אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סופית: סימון מזון מזיק יכנס לתוקף רק בחודש מרץ

סופית: סימון מזון מזיק יכנס לתוקף רק בחודש מרץ

זאת לאחר שמשרד הבריאות הגיע להבנות עם משרדי האוצר והכלכלה בנושא. מדובר בדחייה של 3 חודשים לעומת ההתחייבות המקורית של שר הבריאות יעקב ליצמן שתקנות סימון המזון יכנסו לתוקף בינואר הקרוב. נדחתה דרישת היבואנים שהסימון יהיה בצד האחורי של האריזה

02.10.2017, 15:26 | נורית קדוש

מסע הלחצים שהובילו יבואני המזון בעניין מיקום סימון מזון מזיק נבלם - משרד הבריאות הגיע להבנות עם משרדי האוצר והכלכלה לפיהן סימון מזון מזיק יכנס לתוקף בעוד חצי שנה. מדובר בדחייה של 3 חודשים ביחס להצהרה המקורית של שר הבריאות יעקב ליצמן שהתחייב כי תקנות סימון המזון יכנסו לתוקף בינואר הקרוב.

קראו עוד בכלכליסט

ברקע הדברים, מכתב ששלח מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב לליצמן, ככל הנראה לבקשת השר, וכדי שיוכל להפעיל לחצים על משרדי האוצר והכלכלה שתמכו ביבואני המזון ודרישתם לחייב סימון בגב האריזה ולא בחזיתה.

"ההמלצה המרכזית של הוועדה (ועדת ההסדרה לתזונה בריאה- נ"ק), לאחר שקילה ושקלול של מכלול ההמלצות והטיעונים היה לסמן רכיבי מזון מזיקים בחזית אריזת המוצר, במקום בו מופיע 'סמליל המוצר' (הלוגו). סימון שיפוטי זה בחזית האריזה נועד לאפשר לצרכן לבחור באופן פשוט בבחירה הבריאה ולצמצם בצריכת המוצרים עם הרכיבים המזיקים", כתב בר סימן טוב.

מה חושב פרופ' דן אריאלי בנושא?

הוא הוסיף כי ההחלטה לסמן בחזית ולא בגב האריזה התבססה על ההנחה כי הצרכן לא הופך את האריזה ולא מסתכל על רשימת הרכיבים מאחור וההחלטה על בחירה במוצר מסוים נעשית בשבריר שנייה ובאופן כמעט לא מודע. על מנת לבסס הנחה זו התייעצו אנשי משרד הבריאות עם מספר מומחים בתחום כלכלה התנהגותית וקבלת החלטות, ביניהם פרופ' דן אריאלי ועם פרופ' איל וינטר, העוסקים בתורת קבלת ההחלטות.

"מהשיחה עם פרופ' אריאלי עלה כי כשהצרכן מתלבט אם לצרוך מוצר מסוים", כתב בר סימן טוב, "וכשהוא מתלבט בין אילו מוצרים לבחור ובקבלת ההחלטה כמה לצרוך ממוצר מסוים, הסימון בחזית האריזה מנגיש לו את המידע באופן הברור ביותר ובכך משפיע על קבלת ההחלטה ומשנה את ההתנהגות – הרגלי הצריכה של הצרכן והמוצרים אותם ייצר היצרן".

עוד הוסיף בר סימן טוב, כי פרופ' אריאלי הסביר שסימון מאחור אינו משמעותי, משום שהצרכנים אינם מסובבים את האריזה ובנוסף, מרגע שלקחנו מוצר מסוים מהמדף, כבר ביצענו ראשית החלטה לצרוך דווקא אותו. את טענות היבואנים בדבר עלויות הסימון בחזית שייקרו את המוצרים דחה אריאלי ואמר כי "העלויות, ככל שישנן לסימון בחזית האריזה, זניחות ביחס לתועלת המשקית משינוי ההתנהגות הצפוי ולעלויות המשקיות כתוצאה מקיום אורח חיים לא בריא".

בדיונים בין נציגי האוצר לבריאות, העלו נציגות האוצר את החלופה לסמן את המדפים במקום את המוצרים. חלופה זו נפסלה על ידי משרד הבריאות ושני המומחים בטענה שהיא לא אפקטיבית בהשפעה על קבלת ההחלטות כמו סימון על המוצר, נתונה לסידורי מדף שונים, מבלבלת את הצרכן משום שהקשר בין הסימון על המדף למוצר עצמו אינו ברור, מערבת שחקנים נוספים בתהליך – בעלי רשתות השיווק, קשה עד בלתי אפשרית לאכיפה ובלתי ניתנת ליישום בחנויות רבות בהן סידור המדפים אינו מאפשר סימון כאמור.

משרד הבריאות הדגיש בפני האוצר והכלכלה כי גורמי המקצוע במשרד ערכו דוח מקיף על התרומה של יישום מהלך זה למשק ולבריאות וגילו כי ניתן להציל כ-2,200 איש

בשנה ולחסוך כ-600 מיליון שקל בהוצאות בריאות.

ממשרד הבריאות נמסר כי התקנות יוגשו לכנסת עם תום פגרת הקיץ. 

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכת המסחר, שנאבק בסימון הטיל ספק ביכולתו של הסימון לשנות את היקפי צריכת המזון המזיק: "האם סימון מוצרי מזון בהדבקת תווית אדומה על פני העטיפה תוסיף עלויות או לא, אינה השאלה המרכזית, ישנן בעיות הרבה יותר כבדות משקל: אנו בעצם מפרים הסכמי סחר עם גוש הסחר הגדול ביותר של ישראל - האיחוד האירופי. שהשיטה הפשטנית הזו בסופו של דבר לא תועיל לבריאות הציבור אלא תזיק לבריאות הציבור".

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים: "התעשייה הישראלית מברכת על ההסכמות בין משרדי הממשלה בנושא סימון מוצרי המזון. בריאות הצרכנים חייבת לעמוד לנגד עיני כל משרדי הממשלה בדיוק כפי שעמדה לעיני שר הבריאות ליצמן וכפי שעומדת כל הזמן לעיני תעשיית המזון הישראלית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות