מתוך 100 מיליון שקל שהוקצו להקמת מסגרות תומכות לניצולי שואה - נוצלו רק 4 מיליון שקל

מתוך 100 מיליון שקל שהוקצו לשירותים חברתיים לניצולי שואה בשלוש השנים האחרונות, הוצאו בפועל רק 4.3 מיליון שקל, שהם 4%. התוצאה: נמנעה הקמם של מסגרות קהילתיות ומועדונים רבים לניצולי השואה, שמטרתם להפיג את בדידותם.

בשנת 2014 החליטה הממשלה להרחיב את היקף שירותי הרווחה והשירותים החברתיים לניצולי השואה, והקצתה לכך תקציב ייעודי של 20 מיליון שקל באותה שנה ו-40 מיליון שקל מדי שנה. הכסף היה מיועד בעיקר להפעלת מסגרות קהילתיות תומכות ומקומות מפגש לניצולים. חלקו מיועד לשירותים ייחודיים כמו טיפולים רפואיים וטיפולי שיניים.

המבקר כותב כי "קושי מרכזי שעמו מתמודדים רבים מהניצולים הוא תחושת הבדידות. רבים חשים דיכאון, חוסר שביעות רצון מהחיים ותחושת ריקנות. רוב הניצולים יוצאים בתדירות נמוכה לפעילויות תרבות ולבילויים, ועל כן למענה בתחום החברתי חשיבות מכרעת".

משרד הרווחה לא השלים בעוד מועד את גיבושה של תוכנית הסיוע ולא הביאה לאישור האוצר, ולכן לא נוצל התקציב כלל בשנים 2014 ו-2015. בשנת 2016 אושרה תוכנית בהיקף של 27.3 מיליון שקל בלבד מתוך ה-40. בפועל נוצלו רק 4.3 מיליון.

המבקר קובע כי "בשל העיכוב, נבצר מניצולי שואה לקבל שירותים שיכלו לשפר את רווחתם, לרבות ארוחות חמות, טיפולי בריאות, לחצני מצוקה, ובעיקר פעילות חברתית שהייתה יכולה להפיג ולו במעט את תחושת הבדידות". גם התקציב שנכלל בתוכנית לצרכים מיוחדים כגון טיפולי שיניים, אביזרי ראייה ושמיעה, מיגון וחימום, מומש באופן חלקי ביותר משום שההחלטה על הקצאותו התקבלה רק ערב החגים.

ניצולי שואה (ארכיון)	צילום: אלכס קולומויסקי

משרד הרווחה טען בתגובה ש"המעבר מתכנון תוכנית לביצוע דורש תהליך של יישום והטמעה שלוקח זמן רב עד שמגיע להבשלה מלאה". עוד טען המשרד ש"מאחר שהתקציב אושר באיחור ב-2016, היה קושי לנצלו במלואו". המבקר מעיר גם למשרד האוצר וקובע ש"על האוצר היה להימנע מהתערבות בשיקולים מקצועיים של משרד הרווחה ולסייע בהוצאה לפועל של התוכנית האמורה".

מתברר שגם ב-2017 קיים ספק גדול אם משרד הרווחה יצליח להשתמש בכספים להקמת קהילות תומכות ומועדונים. מי שצריכות להקים את המסגרות הן הרשויות המקומיות. אבל משרד הרווחה עצמו מציין ש"עקב מחסור בכוח אדם מקצועי, מעוכבת הקמתן של קהילות תומכות". כלומר, מדובר בפועל בתקצוב לא ריאלי שמנסה להפיל חלק משמעותי מהעלויות על הרשויות. משרד מבקר המדינה "העיר למשרד הרווחה כי היה עליו להציף בפני הממשלה את הפערים בכוח האדם לשם מימוש התוכניות ולפעול למציאת פתרון".

על פי הערכת הרשות לזכויות ניצולי השואה, כשליש מהניצולים הם מרותקי בית. בשנים הקרובות, סביר ששיעור המרותקים לבית יכלול את מרבית הניצולים. המבקר קובע כי "אחד הצרכים העיקריים של ניצולי שואה בכלל, ושל מרותקי בית אשר אינם דוברים את השפה העברית בפרט, הוא חיבור לנעשה בארץ ובעולם באמצעות ערוצי טלוויזיה בשפתם".

אלא ש"בשל מצבם הכלכלי הקשה של ניצולים רבים, נבצר מהם לרכוש מוצרים בסיסיים כמזון, ביגוד ותרופות, ועל אחת כמה וכמה נבצר מהם לממן חיבור לערוצי טלוויזיה". המבקר קובע כי "על ממשלת ישראל, באמצעות הרשות לזכויות ניצולי השואה, לבחון את האפשרויות השונות לסייע לניצולים בהפגת בדידותם. חיבור ניצולים לחבילות טלוויזיה עשוי לסייע ולו במעט, בייחוד לניצולים אשר אינם דוברים את השפה העברית".

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הודיעה שתכנס ביום רביעי הבא, יומיים לאחר יום השואה, דיון במסקנות דו"ח המבקר על ניצולי השואה. "נבטיח תיקון כשלים למען מי שסבלם היה אמור להפסק אחרי מלחמת העולם השניה ולא בשנת 2017", אמרה. לדבריה, "הדו"ח מהווה תעודת עניות לנו במקום שיש לגלות כלפיו הכי הרבה רגישות".

יו"ר השדולה למען הגמלאים וניצולי השואה, ח"כ איציק שמולי: "מדובר בדו"ח קשה ונוקב המהווה כתב אישום חמור נגד הממשלות האחרונות שפשוט הפקירו את הניצולים, כלאו חלק גדול מהם בגטאות של עוני ודלות ולא מילאו כמעט דבר מההתחייבויות לשפר את מצבם. שליש מניצולי השואה חי מתחת לקו העוני ומדינת ישראל לא מוצאת את הסכום הנדרש כדי לטפל בהם". שמולי קרא לשר האוצר "לגלות רגישות וחמלה ולהשתמש בחלק מהעודפים האדירים באוצר לטובת תיקון היסטורי של העוול הזה".