אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הציפיות לעודפי גבייה פספסו ב־1.4 מיליארד שקל צילום: עמית שאבי

בלעדי לכלכליסט

הציפיות לעודפי גבייה פספסו ב־1.4 מיליארד שקל

הערכות עדכניות מציבות את עודפי הגבייה בינואר־מרץ על 1.6 מיליארד שקל, רחוק מהתחזית שבבסיס תוכניות הפחתת המסים של האוצר

05.04.2017, 06:48 | עמרי מילמן

ברשות המסים ובמשרד האוצר מעריכים כי עודפי הגבייה ברבעון הראשון של 2017 (ינואר־מרץ) יסתכמו ב־1.6 מיליארד שקל ביחס לתחזית המקורית. אמנם מדובר בנתון חיובי, אך נמוך מהמספר שבו נקב שר האוצר משה כחלון בתחילת חודש מרץ — 3 מיליארד שקל — שעל בסיסו החלו לרקום במשרד האוצר תוכניות לגיבוש הפחתת מסים ולהעלאת קצבאות הנכות.

קראו עוד בכלכליסט

אחת הסיבות לכך שעודפי הגבייה נמוכים יותר משחשבו בתחילה היא שחודש מרץ הסתיים בתת־גבייה של מסים. העובדה הזו מדליקה נורה אדומה בדרגים המקצועיים שבוחנים כעת את השאלה האם חודש מרץ מבשר על שינוי מגמה שאמור להדאיג את האוצר, או שמדובר בחודש חלש בכל הנוגע לגביית מסים באופן חד פעמי.

כעת בוחן הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה את הנתונים האלו. הנתונים נבחנים גם על רקע סימן השאלה שמתנוסס מעל תחזית גביית המסים הכוללת של הרבעון, משום שבשונה מבעבר נתון זה לא פורסם עדיין. בכל הנוגע לכלל גביית המסים, פורסמה רק התחזית ל־2017 כולה — 294 מיליארד שקל. כעת בוחנים באוצר וברשות המסים את התחזית לגבייה הרבעונית. מדובר בשאלה חשובה, מאחר שבסופו של דבר המספר הזה הוא שיגזור את עודפי הגבייה ואת ההחלטה הסופית בנוגע להפחתת המסים.

למסקנה שתעלה מהבחינה הזו יש משקל מכריע בכל הנוגע להחלטה לגבי הפחתת מסים משום שכלל הנומרטור, שכחלון עצמו חוקק, קובע כי לא ניתן להפחית מסים ולהעלות את הגירעון מעבר לקבוע בחוק. אלא שכבר היום הגירעון הצפוי ל־2019 ול־2020 גבוה יותר מהמותר בחוק. כחלון יכול גם להחליט להעלות את תקרת הגירעון כדי לחמוק מהבעיה, אך בינתיים הדבר אינו על הפרק.

1.2 מיליארד שקל מתוך עודפי הגבייה הם גבייה חד־פעמית (כתוצאה ממכירת כתר פלסטיק) שלא צפויה לחזור על עצמה בחודשים הבאים. כעת לא ברור אם נוה יעלה את תחזית ההכנסות ובכמה, ובכל מקרה באוצר מעריכים כי יופעלו עליו לחצים פוליטיים לכאן ולכאן. לחצים צפויים להיות מופעלים גם מכיוון ראש הממשלה, שמשרדו טרם עודכן בפרטים.

 , צילומים: עמית שעל, עומר מסינגר צילומים: עמית שעל, עומר מסינגר  , צילומים: עמית שעל, עומר מסינגר

 

נתניהו טרם עודכן

 

אף שהנתונים כבר ידועים לאנשי משרד האוצר, בשלב זה כחלון עדיין נחוש להביא להפחתת המסים שאותה הוא מקדם עם נתניהו ולהעלות את קצבאות הנכים. במידה רבה ניתן לומר שציבורית כחלון ונתניהו סינדלו את עצמם כשהכריזו על מתווה להפחתת מסים רגע לאחר שאינטל הודיעה כי בכוונתה לרכוש את מובילאיי הישראלית תמורת 15 מיליארד דולר בעסקה שתניב למדינה מסים בהיקף של 3—4 מיליארד שקל. באוצר מעריכים שחרף העובדה שכחלון אמר מעל מספר במות שההחלטה בנושא תתקבל רק לאחר שהדרג המקצועי יבחן את הנתונים המלאים של הרבעון הראשון של השנה, הוא ידרוש הפחתת מסים בכל מקרה. גורמים באוצר טוענים כי הפחתת המסים שכחלון מקדם כרגע נוגעת בעיקר למס הכנסה שלילי.

בכל מקרה, נושא הפחתת המסים טרם נדון מול אגף תקציבים ומי שמוביל את המהלך בינתיים הוא מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד. זו אינה הפעם הראשונה שבה מדירים את אנשי אגף תקציבים ממהלכים ומבחינת מהלכים שלאגף יש נגיעה מקצועית ישירה אליהם. גם בכל הנוגע למו"מ במשבר תאגיד השידור הציבורי החדש "כאן", הדירו כחלון ובאב"ד את אגף תקציבים מהדיונים וניהלו אותם בעצמם, ורק כעת, כשצריך להביא את ההסכם שאליו הגיעו מול אנשי ראש הממשלה בנימין נתניהו לכדי יישום הם משתפים את הדרג המקצועי במשרד בפרטים. עם זאת, בשל ריח הבחירות שעומד באוויר, החלטה בסוגיה צפויה להתקבל בקרוב.

סוגיה נוספת שעמה כחלון צריך להתמודד ושצפויה להעיב עליו היא סוגיית קצבאות הנכים. גם במקרה זה, במקום לתת לאנשי אגף תקציבים לבצע את עבודתם, כחלון ביקש מהחשב הכללי באוצר לשעבר פרופ' ירון זליכה לעמוד בראש ועדה שתבחן את הנושא ותגבש המלצות. הוועדה אמורה למסור את המלצותיה בקרוב. ההמלצות המסתמנות הן להעלות את הקצבה החודשית המקסימלית ב־70% מ־2,342 שקל בחודש כיום ל־4,000 שקל בחודש במספר פעימות. עלות המהלך עומדת על 4.5 מיליארד שקל בשנה, מאחר שכל תוספת של 100 שקל בחודש לכל אחד מ־230 אלף מקבלי קצבאות הנכות בישראל עולה 280 מיליון שקל בשנה. מדובר בסכם שאין לכחלון ולאוצר יכולת לעמוד בו. אולם בדומה לסינדול המסתמן בנוגע להפחתת המסים, ייתכן שהמומנטום הציבורי שמאבק הנכים צובר לא יאפשר לו להתעלם מהמלצות הוועדה.

רה"מ בנימין נתניהו. צפוי ללחוץ להפחתת מסים, צילום: אוראל כהן רה"מ בנימין נתניהו. צפוי ללחוץ להפחתת מסים | צילום: אוראל כהן רה"מ בנימין נתניהו. צפוי ללחוץ להפחתת מסים, צילום: אוראל כהן

כחלון בונה על "כרית ביטחון"

 

בשיחות סגורות כחלון מתייחס ל"כרית הביטחון של התקציב הדו־שנתי". לפי הסיכום בין כחלון לנתניהו, שעוגן בתקציב הדו־שנתי שאושר בכנסת בחודש דצמבר האחרון, האוצר ישמור לעצמו רזרבה של 3.5 מיליארד שקל שבהם הוא יוכל לעשות שימוש במידה והתחזיות שלו ל־2018, שניתנו בקיץ 2016, יתבררו כשגויות ויביאו לבור תקציבי, בדומה למה שהתרחש בתקציב הדו־שנתי של 2011—2012, אז שימש יובל שטייניץ כשר אוצר.

כעת כחלון מעלה את האפשרות שיעשה שימוש ברזרבות האלו כדי להפחית מסים, להעלות את הקצבאות ולצאת מראש מהפינה הציבורית הבעייתית שעליה הוא עשוי להיכנס. הבעיה היא שאם הוא יעשה זאת, הוא עשוי למצוא את עצמו בבעיה אחרת בדמות הבור התקציבי שניתן היה לצמצם באמצעות כרית הביטחון הזו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות