אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רוחות רעות באולם המשפט: "גם שופטים נכנעים לרוח הפופוליסטית" צילום: אוראל כהן

ראיון כלכליסט

רוחות רעות באולם המשפט: "גם שופטים נכנעים לרוח הפופוליסטית"

עו"ד ליפא מאיר, שמשרדו מייצג את התאגידים הגדולים במשק, סבור שלעתים בית המשפט מושפע יותר מדעת הקהל מאשר מ"טיעון משפטי נכון". על הדרישה שטייקונים ינכחו באולם הדיונים: "אם המטרה היא להביך, יש להתרחק מזה"

11.07.2017, 08:55 | משה גורלי

"הפופוליזם שורר לא רק אצל הפוליטיקאים ובתקשורת. הוא חדר גם לבתי המשפט שאינם יכולים לאטום אוזניים ולסגור עיניים מפני רוחות פופוליסטיות שנושבות בציבור. הרוחות האלה נכנסות לבית המשפט, ולפעמים אתה מרגיש שגם אם יש הסבר וטיעון משפטי נכון, בית המשפט לא יכול לעמוד מפני הרוח הפופוליסטית", הדברים האמיצים האלה שאומר עו"ד ליפא מאיר מייצגים את מה שחושבים מרבית עורכי הדין, וליתר דיוק, עורכי הדין של התאגידים, של בעלי השליטה.

קראו עוד בכלכליסט

על הסיפור של אליעזר פישמן למשל הוא אומר: "התקבל בציבור רושם מוטעה כאילו עדיף לנושים פשיטת רגל על פני הסדר מוסכם, וזאת לאחר שכבר היה הסדר שהוצע. בלחץ של תקשורת ופוליטיקאים, חזרו בהם חלק מהנושים ובעיקר הבנקים. פשיטת רגל היא מהלך נכון כאשר אתה חושד שהחייב הבריח נכסים וצריך לעשות חקירות, אבל אם מדובר באדם שפועל דרך חברות ציבוריות, וכל נכסיו גלויים, והוא אומר 'הנה אני נותן הכל להסדר ועוד מוסיף מנכסי המשפחה לקופת הנושים', אז עדיף לעשות הסדר".

אנחנו בטוחים שאין נכסים של אליעזר פישמן שהוברחו בשנים האחרונות וניתן לשים עליהם יד במסגרת פשיטת רגל שהוכרזה?

"אם אין ביטחון, אין מנוס מפשיטת רגל וחקירות. אבל נגד פישמן זו לא היתה הטענה, לפחות לא טענה גלויה שהנאמן אמר, ולכן מדובר בהיענות לגל פופוליסטי".

הסיפור מזכיר קצת את נוחי דנקנר, שבלחץ הציבור והתקשורת חזר בו בנק לאומי מההסדר עמו.

"את נוחי ייצגתי מול שישה בנקים, שלכולם הוא היה ערב באופן אישי. בסופו של דבר נעשה הסדר שנפרס להרבה מאוד שנים, ובו התחייב נוחי להחזיר את כל החוב, כשליש בתנאים מוגדרים והיתר מהכנסות עתידיות עד סוף ימיו".

לפני שנערך ההסדר פורסם שבנק לאומי הולך על מתווה משלו שטרפד בשל התעוררות ציבורית ותקשורתית.

"הם התלוננו שנותנים הנחות לנוחי דנקנר. האמת היא שאילו היה נערך ההסדר הזה, בנק לאומי היה מקבל תוצאה מצוינת. היום, על הנייר, הוא אומנם מחזיר 100% מהחוב, אבל הסדר שבו אתה מקבל מיד סכום גבוה הוא נכון ומוצדק בשיקול כלכלי".

בלי למכור מטוס

 

נחזור לפישמן ולפשיטת הרגל. אולי טובת הנושים היא לא כל הסיפור, אולי יש גם ערך ציבורי להרתעה ולהטלת הקלון על מי ששרפו מיליארדים מכספי הציבור.

"אני מודע לכך שפשיטת רגל מלווה בקלון אישי ובסנטימנט שלילי נגד פושט הרגל שמוצא ממעגל העסקים. בעסקים אפשר להיכשל, אבל אם הוא עושה את מרב המאמצים להחזיר את החוב אין סיבה לשים עליו קלון".

והדרישה לחקור את התנהגות הבנקים מוצדקת?

"זה לא קשור לשאלה הסדר או פשיטת רגל. אפשר לחקור אם הבנקים נהגו כראוי ואם בנק ישראל פיקח על דרך מתן ההלוואות. זו דרישה לגיטימית".

את הרוח הפופוליסטית, לשיטתו, וחדירתה לכותלי בית המשפט מכיר עו"ד מאיר עוד מ־2009, אז נרקם הסדר החוב של אפריקה ישראל, לאחר שזו נקלעה לקושי בתשלום סדרת אג"ח קרובה בהיקף של 500 מיליון שקל.

בהסדר עם אפריקה ייצגת בעלי החוב המוסדיים, ובהם את רועי ורמוס, בעל השליטה בפסגות, שדרש שבעל השליטה לב לבייב ימכור את מטוסו הפרטי.

"במקום להיכנס להפרה, פנתה אפריקה מיוזמתה לבית המשפט וביקשה לעשות הסדר, ואז ורועי ורמוס הכריז שצריך לקחת מבעל השליטה לבייב את המטוס הפרטי ולמכור אותו, כלומר במקום הסדר, להיכנס אישית בבעל השליטה, שהוא עצמו אינו ערב לחוב של החברה. במקום למכור את המטוס, הביא לבייב הרבה יותר, 750 מיליון שקל מכיסו לטובת בעלי האג"ח ואת אותו הסכום לבנקים. הוא לא היה עושה את ההסדר אלמלא המשא ומתן".

אגב לזובור הציבורי היה שותף גם בית המשפט. השופטת ורדה אלשיך דרשה שלבייב יופיע אישית באולם.

"לו הייתי צד להלך הרוח הפופוליסטי הזה, הייתי שמח להתבזות של לבייב בבית המשפט, אבל אני חושב שבית המשפט צריך להתגבר. אם הדרישה להגיע נחוצה להגיע לפתרון בסדר, אם לא, והמטרה היא להביך, בית המשפט צריך להתרחק מזה".

כשבית החולים הדסה נקלע לקשיים כלכליים לפני כשלוש שנים, מינה השופט דוד מינץ, אז מבית המשפט המחוזי בירושלים והיום בעליון, אותך ואת עו"ד אשר אקסלרוד לנאמנים, ויחד עם המנכ"ל אביגדור קפלן, הייתם אמורים לגבש תוכנית הבראה. במשך כחצי שנה ניהלתם בפועל את בית החולים.

"ניהלנו משא ומתן עם ארבעה ועדים של רופאים, עם שלושה ועדים של עובדים באמצעות ההסתדרות, עם הבעלים נשות הדסה ועם המדינה שנחלצה לסייע. אחרי משא ומתן מפרך נעשה הסדר הבראה, שכלל פיטורי מאות עובדים, כולל עשרות רופאים. התהליך נועד להתפרס על שבע שנים, והמדינה התחייבה להזרים כ־2 מיליארד שקל אם תוכנית ההבראה תיושם".

אלא שמיד אחרי שנחתם ההסדר החליטה המדינה שהיא כבעלת המאה צריכה להיות גם בעלת הדעה, ומינתה חשב מלווה מטעמה. קפלן לא הסכים לנגן כינור שני בניהול והתפטר. במקומו מונתה פרופ' תמר פרץ במינוי זמני, עד ששר הבריאות יעקב ליצמן הביא את פרופ' זאב רוטשטיין.

"זו היתה טעות. המקובל בתוכניות כאלה הוא שמשאירים את הנאמנים, ובמיוחד את פיקוח בית המשפט, לפחות שנה כדי לוודא את קיום ההסדר שכולם תרמו לו. אלא שהמדינה החליטה לפקח בעצמה על תוכנית ההבראה, ולכן התוכנית החלה לקרטע. בהיעדר פיקוח והמשמעת של בית המשפט חזרו ימי הקדם שבו כל צד שומר על האינטרס שלו, והרופאים והעובדים חזרו לכיפופי הידיים של פעם. רוטשטיין בא עם כוונות טובות וניסיון רב, אבל היתה חסרה ההמשכיות. ייתכן שהוא החל ליזום הסדרים חדשים בלי לקבל גיבוי. מרגע שהוסרה חסות בית המשפט החלה ההתרופפות. היה צריך לקיים את ההמשכיות".

עו"ד ליפא מאיר, צילום: אוראל כהן עו"ד ליפא מאיר | צילום: אוראל כהן עו"ד ליפא מאיר, צילום: אוראל כהן

מי חדל פירעון?

 

משרד ליפא מאיר ושות', המעסיק כ־70 עורכי דין, נוסד ב־1987 וחוגג בימים אלה 30 שנות פעילות. עם לקוחותיו נמנים הגופים המובילים במגזר הפיננסי, הרפואי, החקלאי והנדל"ני. לאחרונה עזב אותו אחד מבכיריו, עו"ד אמיר ברטוב, שנטל חלק חשוב בהסדרי אי.די.בי ומגה.

בימים אלה מגבשת הכנסת רפורמה מקיפה בדיני חדלות פירעון.

"זו גישה חיובית ומרעננת. החוק בא לאזן ולתת כללים ונורמות ברורות יותר שיאפשרו לבית המשפט לנהל תהליכי הבראה. הגדרת חדלות פירעון בחברות היא אחד החידושים הגדולים. החוק הישן שילב שני קריטריונים, מאזני ותזרימי. הבעיה היא שהקריטריון המאזני קשה יותר להגדרה ולחיזוי כי הוא משלב את תרחישי העתיד. המחוקק רצה להגביר את הוודאות וקבע שהמבחן הדומיננטי יהיה התזרימי, המזומנים ויכולת החברה לפרוע את חובותיה".

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב יצא חוצץ נגד הצעת החוק. לטענתו, והוא משמיע אותה מעל כל במה אפשרית, אסור להגביל את שיקול הדעת של בית המשפט בניהול התהליך.

"בעבר בית המשפט שלט בתהליך מתחילתו ועד סופו. עכשיו מכתיבים לו קריטריון מתי מתחיל המשחק של חדלות הפירעון, אבל גם אם הוא התחיל, בית המשפט לא חייב להפעיל את הסנקציה הכבדה יותר של פירוק. בעבר הרחוק למשל נקלע קונצרן כור לקשיים, ולא פרע חוב של 20 מיליון דולר לבנק אמריקאי. הוגשה נגדו בקשת פירוק, והנשיא דאז אליהו וינוגרד פסק שאף שטכנית כור הוא חדל פירעון, מפאת חשיבותו למשק יש לשלוח את הצדדים להסדר ולא לפירוק".

מה בנוגע לשיקול הדעת של בית המשפט בנושא שכר טרחתם של בעלי תפקיד בפירוק או הבראה? הרושם הוא שלא חשוב כמה החברה חולה וכמה הנושים נפגעים, בעלי התפקיד תמיד יוצאים בריאים יותר מהסיפור. אמיר ברטוב, עד לא מכבר שותפך, עו"ד אודי גינדס ורו"ח גבי טרבלסי, ביקשו לאחרונה שכר טרחה נדיב במיוחד 153 מיליון שקל כנאמני מגה, כשברקע יוזמת חקיקה שלא ממש מתרוממת להגביל את שכר טרחת בעלי התפקיד.

"צריך להשאיר את שיקול הדעת לבית המשפט, שלוקח בחשבון גם את המאמץ שהושקע וגם את ההישגים. בעניין מגה, בית המשפט עוד לא פסק ואינני יודע אם הבקשה תתקבל. הנאמנים הביאו כאן הישגים שלא היו צפויים וביקשו שכר לפי התקנות. אני בטוח שאם בית המשפט יפחית מהבקשה, הוא ינמק זאת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות