העליון דחה את הערעור שהגישו מפרקי בורגראנץ': "יש לחשוף לנושים חומרי חקירה"

בית המשפט העליון קבע כי לנושים יש זכות לעיין בחומרי חקירה של מפרקי חברות. שנתיים אחרי שהשופטת מיכל אגמון גונן, שדנה בתיק הפירוק של רשת בורגראנץ, חייבה את בעלי התפקיד לחשוף בפני הנושים את הפרוטוקולים ואת מסמכי החקירות שביצעו, דחה שלשום בית המשפט העליון את הערעור שהגישו בעלי התפקיד ואת התנגדות כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) — ואפשר לנושים להתבונן במסמכים.

פסק הדין ניתן על דעתם של השופטים דפנה ברק ארז ואליקים רובינשטיין, ובדעת מיעוט החזיק השופט יצחק עמית, שדרש לדעת מדוע מתעקשת נושה של בורגראנץ' לקבל את הפרוטוקולים, וטען שיש לבדוק את מניעיה שכן החוב כלפיה זעום יחסית. השופטת ברק ארז השיבה לו שזכות העיון של הנושים לא צריכה להיות מותנית באי קיומו של אינטרס כזה או אחר.

הפרוטוקולים שייחשפו צפויים לשפוך אור על השיקולים שהנחו את בעלי התפקיד בתיק בורגראנץ' — רו"ח אליעזר שפלר, עו"ד שאול ברגרזון ועו"ד שלמה נס — שנתנו לחברת פז מעמד של נושה מובטחת.

הרשת, שהיום נמצאת בבעלות האחים אורגד, ותחת בעלותם אין לה קשר להליכי הפירוק, קרסה באוגוסט 2008, והוגשו נגדה בקשות כינוס ופירוק. בעלי התפקיד גיבשו הסדר נושים, ולאחר שהשופטת אגמון גונן פסלה אותו פעמיים הוא אושר בבית המשפט העליון.

מימין: עו"ד שלמה נס. ממפרקי בורגראנץ' | צילום: בועז אופנהיים

הכנ"ר לא סיפק הסבר

בדצמבר 2013 קבע שופט העליון יצחק עמית שפז, שהיתה הבעלים של הרשת שנתיים לפני הקריסה והוצגה כנושה מובטחת, תקבל 8 מיליון שקל מקופת הנושים, אף שתביעת החוב שלה לא נבדקה ולא הוכרעה. החלטתו ביטלה את החלטת השופטת אגמון גונן, שפסלה את הסדר הנושים שגיבשו בעלי התפקיד בתיק, לאחר שמצאה שהמרוויחה העיקרית ממנו היא פז, ושלושת בעלי התפקיד הסתירו מהנושים את ספקותיהם בדבר המעמד של פז כנושה מובטחת.

לאחר החלטת השופט עמית ביקשה אחת הנושות, חברת אשפלסט שיוצגה באמצעות עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם, לעיין בפרוטוקולי החקירות שנוהלו בעניינה של פז בשנים 2012־2008. הכונס הרשמי הגן בלהט על עמדת בעלי התפקיד וטען שאין לחשוף את הפרוטוקולים, אך השופטת אגמון גונן קבעה בהחלטה מנומקת שיש להתיר את העיון. על כך הגישו בעלי התפקיד ערעור.

השופטת ברק ארז ציינה כי במקרה דומה אחר עמדת הכנ"ר, שהיה אז דוד האן, היתה ש"אין בסיס משפטי להטלת חיסיון על הפרוטוקולים של החקירה", וכי הכנ"ר לא סיפר הסבר לשינוי בעמדתו. הכנ"רית הנכנסת, עו"ד סיגל יעקבי, אמרה בתגובה: "מדובר בפסק דין חשוב העוסק בסוגיות של שקיפות ומסירת מידע לנושים. העקרונות שנקבעו בפסק הדין יילמדו על ידינו".

השופטת ברק ארז הסבירה כי חקירה המתנהלת על ידי מפרקים מתבצעת מכוח האצלת סמכות הנתונה לבית המשפט, ועל כן נקודת המוצא היא שהחקירות גלויות וההליך פומבי: "גם כאשר אנו משווים נגד עינינו שיקולים של יעילות, יש להבחין בין שיקולים של יעילות לטווח הקצר לבין שיקולים של יעילות לטווח הארוך. חשוב שידעו המפרקים כי עבודתם מתנהלת בתנאים של שקיפות. חברי (השופט עמית, ע.ר) משווה נגד עיניו את החשש מפני 'נושה זעיר ו'בעל גחמות' או 'נושה המונע משיקולים זרים' שיביא לחשיפת הפרוטוקולים. מנגד, אני סבורה שחשש לא פחות, ואולי אף כבד משקל יותר, הוא זה שעניינו תת־פיקוח על עבודתם של המפרקים. חשש ממקרי קיצון אינו טעם מספיק לשינוי התפיסה הבסיסית שיצירת חסיונות חדשים אינה הכלל".

מומחיות בשני צדי המתרס

השופט עמית חשף בדעת המיעוט את הביקורת שלו על התנהלות השופטת אגמון גונן בתיק. לדבריו, שני הסדרי הנושים אושרו על ידי הנושים, ולמרות זאת היא סירבה לאשרם: "הם לא אושרו על ידי בית המשפט של פירוק, ללא דיון, ללא בקשה של מי מהנושים, ביוזמתו של בית המשפט של פירוק, בלי לשמוע את בעלי התפקיד, אף שהכנ"ר תמך בשני ההסדרים. ואף שאין דרכו של בית משפט של פירוק להתערב בשיקול דעת המפרקים". עמית אף הוסיף כי "כל הגורמים שתורתם אומנותם בהליכי פירוק, התנגדו לבקשה" לחשוף את הפרוטוקולים.

על טענתו האחרונה השיבה ברק ארז כי "מומחיות בהליכי פירוק נמצאת משני צדי המתרס", ומטבע הדברים המפרקים רואים את הדברים מן הפריזמה של נוחות ויעילות בטווח הקצר של הליכי הפירוק, ואילו הנושים רואים את הדברים מן הצד האחר.