אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הקברניט

מוסקיטו: הפסנתר המעופף שהפך לג'יימס בונד עם כנפיים

בעוד כל האומות הלוחמות במלחמת העולם השנייה פיתחו מטוסי מתכת, בנתה חברה בריטית אחת מטוס מעץ. מהר מאוד הוא הפך לאגדה: מרגל מעופף, סוכן חבלה והמטוס השנוא ביותר על מפקד חיל האוויר הנאצי. מה קרה לו כשהגיע לישראל?

26.08.2017, 07:51 | ניצן סדן

שלום, כאן הקברניט; מלחמת העולם השנייה היתה תקופה מדהימה לעולם התעופה, בה חלו כמה פריצות דרך וצעדים גדולים קדימה. היום אספר לכם על מטוס נפלא, שהזיק למכונת המלחמה הנאצית יותר מרוב האחרים - למרות שדרכו התחילה בקפיצה מוזרה אחורה.

לטורי "הקברניט" הקודמים

בשנים הראשונות לשלטון היטלר, נראתה המלחמה כבלתי נמנעת וכל מדינות אירופה נערכו להתכתשות הגדולה. בבריטניה ישב לו ג'פרי דה הבילנד כשהוא מאוד,

מאוד מודאג.

ג ג'פרי דה הבילנד | צילום: History Today ג

הוא חשב, כמו בריטים רבים אחרים, על עתיד הממלכה. ואולם, הוא היה טרוד גם בעתיד החברה שלו, דה הבילנד תעופה. מתחריו זכו בחוזים הכי סקסיים: החברות הוקר וסופרמרין ייצרו מטוסי קרב; ויקרס, הנדלי פייג' ואוורו ייצרו מפציצים והוא? נשאר עם כלום ביד.

מדוע? משום שדה הבילנד לא חשב כמו כולם. הוא האמין שיש מקום למפציץ-קרב, מטוס שיוכל להתמודד עם מטוסי קרב וגם לבצע משימות תקיפה, ויהיה די מהיר כדי לברוח כשהוא נתקל בכוח אויב עדיף. הגנרלים העדיפו תפיסה מסורתית יותר ודחו את הקונספט שלו.

מטוסי קרב ומפציצים. למה לא לשלב?, צילום: waralbum.ru מטוסי קרב ומפציצים. למה לא לשלב? | צילום: waralbum.ru מטוסי קרב ומפציצים. למה לא לשלב?, צילום: waralbum.ru

חברת דה הבילנד התמחתה בבניית מטוסים מהירים, לענף מירוצי המטוסים שהיה פופולרי בשנות העשרים והשלושים. כדי לחזור לתחרות שנראה שהפסיד בה, הגה ג'פרי דה הבילנד רעיון יצירתי מאוד: במקום מטוסי אלומיניום, הוא יבנה מפציץ קרב דווקא מעץ. כמו בדורות המטוסים הקודמים, כמו במלחמת העולם הראשונה, כמו האחים רייט.

מטוס מעץ? רעיון נהדר, צילום: HistoryNet מטוס מעץ? רעיון נהדר | צילום: HistoryNet מטוס מעץ? רעיון נהדר, צילום: HistoryNet

בגלל שהמטוס היה עשוי כמעט כולו מעץ, יכלה תעשיית הרהיטים לסייע בייצור שלו, מה שגם יוזיל עלויות עבור דה הבילנד וגם יקסום לממשלה, ששאפה לנצל כמה שיותר תעשיות למכונת המלחמה. אבל היה צורך בחיתוך, גילוף והרכבה עדינה, משהו שלא כל יצרני הרהיטים מצטיינים בו. דה הבילנד חיבר ביניהם ובין תעשיית הפסנתרים, כדי לתת לנגרים את היכולות הנדרשות לבניית אווירון.

מטוס שכל נגר יכול לבנות ולתקן. מוסקיטו, צילום: waralbum.ru מטוס שכל נגר יכול לבנות ולתקן. מוסקיטו | צילום: waralbum.ru מטוס שכל נגר יכול לבנות ולתקן. מוסקיטו, צילום: waralbum.ru

הגנרלים התלהבו וניתן מימון לפרויקט. התוצאה היתה ייחודית מאוד: כלי גדול יותר ממטוס קרב אך קטן בהרבה ממפציץ, שכלל שני מנועים חזקים מאוד ומשקלו היה מינימלי. הוא יכל לשאת פצצות באותו משקל כמו מפציצים גדולים בהרבה ובחלק מהדגמים הותקנו ארבעה מקלעים וארבעה תותחים בחרטום - כוח אשר כפול ומכופל משל כל מטוס אויב, שיכל לגרוס לאבקה כל מה שייקלע לכוונת שלו.

וכל החבילה הזו טסה מהר. ממש, ממש מהר: יותר מהדגמים הראשונים של הספיטפייר והמסרשמידט 109 וכמעט פי שניים מכל מפציץ בעולם. הוא קיבל את השם מוסקיטו; לו ידע דה הבילנד איזו תהילת עולם מחכה למטוס שלו, יתכן שהיה מתעקש על שם קצת יותר דרמטי.

ליין מטוסי מוסקיטו של טייסת בריטית, צילום: Mental Floss ליין מטוסי מוסקיטו של טייסת בריטית | צילום: Mental Floss ליין מטוסי מוסקיטו של טייסת בריטית, צילום: Mental Floss

חיל האוויר המלכותי שילב את המוסקיטו במגוון רחב מאוד של משימות: מהפצצות מדויקות של מטרות איכות בעורף האויב, דרך יירוט לילי של מפציצי אויב בדרכם לאנגליה ועד לצילום אווירי. במשימה זו הוא הצטיין יותר מכל: מטוסי מוסקיטו זמזמו מעל אירופה יומם וליל, כשהם מעבירים דיווחים על מיקומי האויב ופעולותיו, בלי שמטוסי קרב יוכלו לתפוס אותם.

מטוס מוסקיטו בניסוי ירי על הקרקע, צילום: Forces War Records מטוס מוסקיטו בניסוי ירי על הקרקע | צילום: Forces War Records מטוס מוסקיטו בניסוי ירי על הקרקע, צילום: Forces War Records

הנאצים, מטבע הדברים, התעצבנו. ואף אחד לא התעצבן יותר מהרמן גרינג, מפקד חיל האוויר הגרמני. הוא כל כך שנא את המוסקיטו, שהבטיח מדליות ופרסים כספיים לטייסים שיצליחו להפיל אחד. הבריטים, עם בעל חוש הומור בריא, שלחו מוסקיטו שיפציץ את תחנת הרדיו הראשית של ברלין בדיוק באמצע נאום שנשא גרינג. הוא רתח מזעם והקים באותו היום יחידה מיוחדת שכל מטרתה היתה הפלת מטוסי מוסקיטו.

הרמן גרינג, זועם, צילום: amtehan הרמן גרינג, זועם | צילום: amtehan הרמן גרינג, זועם, צילום: amtehan

גם היא כשלה וגרינג פשוט השתולל מכעס. בפגישה שלו עם בכירי חברות מטוסים נאציות, אמר:

"ב-1940 יכולתי לטוס לפחות עד גלזגו ברוב המטוסים שלנו, אבל עכשיו לא! אני רותח כשאני רואה את המוסקיטו. אני הופך ירוק וצהוב מקנאה. הבריטים, שיכולים להרשות לעצמם אלומיניום יותר מאיתנו, בנו מטוס מהמם מעץ שבונה כל מפעל פסנתרים שם, ועכשיו הפכו אותו לאפילו יותר מהיר... אין דבר שאין לבריטים האלה, להם יש גאונים ולנו יש אידיוטים".

הנאצים פחדו, ומסיבה טובה, צילום: World Aviation Photography הנאצים פחדו, ומסיבה טובה | צילום: World Aviation Photography הנאצים פחדו, ומסיבה טובה, צילום: World Aviation Photography

בעקבות דרישת גרינג, ניסתה חברת פוקה וולף הגרמנית לפתח מטוס זהה למוסקיטו (ואפילו נתנה לו את אותו השם). אבל הוא היה חלש מדי, איטי מדי וסבל מבעיות אמינות רבות, מה שעיצבן את מפקד חיל האוויר אף יותר; כמה ממהנדסי פוקה וולף אף קיבלו ביקור נימוסין מהגסטאפו.

עם התקדמות המלחמה, זכו טייסות המוסקיטו למעמד לא שגרתי, של טייסות קומנדו: הניסיון שלהן בטיסה מהירה ונמוכה במיוחד ובהפצצה כירורגית איפשר לשלב את המטוס המוצלח במבצעים מיוחדים מאוד.

איור של הפצצת מבצע "יריחו", צילום: w-dog איור של הפצצת מבצע "יריחו" | צילום: w-dog איור של הפצצת מבצע "יריחו", צילום: w-dog

למשל, מבצע "יריחו", במהלכו תקפו המטוסים הללו כלא שמור במיוחד בצרפת, כדי לשחרר מרגלים שנלכדו ואנשי מחתרת, לפני שיספיקו להיחקר בידי הגסטאפו. במבצע אחר, הותקף ארכיון מטה הגסטאפו בהאג, בו נאספו מסמכים אודות מבוקשי המחתרת המקומית; מטוסי המוסקיטו תקפו אותו בפצצות תבערה וכל הרשומות נשרפו והביצוע היה כה מדויק, שאנשים שעמדו מחוץ למבנה בתור לחלוקת מזון לא נפגעו כלל.

חלק מהמשימות כללו חיסול של קצינים נאציים בכירים שנסעו בשיירות מאובטחות - התנקשות מעופפת. לא כל המשימות היו מוצלחות ובאחת מהן אף נפגעו אזרחים - אך המטוס כבר הסתמן כאגדה וסיים את המלחמה כאחד הכלים המוצלחים ביותר בה. ואז, המטוס הגיע לישראל והסיפור הסתבך.

איור של הפצצת מטה הגסטאפו בהולנד, צילום: Warfare History Network איור של הפצצת מטה הגסטאפו בהולנד | צילום: Warfare History Network איור של הפצצת מטה הגסטאפו בהולנד, צילום: Warfare History Network

לאחר מלחמת העצמאות נרכשו 80 מטוסי מוסקיטו, שהיו במצב גרוע: קילומטרז' גבוה, תקלות טכניות שלא טופלו כמו שצריך ועוד. המטוס היה מעורב בכמה תאונות קטלניות והטייסים לא חיבבו אותו. כולם, חוץ מאייבי נתן - הטייס הראשון שעבר הדרכה להטסת המוסקיטו. ב-1953 התרסק מטוס מוסקיטו ישראלי מול חופי חיפה. מטוס מוסקיטו אחר שנשלח לאתר אותו ולחפש נעדרים התרסק אף הוא. רק ב-1999 הצליחו יחידת איתור הנעדרים וחיל הים למצוא את המטוס השני ולהביא את עצמות טייסיו לקבורה. המטוס הראשון לא נמצא מעולם.   

אז מה למדנו? שבעולם התעופה, לפעמים משתלם לקפוץ אחורה כדי להשיג יתרונות מיוחדים - ושגם מטוס מעץ יכול להיות מרגל, מפציץ, מחסל נאצים ולכופף מטוסים מברזל. טיסה נעימה!
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



34 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

33.
ל32
אם זו באמת הייתה הבעייה מדובר בחוסר הבנה תעופתית, לא בבעיה של המטוס. בזמן צלילה הכנף חותכת את האוויר פחות או יותר בכיוון הצלילה. באשר מושכים בסטיק המטוס מתיישר ביחס לאדמה אבל לא ביחס לרוח (לפחות לאיזה זמן). זה גורם להפרדות זרימת האויר מעל לכנף, או בעברית פשוטה להזדקרות. למטוסים עם מנוע חלש לפעמים אין מספיק כוח לצאת מהצלילה, אבל למוסקיטו הין מנועים מאד חזקים ביחס למה שנדרש ממנו. בנוסף הייתה לו כנף מאוד מתקדמת לתקופה שאיפשרה כושר תמרון מעולה עם המון עילוי. כך שעם הסיפור שלך נכון זו בעיית תפעול, לא בעיית מטוס.
Saltman  |  10.02.20
32.
סיפורי מוסקיטו
כשהייתי ילד בן 10 לערך, נהגתי לשבת שעות עם חבר של אבי, טייס ומדריך טיס על מוסקיטו. זכור לי במיוחד ההסבר שלו לאבדן גדול יחסית של מטוסי מוסקיטו בחיל האויר: המטוס היה מבצע צלילה לצורך תקיפה, וכשהטייס היה מושך בהגה ליציאה מאותה צלילה - היתה "שקיעה" מתמשכת עד ליציאה סופית ממנה, לפעמים - מאוחר מדי.
שמוליק  |  01.05.19
30.
המוסקיטו בחיל האוויר
למטוס הרכיבו 2 מנועי מרלין שהיו הסטנדרט הבריטי גם במטוסי ספיטפייר והאריקיין - קרב , ובלנקסטר- מפציץ כבד. אבל, גוף העץ לא עמד יפה בטמפרטורות בארץ והיו מטוסים שפשוט התפרקו. היתה למוסקיטו גם בעית התחממות יתר בזמן הסעה לקראת המראה לכן דאגו שההמראה תתרחש כמה שפחות זמן אחרי ההתנעה...
עמנואל מ  |  28.08.17
לכל התגובות