אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המורשת של ביטן: ההמלצות בפנים, הנכים בחוץ צילום: אלכס קולומויסקי

המורשת של ביטן: ההמלצות בפנים, הנכים בחוץ

רוב משאבי הקדנציה הזאת בכנסת מופנים לחוקים נגד שומרי הסף. ואותם כחלון ושקד לא בולמים

27.12.2017, 07:54 | שחר אילן
ההחלטה חסרת הרגישות להעביר את חוק ההמלצות ולא את קצבאות הנכים, מספרת את הסיפור על הברית של אמסלם וחבריו עם כל אלה המבקשים להחליש את שלטון החוק

קראו עוד בכלכליסט

שתי דרכים ניצבו בפני הקואליציה בבואה לבחור מרתון חקיקה לסוף שנה האזרחית: הראשונה - אישור חוק ההמלצות. חוק שאי אפשר להסביר את ההתעקשות האובססיבית להעברתו אפילו בצורך המעוות להגן על ראש הממשלה, לאחר שהוצא ממנו העוקץ שהיה מחיל אותו גם בדיעבד, ושגם אם מישהו מבין את הצורך בו בגרסתו הנוכחית, אינו דחוף. האפשרות השנייה – אישור חוק קצבאות הנכים, שהיה מאפשר להעלות את הקצבה ב־340 שקל בינואר הקרוב, כפי שהובטח מעל כל במה, על ידי כל ראש מפלגה, והוא משמעותי עבור אוכלוסיה שמצפה בכיליון עיניים למהלך שהממשלה מתהדרת חדשות לבקרים בנוצותיו, אבל שוכחת ליישם פעם אחר פעם.

ממשלת ישראל והשובל הקואליציוני שלה בחרו באפשרות הראשונה (בהנהגת יו"ר הקואליציה הנכנס דודי אמסלם, שהוא גם יו"ר ועדת הפנים היוצא, שיזם את חוק ההמלצות). ההחלטה חסרת הרגישות, המרושעת והאטומה להעביר את חוק ההמלצות ולא את קצבאות הנכים מספרת את הסיפור של הקדנציה כולה - רוב משאבי הקואליציה מופנים לחקיקה נגד שומרי הסף ונגד הדמוקרטיה.

דוד ביטן, צילום: אלכס קולומויסקי  דוד ביטן | צילום: אלכס קולומויסקי דוד ביטן, צילום: אלכס קולומויסקי

מה שמאפשר את ההתנהלות הזאת היא הברית בין מי שמבקשים להחליש את שומרי הסף על רקע חשדות בשחיתות (הליכוד) לבין מי שמבקשים להחלישם מטעמים אידיאולוגיים (הליכוד והבית היהודי). שר האוצר משה כחלון ושרת המשפטים איילת שקד מתגאים כל הזמן שהם מצליחים לבלום את ההצעות המזיקות באמת. הם משקרים לציבור ואולי גם לעצמם.

התועלת העיקרית מבחינת ראש הממשלה ואנשיו בקמפיינים דוגמת חוק ההמלצות היא הדה־לגיטימציה לכל דבר ממלכתי. הם מייצרים אווירה שמאפשרת להפוך טוב לרע, רע לטוב וחושך לאור. כך הופכים את השחיתות מרע מוחלט לעניין, כאילו, יחסי. כך מתנות אסורות במאות אלפי שלקים הופכות ל"לא מפילים ראש ממשלה על סיגרים".

השבוע נכנס יו"ר הקואליציה דודי אמסלם לתפקידו במקום ח"כ דוד ביטן שחשוד בשוחד, ושהתקבל, אף על פי כן, ואולי בגלל, במחיאות כפיים סוערות בסיעת הליכוד. זה לא מנע מאמסלם לטעון שיאיר לפיד הוא המושחת הכי גדול, כפי שביטן עצמו טען בעבר שנבחרת הדירקטורים היא השחיתות האמיתית; כי בממלכת נתניהו השחיתות היא שם נרדף לכל מי שמנסה להציב תמרור אזהרה בדרכו של השליט.

את הדה־לגיטימציה הזו לשלטון החוק ושומרי הסף, כחלון ושקד לא בולמים. בשמאל אמרו תמיד שבהסכם שלום שווה להם חבישת שטריימל. האם, על אותו משקל, מוכנות החברות בקואליציה לטבול ביודעין בבריכת השפע והשחיתות רק בשביל להמשיך לאחוז בכסאן? 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות