בישראל חיים 1.8 מיליון אנשים מתחת לקו העוני; מהם - 842 אלף ילדים

ממדי העוני והאי שוויון ירדו ב-2016 ב-0.5% ביחס ל-2015, אך ישראל עדיין בין המדינות העניות ביותר ב-OECD, כך עולה מדו"ח העוני השנתי של הביטוח הלאומי המתפרסם היום. שיעור העוני בקרב משפחות ירד בשנה זו מ-19.1% ל-18.6%, אך הנתון המשמעותי הוא המספרים העצומים של אלה שעדיין חיים מתחת לקו העוני בישראל: 1,809,200 נפשות ומתוכן 842,300 ילדים.

אמנם הדו"ח מצביע על כמה מגמות חיוביות ובהן ירידות בשיעור העוני ובחומרת העוני כמו גם עלייה ברמת החיים ועוד, אך השורה התחתונה נותרת עגומה. שר הרווחה חיים כץ הפנה עם פרסום הדו"ח אצבע מאשימה לעבר משרד האוצר וציין בין השאר כי "אם לא נפעל כעת לחיזוק חוסנו של האזרח הוותיק ולהעלאת קצבאות הנכות בצורה שוויוניות, נמשיך לפגר במדדי העוני והפערים בחברה הישראלית ילכו ויעמיקו. ההטבות למעמד הביניים הן חשובות אצל צריך להבין שאם נמשיך להזניח את החוליות החלשות בחברה התיקון בעתיד יעלה למדינה יותר".

מהדו"ח עולה כי שיעור העוני של ילדים החיים בעוני עלה ב-1.2% וכן תחולת העוני בקרב החרדים עלתה מ-44.6% ל-45.1%. כמו כן לראשונה מזה ארבע שנים נסקרה החברה הבדואית בסיוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפי ניתוח מדגמי, 121,800 נפשות בחברה זו חיים מתחת לקו העוני.

נתון מדאיג נוסף שעולה מהדו"ח הוא עלייה בתחולת העוני בקרב משפחות עובדות, כלומר כאלו שאחד או יותר מבני הבית מועסק כשכיר או עובד כעצמאי. 58% מכלל המשפחות העניות בישראל ב-2016 הן משפחות עובדות – עלייה מ-55.6%. המשמעות היא שרוב העניים בישראל מחזיקים במקום עבודה ומתאמצים להשתכר בכבוד, אך עדיין לא עומדים ברף. זו בשורה שאמורה להטריד מאוד את קובעי המדיניות.

גם תחולת העוני של משפחות חד-הוריות עלתה ובמקרה זה בחדות – מ-21.7% ב-2015 ל-26.1% בשנה שעברה. חלקן הכולל באוכלוסייה הענייה עלה בכ-33%. בדו"ח מוסבר כי משפחות חד-הוריות "מתקשות להימנע ממצב של עוני או לצאת ממנו לנוכח פערי השכר הניכרים בין נשים וגברים, עבודה במשרה חלקית, ברובה לא מרצון, קצבת קיום נמוכה ומענק עבודה נמוך – גם אם גובה יחסית למקבלי מענק אחרים". לפי פילוח מגדרי, תחולת העוני בקרב גברים ירדה ביותר ממחצית האחוז בין 2015 לשנה שעברה בעוד שתחולת הנשים עלתה קלות.

אך בדו"ח ישנן כמה בשורות חיוביות. כך למשל שיעור העוני אצל המשפחות הערביות ירדו במידה גדולה מ-53.3% ב-2015 ל-49.4% ב-2016. גם מספרם של האזרחים הוותיקים העניים ירד כשב-2016 נאמדו 166,900 לעומת 171,500 בשנה שקדמה לה. היקף העוני של משפחות שבראשן אזרח ותיק ירד בסך הכל מ-23.5% ב-2015 ל-21.6% ב-2016. בקרב כלל האזחרים הוותיקים שיעור הנפשות העניות ירד מ-18.2% ל-16.9%. מדובר בשיעור הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות ובמגמה מבורכת, לאור הזדקנות האוכלוסייה הכללית.

עוד עולה כי רמת החיים בישראל במונחים של הכנסה כספים פנויה עלתה ב-2016 ב-3.8%, ובהתאם לכך עלה רף קו העוני ליחיד מ-3,158 שקל ל-3,260 שקל בחודש. קו העוני לזוג עומד נכון לדו"ח הנוכחי על 5,216 שקל בהשוואה ל-5,053 שקל ב-2015. עוד עולה כי אי השוויון בהכנסה פנויה (מדד ג'יני) ירד ב-1.8%, וזאת בהמשך לירידה מתמשכת בשנים האחרונות – לפי מחברי הדו"ח, מדובר בממצא המעיד על צמצום בפערים בחברה הישראלית.

ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) מסר בתגובה לפרסום הדו"ח כי "ממשלה שבקופתה עודף של 20 מיליארד שקל ועוני הילדים אצלה עולה היא גם חצופה וגם מנותקת. לו הייתה משקיעה עשירית מהמאמצים כמו בחוקי השחיתות שדחפה לקדם- העוני היה מחוסל כבר מזמן". יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) מסר כי "למרות המגמה החיובית הנתונים עדיין לא טובים דיים. במיוחד מדאיגה אותי העובדה שהשתתפות בשוק העבודה אינה מבטיחה היחלצות מעוני, וכי דווקא בקרב אוכלוסיות עובדות נרשמה עלייה בתחולת העוני. בכוונתי למקד מאמציי בכיוון זה".

ח"כ אילן גילאון (מרצ) אמר כי "שיעור העוני הגבוה במדינת ישראל הוא תוצאה ישירה של סדר עדיפויות עקום של ממשלת נתניהו. ממשלה שלא מקדמת את האינטרס הציבורי הרחב - לחיים בכבוד". מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, מסרה כי "העובדה שכשליש מהילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני ורבים מהילדים שמעליו קרובים אליו מדי היא לא פחות מאשר איום אסטרטגי על החברה בישראל".