקזיטים הוא מחשוב ותוכנה לתאגידים, שאחראי ל-46% משווי האקזיטים בשנה החולפת (לעומת 42% ב-2015). סטארט-אפים בתחום מדעית החיים אחראים ל-16% מהשווי, צניחה חדה של 15% לעומת השנה שעברה. חברות מוליכים למחצה אחראיות גם הן ל-16% מהאקזיטים (לעומת 5% ב-2015), ואחריהן חברות אינטרנט (12%), תקשורת (9%) וטכנולוגיות שונות (1%). בתחום האנרגיה הנקייה לא היו שום אקזיטים בשנה החולפת.

בניגוד לשנים עברו, ב-2016 לא היתה עסקה אחת מעל ל-500 מיליון דולר (לעומת 5 עסקאות כאלו ב-2015, בהן שתיים בשווי של יותר ממיליארד דולר), ולמעשה מרבית העסקאות (69%) היו מתחת לשווי של 50 מיליון דולר (ב-2015, 57% מהעסקאות היו לפי שווי של יותר מ-50 מיליון דולר)..

בפילוח גיאוגרפי לפי סכומי עסקאות, מרבית הרכישות (65%) הגיעו מארה"ב שרכשה סטארט-אפים בשוווי כולל של 2.28 מיליארד דולר. רוכשים מישראל אחראים ל-20% משווי העסקאות (698 מיליארד דולר) ואחריהם אסיה ואירופה עם 7% כל אחת. אחוז נוסף מוגדר בדו"ח כ"אחר".

"על פניו, נראה כי מדובר בשנת בצורת באקזיטים ושנקלענו למשבר כלשהו", אמר ראש מגזר הייטק ב-PwC Israel, רובי סולימן, בהודעה לעיתונות. "אך האמת אינה כה דרמטית. איננו חווים משבר, בוודאי לא משבר בסדרי גודל של שנת 2000 ולא של שנת 2008. נראה שאין סיבה נראית לעין לצניחה בכמות האקזיטים ולמעשה ההאטה מגיעה בעיקר בעסקאות הענק שחווינו בשנים האחרונות.

"אותם הרוכשים מצויים בשוק הישראלי, וחלקם אף הגבירו את נוכחותם, הריביות עדיין נמוכות וחלופות ההשקעה הקיימות לא השתנו. למען האמת, לא השתנה הרבה, ואולי זו חלק מהסיבה למה שראינו ב-2016. כיוון שמאגר המשקיעים הפוטנציאלי נותר פחות או יותר כמות שהוא, אך טבעי הוא שלאחר גלי הרכישות של השנים האחרונות, לא רק בישראל תהיה הפוגה מסוימת בקרב רוכשים מסוימים לצורך ניצול ומקסום הטכנולוגיות והחברות שכבר נרכשו ולצורך בחינה של הטכנולוגיות החדשות להשקיע בהן".

סולימן גם הביע אופטימיות לגבי 2017: "יש הרבה כסף זמין להשקעות להיי-טק הישראלי. קרנות הון הסיכון הישראליות והזרות, משקיעים אסטרטגים, אנג׳לים ושאר גופי השקעה נוכחים בשוק עם יכולות השקעה משמעותיות ככל הנראה יותר מאי פעם. חברות ההיי-טק שתעסוקנה בבניית ערך לטווח ארוך ודאי יתקלו שוב בצונאמי של רכישות בעוד זמן מה. שחקנים חדשים נכנסים לשוק הישראלי כל הזמן, ומתווספים לרוכשים הפוטנציאלים העתידיים. גופים סינים בראשם, מרגישים יותר ויותר נח לבצע עסקאות בישראל, דוגמת עסקת Playtika".