אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התרסקות מסתורית: המוסדיים תוהים מה קורה בתא הטייס של אירונאוטיקס

התרסקות מסתורית: המוסדיים תוהים מה קורה בתא הטייס של אירונאוטיקס

יצרנית המל"טים איבדה 157 מיליון שקל משווייה ביום אחד, לאחר שהמסחר במניה הופסק אתמול בבוקר. זאת בעקבות חקירה שמנהלים נגדה היאחב"ל ומשרד הביטחון "בקשר עם עסקה מול לקוח מהותי". באוגוסט עצר משרד הביטחון עסקה של החברה באזרבייג'ן בעקבות תקרית חריגה

15.11.2017, 07:35 | עמיר קורץ ואורן פרוינד

חקירת המשטרה, שעליה דווח אתמול, היא עוד פרק מר בסדרת התלאות שעוברת אירונאוטיקס, חברת המל"טים מיבנה, מאז הונפקה ביוני האחרון בבורסת תל אביב.

החקירה מתנהלת ביאחב"ל (יחידה ארצית לחקירות בינלאומיות) של להב 433, בשיתוף עם משרד הביטחון. על כל פרטי החקירה ושמות החשודים הוטל צו איסור פרסום גורף, למעט העובדה ש"נגד חברת אירונאוטיקס מתנהלת חקירה בקשר לעסקה מול לקוח מהותי". 

קראו עוד בכלכליסט

עם פתיחת המסחר אתמול החלה מניית אירונאוטיקס לצלול. המסחר במניה הופסק עד השעה 13:40 וחודש לאחר שאירונאוטיקס דיווחה לקונית כי "נגד החברה מתנהלת חקירה בקשר לעסקה עם לקוח מהותי. החברה משתפת פעולה באופן מלא בכל הנוגע לחקירה האמורה". אחרי צלילות של כ־30% במהלך המסחר סיימה מניית אירונאוטיקס את היום הקשה בירידה של 20.8% לשווי חברה של 597.4 מיליון שקל, ואיבדה 157 מיליון שקל מערכה ביום אחד. מחזור המסחר במנייה היה חריג, 16.6 מיליון שקל, פי 20 ויותר מהמחזור הממוצע בה.

תלונה על הדגמה חיה של מזל"ט מתאבד

עוד לפני החקירה הנוכחית נאלצה אירונאוטיקס להתמודד עם מהמורות לא קטנות. ב־8 באוגוסט, חמש דקות לפני השעה 16:00, נחת בתיבת המייל של רחל חן, מי שעומדת בראש אפ"י (אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני), מכתב תלונה חריף מאיש המזל"טים בעברו, אלון וולך.

במייל הוא תיאר מקרה שאירע חודש קודם לכן, ב־6 ביולי, שהוא אמנם לא היה עד לו, אלא נחשף אליו בדיעבד, על התנהלות חריגה של נציגי אירונאוטיקס. אנשי החברה, כך נטען בתלונה, ביצעו לכאורה לבקשת הלקוח שלהם, צבא אז'רבייג'ן, "הדגמה חיה" של התקפת מזל"ט "מתאבד" מתוצרת החברה על עמדה של צבא ארמניה. המכתב היה מפורט וכלל את שמות המעורבים, כולל מידע על כך ששני מטיסים מטעם אירונאוטיקס סירבו לבצע את ההדגמה, היות שלטענתם מדובר היה בפעילות מלחמתית, ולכן גורמים אחרים בחברה ביצעו אותה. האירוע הסתיים ללא נפגעים, אולם בתלונה נכתב כי הוא חולל סערה בתוך החברה. אירונאוטיקס הכחישה אז את הדברים וטענה כי "אירונאוטיקס לעולם אינה מבצעת הדגמות על מטרות חיות, וכך גם במקרה זה".

בסוף אוגוסט קיבל הסיפור תפנית. אירונאוטיקס דיווחה לבורסה כי האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון הודיע לה שהוא מתלה את רישיון השיווק והיצוא של מל"ט מתוצרתה מסוג Orbiter K1 ללקוח מהותי של החברה במדינה זרה. החברה הבהירה בדיווח כי התליית הרישיון היא ליצוא המל"ט הספציפי ללקוח הספציפי, וכי משרד הביטחון אינו מגביל את יצוא המל"ט מסוג זה ללקוחות אחרים, או את האפשרות לייצא מל"ט מסוג שונה ללקוח המדובר. כמו כן, החברה העריכה כי התליית הרישיון היא זמנית, והיא "נובעת מבדיקה שמבצע משרד הביטחון בקשר לפעילות החברה במדינה של הלקוח האמור". עוד ציינה החברה בדיווח כי "היקף ההזמנות של הלקוח מהחברה בקשר עם המל"ט האמור, שבגינו ניתן הרישיון שהותלה, עומד נכון למועד זה על כ־20 מיליון דולר, לשנים 2017–2018".

אירונאוטיקס לא ציינה את שם הלקוח המהותי בדיווח, אולם כל ההערכות הצביעו על אותה אזרבייג'ן, שהיתה אחראית בסיכום שנת 2016 על 20% ממחזור הפעילות של אירונאוטיקס. בתגובה לדיווח צנחה מניית אירונאוטיקס ב־17% במסחר באותו היום.

לאומי פרטנרס הפסידה על הנייר כ־20 מיליון שקל

אתמול בצהריים קיים מנכ"ל אירונאוטיקס עמוס מתן שיחת ועידה עם המשקיעים, ונשאל על החקירה, אולם לאורך כל השיחה הדגיש כי הוא מנוע מלהתייחס אליה. "החברה ממשיכה לפעול במהלך עסקים תקין מול כל לקוחותיה ברחבי העולם, באופן שוטף ורגיל לחלוטין. מטבע הדברים לא אוכל לפרט לגבי החקירה", כך מתן. היחיד שניסה להתעמת איתו היה ירון בלוך, מנכ"ל לאומי פרטנרס, שחברת החיתום של ביצעה את ההנפקה. לאומי פרטנרס אף רכשו 5.27% ממניות החברה בהשקעה של 52 מיליון שקל, והפסידה על הנייר מאז ההנפקה קצת פחות מ־20 מיליון שקל, פי ארבעה מגובה העמלה שקיבלה חברת החיתום שלה (כ־5 מיליון שקל).

ואכן, ההפסד ניכר על בלוך, ששאל אם יש קשר בין החקירה הנוכחית לסיפור החקירה של משרד הביטחון על התקרית החריגה באז'רבייג'ן. מתן נצמד לתשובתו כי אינו יכול להרחיב בנושא, ובלוך השיב: "כל מה שאמרתם עד עכשיו זה כלום ושום דבר. זה לא נותן לנו מידע, וחבל היה בכלל לטרוח לעשות שיחה כזו. אני רוצה להבין אם יש קשר כלשהו בין הדברים, ואם כן, באופן כללי על מה מדובר פה. כי כרגע לא אמרתם דבר, למעט זה שמתנהלת חקירה". מתן המשיך ואמר כי יוכל לעדכן את המשקיעים והשותפים רק כשהחיסיון יוסר.

עוד נשאל מתן בשיחה על ההשפעה של החקירה הנוכחית על עמידה בחוזים אחרים שהחברה חתמה עליהם, ומתן השיב כי "כל החוזים שלנו מתמלאים כרגיל. אנו עובדים על החוזים במהלך עסקים תקין ורגיל. לא מכיר כל השפעה".

במהלך החודשים האחרונים דיווחה אירונאוטיקס על כמה הסכמים מהותיים: בתחילת נובמבר דיווחה על הרחבת הסכם מסגרת לאיסוף מודיעין עם גוף בינלאומי, בהיקף של עד 40 מיליון דולר; באוקטובר דיווחה על החכרת כלי טיס בלתי מאויש עבור גורמי ממשל אמריקאיים, בהיקף של 9 מיליון דולר; וקודם לכן על פרויקט תחזוקה של כלי טיס בלתי מאויש בהיקף של 13 מיליון דולר לשנתיים.

אחד המוסדיים שמחזיק במניית אירואניטקס אמר אתמול ל"כלכליסט": "זו שערורייה, המניה מתרסקת ואירונאוטיקס לא אומרת דבר. למרות הרגישות הביטחונית, אי־אפשר להשאיר אותנו מחוץ לתמונה". מוסדי אחר אמר: "כרגע זה נראה כמו סערה גדולה מדי. יש חקירה, אבל אין הצדקה לכזו נפילה בשווי. זה נראה כמו פאניקה מוחלטת. אני מאמין כי אחרי שעננת החקירה תתפוגג החברה תחזור להיסחר בשווי המתאים לה".

עמוס מתן מנכ"ל אירונאוטיקס עמוס מתן מנכ"ל אירונאוטיקס עמוס מתן מנכ"ל אירונאוטיקס

כבר ערב ההנפקה בתל אביב הצביעה כתבה רחבה שפורסמה ב"כלכליסט" על כמה סימני אזהרה שמן הראוי היה שהמשקיעים ישימו לב אליהם בעניין אירונאוטיקס, ואחת מהן היתה הפעילות מול אז'רבייג'ן.

בתשקיף לקראת ההנפקה ציינה אירונאוטיקס כי מוצריה משמשים 70 לקוחות ב־52 מדינות, בעיקר באסיה (34%), באירופה (27%) ובישראל (25%). לצד זה ניכר כי היא מתבססת על שני לקוחות מהותיים, שב־2016 היו אחראים לשליש מהכנסותיה בתחום המערכות הבלתי מאוישות. כבר אז פרסמנו כי הלקוח המוצג בתשקיף כ"לקוח מהותי א'", שממנו הגיעו 20% מההכנסות ב־2016, הוא ממשלת אזרבייג'ן, וכי לחברה יש עמה קשרים חמים והיא מחזיקה זה כמה שנים מפעל בעיר הבירה, באקו. "לחברה תלות בלקוח א', שהחברה היא ספקית בלעדית שלו בתחום המל"טים, והיא תומכת במפעל בבעלות הלקוח לייצור חלקי מל"טים ולתמיכה במערך הקיים", נכתב בתשקיף. "להערכת החברה, גם ללקוח קיימת תלות בה להמשך הפעלת היכולת התפעולית והמבצעית שלו". החברה ציינה את תלות זו כגורם סיכון: "לקבוצה לקוח מהותי המרכיב נתח מהותי מהכנסותיה. אובדן הלקוח או ירידה בהיקף פעילותו עלולים לפגוע בתוצאותיה".

התלות בממשלת אזרבייג'ן באה לידי ביטוי גם בצבר ההזמנות העתידיות של אירונאוטיקס. בביאור לדו"ח המסכם של 2016 צוין כי חלק ניכר מהזמנות המל"טים לשנתיים הבאות תלוי בעסקה אחת. ל"כלכליסט" נודע כי זו עסקה עם אותו לקוח מהותי — משרד הביטחון של אזרבייג'ן. החברה כתבה כי בדצמבר האחרון התקשרה עם אותו לקוח בשני הסכמים למכירת מערכות מל"טים ושירותים נלווים ב־69 מיליון דולר. תקופת האספקה תתפרס על כשנתיים, מהעברת מקדמה של 15% מתמורת החוזים. החברה העריכה אז כי תקופה זו תחל במחצית השנייה של 2017.

חרף הקשרים ההדוקים של אירונאוטיקס עם צבא אזרבייג'ן, והעובדה שרוב מערך המל"טים שלו הוא מתוצרתה, אותו לקוח מהותי לא תמיד משלם בזמן. בעבר דיווחה אירונאוטיקס על חובות של מיליוני שקלים, שלא הצליחה לגבות מאותו "לקוח מהותי" במשך תקופה ארוכה. אך למרות הפיגורים המתמשכים, אירונאוטיקס ציינה בדו"חות כי היא רואה בו לקוח אסטרטגי, ולכן ממשיכה בפעילות מולו, מה גם שיש תלות הדדית בינה לבין הלקוח. "יכולותיו המבצעיות תלויות במידה רבה בחברה", כתבה אירונאוטיקס. "קיימים קשרים כלכליים ואחרים הדוקים בין ממשלת ישראל לממשלת הלקוח". לצד האופטימיות הזו מציינת אירונאוטיקס: "אי־גבייה של סכומים משמעותיים מלקוח מהותי עשויה להשפיע לרעה על ההכנסות ועל תוצאות החברה".

אתמול בשיחת הוועידה נשאלה אירונאוטיקס על החובות של אותו לקוח, והמנכ"ל מתן ענה כי מרביתם שולמו עד כה. נורות אזהרה נוספות שעליהן הצביעה הכתבה ב"כלכליסט" נגעו לכך שמל"ט חדש שהחברה תכננה להשיק ב־2016 עדיין מתעכב, שמכרז גדול ברומניה בוטל, וכי העסקה העתידית הגדולה ביותר של החברה עדיין לא עברה את שלב מכתב הכוונות.

בעלי המניות עשו אקזיט יפה בהנפקה

קבוצת אירונאוטיקס הוקמה ב־1997 והיו"ר של הוא מפקד חיל האוויר לשעבר איתן בן אליהו. עיקר הפעילות מתבצעת באמצעות זרוע המל"טים, ולקבוצה חמש חברות־בנות: קונטרופ; קומטקט, המתמחה במערכות תקשורת; זנזוטרה, המפתחת מנועים למל"טים; פוזידרון, שנרכשה ביולי האחרון ומתמחה ברחפנים; ואר.טי, המתמחה בבלוני תצפית (51%). בנוסף יש לאירונאוטיקס אחזקות מיעוט בשלוש חברות טכנולוגיה צבאית: מגנ"א, אסיו טכנולוגיות וג'נרל רובוטיקס.

קרנות ההשקעה שהיו שותפות באירונאוטיקס — ויולה, בראשית ו־KCPS — וכן משפחת שקד, אמנם ציפו לקבל לחברה שווי גבוה יותר, בעיקר לאחר שהחברה ציטטה הערכה של אנטרופי, שהדביקה לה שווי של כ־1.4 מיליארד שקל. אולם לבסוף היא הונפקה לפי שווי של כמיליארד שקל. מרבית ההנפקה נעשתה בדרך של הצעת מכר, וחלק קטן בהנפקת מניות, כאשר בעלי המניות מכרו מחצית מאחזקותיהם בסכום כולל של 404 מיליון שקל ועשו אקזיט יפה.

לעומתם, מי שהשקיע באירונאוטיקס מאז ההנפקה מופסד על הנייר. המוסדיים שהשתתפו בהנפקה, שהגדולים בהם היו מנורה ומגדל, גם גילו לאחריה כי הוצאות הנפקה בסכום גבוה במיוחד של כ־30 מיליון שקל הושתו על החברה. לרוב, כשעיקר ההנפקה משמש למכירת מניות של בעלי עניין, המוכרים סופגים את עלויותיה. גם בניכוי הבונוס למנהלי אירונאוטיקס, שעמד על 10 מיליון שקל, עלויות ההנפקה היו כמעט 4% מהגיוס — חריגות ביחס לממוצע של לא יותר מ־2%.

לכן חלק מהמוסדיים שהשתתפו בהנפקה, ובהם אנליסט, ביטוח ישיר, הראל, מיטב דש, מגדל, מור, מנורה ופסגות, הפנו את זעמם לחתם המוביל, לאומי פרטנרס. הגופים דרשו שלאומי יפנה לקרנות ההשקעה וידרוש כי יחזירו לפחות חלק מעלויות ההנפקה לחברה. אולם הקרנות סירבו, בטענה שהמוסדיים היו צריכים לקרוא את האותיות הקטנות בתשקיף.

אירונאוטיקס רשמה במחצית הראשונה של 2017 הכנסות של 69.18 מיליון דולר, עלייה של 19% לעומת המחצית המקבילה. הרווח הגולמי במחצית עמד על 25.6 מיליון דולר, המהווה שיעור של 37% מהכנסות. זאת לעומת רווח גולמי של 22.3 מיליון דולר, שהיוו 38% מההכנסות במחצית המקבילה. בשורה התחתונה רשמה החברה במחצית הראשונה של 2017 הפסד של 5.57 מיליון דולר, לעומת רווח של 7.4 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2016.

במהלך המחצית הראשונה הסתכם ה־EBITDA (רווח לפני פחת, מסים והוצאות מימון) ב־6 מיליון דולר, ירידה של 25% לעומת המחצית המקבילה. הקיטון נבע מעלייה בהוצאות המחקר והפיתוח והוצאות המכירה של החברה. בסיום המחצית דיווחה אירונאוטיקסעל צבר הזמנות של 138 מיליון דולר.

סייעו בהכנת הכתבה: זוהר שחר לוי, אלי שמעוני ויניב רחימי

 

מל"ט אורביטר של אירונאוטיקס, צילום: אירונאוטיקס מל"ט אורביטר של אירונאוטיקס | צילום: אירונאוטיקס מל"ט אורביטר של אירונאוטיקס, צילום: אירונאוטיקס

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות