אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יוגב: "הממשלה רוצה להשאיר בשליטתה את החברות עוד הרבה שנים" צילום: אוראל כהן

יוגב: "הממשלה רוצה להשאיר בשליטתה את החברות עוד הרבה שנים"

בכנס שנערך בבורסה לני"ע בת"א פירט מנהל רשות החברות הממשלתיות את פירות ההתייעלות מהשנים האחרונות והתייחס למאבק שניהל להנפקת מניות מיעוט: "מי שיחליף אותי יהיה ביחסים יותר טובים עם המערכת והמהלך ייצא לדרך"

12.09.2017, 13:19 | ענת דניאלי

״הממשלה קיבלה החלטה שמאמצת את תוכנית שיתוף הציבור. הרעיון אומר שאת רוב החברות הממשלתיות שנשארו - למעט חברות הנמל ותע״ש שיופרטו - המדינה רוצה להשאיר בשליטתה עוד הרבה שנים״, כך אמר היום (ג׳) אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות, בכנס שנערך בבורסה לניירות ערך בת״א.

קראו עוד בכלכליסט

יוגב סיפר כי בכוונת רשות החברות הממשלתיות להנפיק 25%-49% מהון המניות של החברות - בהן רפאל, חברת החשמל, מקורות, נמל חיפה ודואר ישראל - כך ש-49% מהשליטה יהיו בידי הציבור והשאר בידי ממשלת ישראל.

יוגב הסביר כי ״במסגרת התוכנית הרב שנתית לביצוע הנפקות מיעוט של החברות הממשלתיות התעסקנו במאבק  במערכת הפוליטית, וקשה היה לשכנע ולהביא את החלטות הממשלה במהירות. אני אומר ללא בושה שאני עוזב בעוד מספר שבועות, ומי שיבוא במקומי יהיה כנראה ביחסים יותר טובים עם המערכת הפוליטית והנפקות המיעוט יצאו לדרך״.

מנהל רשות החברות אורי יוגב, צילום: אוראל כהן מנהל רשות החברות אורי יוגב | צילום: אוראל כהן מנהל רשות החברות אורי יוגב, צילום: אוראל כהן

יוגב, שעתיד לסיים בקרוב את התפקיד, סיכם את ארבע שנות הפעילות שלו ואמר כי לאור מהלכי התייעלות שהחווה בשנת 2013, ישנן כיום 61 חברות ממשלתיות - לעומת 98 חברות הכוללות חברות בנות שהיו עד סוף שנת 2012.

לפי מצגת שהוצגה בכנס, שווי הנכסים של החברות הממשלתיות עומד על 195 מיליארד שקל בנכסים ו-67 מיליון שקל בהכנסות. בחברות מועסקים 53 אלף עובדים, ההכנסות של החברות מהוות שליש מסך המאזן והייצוא של החברות הוא 19.5 מיליארד שקל. ״בשנת 2013, טרם מהלכי ההתייעלות בחברות הממשלתיות, היו הפסדים בגובה של 600 מיליון שקל. מוקדי ההפסד היו בחברות דואר ישראל, תע״ש, חברת החשמל ורכבת ישראל״, אמר יוגב.

לטענת יוגב, עד להנפקה יבוצע בינתיים מהלך להנפקת חוב סחיר, זאת כדי "לממן בדרך זולה יותר את החוב של החברות״. עוד ציין יוגב כי החוב קטן לאורך זמן בחברות הממשלתיות. כך למשל, בחברת החשמל ב-2013 החוב עמד על 50 מיליארד שקל, ואילו ב-2016 על 43 מיליארד שקל. לעניין זה הוסיף כי ״לחברת החשמל יש עוד כמה מיליארדים טובים לרדת כדי להגיע ליעד החוב שלה״.

כיום יש בבורסה בת״א אג״ח חברות ממשלתיות בהיקף של 26.6 מיליארד שקל, מתוכם 14 מיליארד שקל הונפקו במהלך 2017-2014.

״עד שנת 2013, כמעט רוב החברות הממשלתיות לא היו סחירות. בשנים האחרונות בוצעו 64% מהנפקות האג״ח בחברות ממשלתיות בישראל, כך שכ-34% מהרשות כיום סחירה, והכוונה היא לייצר מצב בו 88% יהיו סחירים בבורסת ת״א״.

יוגב הוסיף כי מתוכננים גם גיוסי אג״ח בסך של 10 מיליארד שקל בהנפקות חוב ראשוניות לחברות חנ״י, עמידר, מקורות ונמל אשדוד. בנוסף, יירשמו למסחר נתג״ז ודואר ישראל, והנפקות חוב משניות יבוצעו בחברת החשמל, רכבת ישראל ותע״א.

רפורמה ללא הסכם רפורמה

לטענת יוגב, חברת החשמל הושפעה רבות ממהלכי ההתייעלות שהחלו בשנת 2013. ״חברת החשמל עברה רפורמה ללא הסכם רפורמה״. על פי נתונים שהוצגו, ייצור החשמל בחברת החשמל ירד ל-68% מכלל ייצור החשמל לבתים בישראל, וכן התרחשה פרישת גל של כ-1,000 עובדים.

יוגב אף טען כי בחברת מקורות החל מימוש נכסים שהם בהיקף שורה תחתונה גבוה מהיקף ההפסד עקב מתקן ההתפלה שכשל.

מנגד, בתעשייה האווירית לישראל הרווח לא השתפר כתוצאה מהצעדים, והמחזור נותר ללא שינוי. ב-2016 החברה הפסידה 422 מיליון שקל לטובת התייעלות, הסכם פרישה של 820 עובדים וויתורי שכר בהיקף של 120 מיליון דולר בשנה.

עוד הוסיף יוגב כי בדואר ישראל היו תהליכי התייעלות, בהם הקטנת כוח האדם ב-1,200 עובדים. ״למרות צמצום כוח האדם, חל שיפור בשירות. התרחשה מהפכה ענקית בפתיחת נקודות חלוקה, במרכז מדהים במודיעין שהיום עובד מצוין.

"אני מזכיר שזה היה אג״ח שדורג ב-BBB, ונדרשה יעילות. המדינה השקיעה קרוב לחצי מיליארד שקל, וכך כל מי שהחזיק אג״ח דואר ישראל עשה סיבוב מצוין. גם דואר ישראל מתכנן להיכנס להנפקת מיעוט. החברה באופיה הרבה יותר דומה לחברות שרואים בשוק. אמנם היא חברה ממשלתית, אך ההבדל הוא שחלק גדול מהתחום הזה בתחרות ובחלק גדול מהעולם הדואר הוא לא ממשלתי. כך למשל הגרמנים למשל מחזיקים את הדואר עם 18% החזקות״.

דואר ישראל. "החברה באופיה דומה לחברות שרואים בשוק", צילום: אלעד גרשגורן דואר ישראל. "החברה באופיה דומה לחברות שרואים בשוק" | צילום: אלעד גרשגורן דואר ישראל. "החברה באופיה דומה לחברות שרואים בשוק", צילום: אלעד גרשגורן

מהפסד של 600 מיליון ב-2013 לתשואת הון של 6.5% משנת 2016

בכנס הוצגו נתונים אודות שיפור בתוצאות החברות הממשלתיות. לדברי יוגב, ישנה קפיצה ברווחים וברווח התפעולי. ״אנחנו עוברים לעולמות של 6.5% תשואה להון, וזה היעד שלנו. עכשיו ארבע שנים מתחילת ההתייעלות ואנו רואים עלייה ברווח הנקי שנובע ממהלכי ענק, למשל בתע״ש או בדואר ישראל.

"מהלכים שבהם המדינה מימנה חלק מהרפורמות, והמימון של המדינה הלך להון העצמי של החברה. במקרה של תע״ש למשל, הפסדנו בגלל תוכנית הפרישה הגדולה 2 מיליארד שקל - שקיבלנו בחזרה לאחר מכן כתוצאה מהעלייה ברווחים״.

הרצון להילחם בג׳ובים ובנפוטיזם בחברות הממשלתיות

״בחלק גדול מהחברות הגדולות ישנן תופעות של שחיתות ונפוטיזם בהיקפים גדולים, כאשר עשרות אחוזים מהעובדים היו קרובי משפחה מדרגה ראשונה. מתרחשת פוליטיזציה ושליטת הוועדים - הוועד מנהל את העסק וההנהלה שבויה".

"לדוגמא המקרים של השחיתות בתע״א או יו״ר הוועד, אלון חסן בנמל אשדוד. אין הרבה חברות ממשלתיות שלא היה בהן את הדברים הללו״, אמר יוגב.

לטענתו, כל המערכת של החברות הממשלתיות מאופיינת בהתנהגות לא עסקית. "בחברת החשמל לא היה יעד רווח שנתי, היה יעד לחוב. חלק גדול מהדירקטורים עסקו בטפל - ללא כל ניסיון ניהולי בכיר או ניסיון פיננסי״.

יוגב הסביר כי הוחלט לקחת יעד בסיסי לחברות ממשלתיות נקיות ויעילות. ״עשינו מהלך שנקרא ניתוק קבלת ההחלטות מהפוליטיקה, יציאה מעולם הג׳ובים מהחברות והדבר המפורסם ביותר היה נבחרות הדירקטורים שהחלה בשנת 2014״.

מהלך נוסף שבוצע לטענת יוגב הוא חיזוק החברות ורפורמה בלמעלה משליש מהרשות, תוך מאבק בשחיתות. ״עברנו לתפיסה אחרת - לא לחכות שדברים יפורסמו בתקשורת וייבדקו בעקבות כך, אלא שנבדוק אותם בעצמנו בכל מקרה; להסתכל על הרווחיות ולהתוות מדיניות ברורה, וכן צמצום מספר החברות, כמו למשל מכירת חברות רבות שהיו בבעלות הרשות״.

לדבריו של יוגב, בין הנושאים שעסקו בהם במסגרת התייעלות החברות היה מימוש נכסי נדל״ן שבבעלות רשות החברות הממשלתיות. בנוסף אמר שלאחרונה החלה הרשות לעסוק בחדשנות. "היום המצב הוא הפוך", סיכם. "כדי להיכנס לחברה ממשלתית צריך שיהיה את כל הניסיון הקשור לעבודה ולא לאנשים מהחברה".

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
אורי יוגב כמה שאלות
אורי יוגב כמה שאלות אלייך בנושא חברת עמידר מדוע הסכמת למינוי של יצחק לקס ליור החברה הידוע כמקרוב פוליטי וכדירקטור סדרתי מונח שאתה הטבעת? מדוע התעלמת כשחברת עמידר שכרה יועצים יחצנים והשקיע מליונים בפרסום? כשמבקר החברה חשף אי סדרים והפך להיות מטרד ליור לקס בשל פעילותו מדוע לא נקפת אצבע לברר את העניין ? איפה היית כשהדירקטוריון וחבריו מנבחרת הדירקטורים רצו למכור נכסים בנזיד אנשים למקורבי השר ללא מכרז? מדוע לא התערבת שעמידר השכירה את מבנה החברה בתל אביב בסכום מצחיק בתהליך מכרזי קלוקל שכלל מודעה בעיתון בגודל מסך נוקיה ? איפה היית כשההנהלה החדשה יחד עם מועצת המנהלים החליטו למנות את הגר שרן אשתו של דוד שרן למזכירת החברה? זאת למרות חוסר התאמה ופסילת המכרז על ידי מבקר החברה. לא שמענו את עמדך כשנחשף שתואר הדוקטור של יור החברה לא מוכר במדינת ישראל זאת למרות שאין תוספת כספית אך הדבר מקבל ניקוד גבוה כהתאמה לדירקטור בנבחרת הדירקטורים האם יש לך הכירות מוקדמת עם יצחק לקס שהיה בעבר יור ועדת הביקורת בדירקטוריון חברת חשמל בתקופה ששימשת יועץ חיצוני בשכר של 900000?
יש עתיד  |  13.09.17