אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך הופך עודף בקופה לקיצוץ בשירות לאזרח צילום: אלכס קולומויסקי

ניתוח כלכליסט

איך הופך עודף בקופה לקיצוץ בשירות לאזרח

2017 צפויה להסתיים בעודף הכנסות של 10 מיליארד שקל, ובמקביל מתוכנן קיצוץ רוחבי שיפגע שוב בחינוך, בבריאות וברווחה. האשמים בכך הם הוגי התקציב הדו־שנתי נתניהו וכחלון, שבחרו לדאוג ליציבות הפוליטית האישית שלהם ולא לאיתנות המשק הישראלי

10.10.2017, 07:03 | עמרי מילמן

תקופת אחרי החגים של 2017 צפויה לחשוף את המצב האבסורדי שבו מתקיימת מדינת ישראל - מצד אחד, הקופה מלאה כסף והשנה תסתיים לפי הערכות עם עודפי הכנסות ממסים של כ־10 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט

מצד שני, בממשלה כבר מאיימים בקיצוץ רוחבי בהיקף של יותר ממיליארד שקל בכל המשרדים, מהלך שיפגע ישירות בשירותים שמעניקה הממשלה לאזרחים - בחינוך, בבריאות, ברווחה, בתשתיות ובכל היתר.

איך זה שמצד אחד כל הזמן מספרים לנו שהמצב מצוין ושהכלכלה חזקה, שיש גז ואקזיטים ושהמדינה מגדילה כל הזמן את הכנסותיה, ומצד שני האזרחים, שמייצרים את ההכנסות הללו למדינה, נדחקים שוב ושוב לסוף התור בעוד שאיכות וכמות השירותים שניתנים להם רק הולכות ופוחתות.

מימין: כחלון ונתניהו. אג מימין: כחלון ונתניהו. אג'נדה כלכלית מנומקת וארוכת טווח היא מהם והלאה | צילום: אלכס קולומויסקי מימין: כחלון ונתניהו. אג

ואם זה לא מספיק, במקביל לקיצוץ המסתמן - ששרי הממשלה מתנגדים לו בשלב זה נחרצות - שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו שוקלים גם הפחתת מסים, שתוביל לכך שבשנה הבאה הכנסות המדינה יקטנו.

לחומה הבצורה שעומדת בין המיליארדים שנכנסו לקופה לבין השירותים שהממשלה מתקשה לספק לאזרחיה יש הסבר טכני יבש, שנקרא כלל ההוצאה. בעוד שהקופה יכולה להתמלא בעוד ועוד כסף כתוצאה מגבייה מוגברת או מאירועים חד פעמיים כמו אקזיטים למיניהם, ההוצאה הממשלתית מוגבלת במסגרת קבועה, שכל מטרתה היא לרסן את הממשלה ולמנוע ממנה לחלק כסף כאוות נפשה וללא כיסוי תקציבי.

על הפער הזה, החומה הזאת, ניתן להתגבר באמצעות תהליך סטנדרטי שאמור להיות מבוצע אחת לשנה - בניית תקציב המדינה. אלא שכעת אנחנו נמצאים בעיצומו של תקציב דו־שנתי, שנקבע לשנים 2017 - 2018, והוא האשם בחומה הזאת. או ליתר דיוק, הוגיו ומוציאיו לפועל — נתניהו וכחלון.

אם הממשלה היתה עובדת עכשיו, כמו בכל שנה, על התקציב לשנה הבאה, ניתן היה, לאור תמונת המצב העדכנית של הקופה, להרחיב את השירותים הניתנים לציבור, להגדיל את התקציבים החברתיים מעבר להגדלה הקבועה או למשל לממן את העלאת קצבאות הנכים. אלא שהתקציב לשנה הבאה אושר כבר לפני כמעט שנה, ולכן הממשלה מנועה באופן רשמי מלהשתמש כרגע בעודפי ההכנסות.

בשורה התחתונה, כשכחלון ונתניהו אישרו תקציב דו־שנתי, הם חשפו את העובדה שהם מעדיפים את היציבות הפוליטית האישית שלהם על בריאות המשק והכלכלה הישראלים. והמחשבה על להפחית מסים במקביל לקיצוץ רוחבי נובעת בדיוק מאותו סט שיקולים.

בתוכנית: הפחתת מסים ייעודית להייטקיסטים

הזינוק בהכנסות המדינה ממסים ב־2017 נובע בעיקר מאירועים חד פעמיים, ובראשם מכירת מובילאיי והמבצע של רשות המסים שהפחית את המס על משיכת דיבידנדים מחברות ארנק מ־30%—33% ל־25% לתקופה מוגבלת והוביל למשיכה עצומה של כ־40 מיליארד שקל. ולמרות שמדובר באירועים חד פעמיים, באוצר שוקלים כעת להפחית מסים לקראת השנה הבאה. אם אכן תתקבל החלטה כזאת, עולה החשש ששר האוצר הבא יידרש להעלות מסים רק כדי לשמור על הכנסות סבירות, אבל זו כבר לא תהיה הבעיה של כחלון.

השיח סביב הפחתת המסים באוצר עדיין בוסרי, וטרם התקיים דיון באשר לאילו מסים להפחית. עם זאת, כדי לצבוע את המהלך בצבעים של רפורמה, אף שלא מדובר בשינוי מהותי, ייתכן שינסו לשלב אותו במהלכים נוספים או לחלק את ההפחתה לכמה ערוצים. דיונים רציניים, בכל מקרה, יחלו רק אחרי החגים.

ועד שזה יקרה, נתניהו כבר סימן לו מטרה - הפחתת מס הכנסה למשתכרים 20 - 30 אלף שקל בחודש. לפי עבודה שנעשתה במועצה הלאומית לכלכלה, מחצית מהמשתכרים בטווח זה הם עובדי הייטק, בעיקר מהנדסים בשלבי קריירה מוקדמים. מבחינת יו"ר המועצה אבי שמחון, זו השכבה שנושאת את המשק הישראלי על כתפיה ויש לעודד אותה.

לטענתו, הפחתה כזאת לא תגדיל את הגירעון בשנה הבאה מעבר לשיעור שאושר (2.9%), ואילו ב־2019 ההפחתה כבר תתקזז עם העלייה בצמיחה. מהלך כזה יזכה מן הסתם לביקורת ציבורית חריפה, שכן הוא נועד לסייע באופן מובהק לעשירונים העליונים בלבד.

באוצר צפויים לשקול גם הפחתה נוספת במס החברות. צעד כזה, אף שהמס צפוי לרדת כבר בינואר הקרוב ל־23%, בא כתגובה להפחתה במס החברות שעליה הכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ (מ־35% ל־20%), מה שעשוי למשוך חברות רבות להעביר את הקניין הרוחני שלהן לארה"ב ולהתרחב דווקא שם.

הדרך הלא נכונה לקצץ בהוצאות הממשלה

הפתרון האידיאלי למצב של עודף הכנסות הוא הגדלת השירותים החברתיים לאזרחים: להוסיף מיטות בבתי החולים, לבנות כיתות לימוד, לשפר תשתיות ותחבורה ציבורית ועוד המון מטרות חשובות שהן לרוב הראשונות לספוג קיצוץ בעת הצורך. אלא שכעת מסתמן שכחלון, שאינו ידוע ביכולתו לעמוד בלחצים, לא יבחר לטפל בעודפים בדרך המורכבת והקשה הזאת.

ומצד שני, בהתחשב בכך שבמדינת ישראל שתחת הממשלה הנוכחית לתוספות תקציביות יש נטייה למצוא את דרכן לכיסיהם של סקטורים מאוד מסוימים שביכולתם לשמר את כוחה - אם באמצעות פריימריז ואם באמצעות הרכבת קואליציה - בהחלט ייתכן שגם הגדלת ההוצאה האזרחית כלל לא היתה מגיעה לכלל הציבור.

בשורה התחתונה, הדרך לקצץ באמת בהוצאות אינה בקיצוצים רוחביים. בקיצוץ כזה הממשלה מחריגה את כל הוצאות השכר, את כל הפרויקטים שכבר יצאו לדרך ואת כל מה שמופעל לגביו מספיק לחץ באותו רגע.

קיצוצים אמיתיים הם כאלה שקובעים סדרי עדיפויות, לטוב ולרע. כאלה שחותכים בבשר החי. בין אם מדובר בקיצוץ בקצבאות הילדים או בתקציב הביטחון - זו הדרך היחידה לחתוך באמת בהוצאות.

אלא שאג'נדה ארוכת טווח שגם מבטאת עמדה כלכלית מנומקת רחוקה שנות אור מהתנהלותה של ממשלת ישראל. הרבה יותר קל פשוט להפחית מסים ולגזור את הקופון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
חוסר הבנה תקציבי וכלכלי
קודם כל אין עודפי מסים זו פשוט טעות - מעבר לתחזית המסים נגבו הכנסות חד-פעמיות שלא ישובו בהיקף הזה בעתיד. התקציב עדיין בגירעון ב-2017 כך שאין ״עודף״. אין קשר בין הכנסות חד פעמיות גבוהות להגדלת ההוצאה האזרחית, שפשוט תייבא משאב תקציבי במחסור מהעתיד להווה, היינו על חשבון איכות החיים של הילדים של כולנו. אפשר להמשיך עד אינסוף כמעט ולמנות את הטעויות וההטיות הרבות בכתבה... פשוט חבל יוסר הבנה מובהק.
אחד שיודע  |  10.10.17