הקנס שתשלם טבע למדינה - לא מסיים את הפרשה

75 מיליון השקלים שתשלם טבע למדינה הם עדיין לא סוף הפרשה מבחינתה ומבחינת מנהליה לשעבר – הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי. בדיוק כמו פרשת הסיוע להעלמת מס לאזרחים אמריקאים בבנק לאומי, ואחרי הקנס לרשויות בארה"ב ובישראל, ישנן לפחות שלוש תביעות נגזרות שהגישו בעלי המניות, ומטרתן להיפרע מהאחראיים על הפרקטיקות המושחתות שבהן נהגה החברה כדי להגדיל את מכירות תרופת הדגל שלה – הקופקסון – ברוסיה ובאוקראינה.

כמו לאומי, גם טבע כבר הקימה ועדה בלתי תלויה. ועדה שבמוקדם או במאוחר תצטרך להגיע למתווה כספי מול המבטחים ומול נושאי המשרה. בית המשפט יצטרך לאשר פשרה כזאת כדי לסיים סופית את הפרשה מהפן הכספי. תשלומים שיחזרו לקופת החברה ויקטינו במשהו את סכום העתק, למעלה משני מיליארד שקלים, שהיא שילמה עד עכשיו. בלאומי אגב זה נגמר בתשלום של 93 מיליון שקלים, ועוד 5.1 מיליון שקלים שהשיבו נושאי משרה בכירים: גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ.

קאר שולץ מנכ"ל טבע על רקע המפעל בירושלים | צילום: בלומברג

כאמור ההסדר שנחתם בארץ, ובמסגרתו בעצם הודתה טבע במכלול העובדות שבהן הודתה בארה"ב, גם לא מסיים בהכרח את ההליכים הפליליים שהמדינה תנקוט נגד נושאי המשרה. ההסדר שטבע חתמה מול הרשויות בישראל נותן חסינות מהעמדה לדין רק לחברה עצמה, אבל לא לנושאי המשרה – האורגנים של החברה. עקרונית, כמו שקרה בפרשת לאומי, היועץ המשפטי לממשלה יכול להחליט שהאינטרס הציבורי לא מוצה ויש לחקור ואולי להעמיד לדין מנהלים ועובדים ישראלים שעברו על החוק בישראל שאוסר על מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.

האם זה יקרה? נכון להיום לא נחקר כחשוד בארץ אף עובד ישראלי של טבע על ביצוע עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר. עם תחילת החקירה בישראל, לאחר שהמשטרה הוציאה צו לקבלת מסמכים מטבע, היא גבתה רק עדויות פתוחות מבכירים לשעבר בחברה – יו"ר טבע לשעבר יצחק פטרבורג; מנכ"ל טבע לשעבר ארז ויגודמן; וסמנכ"ל הכספים לשעבר אייל דשא.

עוד לפני שהחוקרים התקדמו, וכשהם התבססו בעיקר על החומרים שאספו הרשויות בארה"ב, הפרקליטות עצרה את החקירה לאור המגעים שנפתחו עם טבע. עכשיו אחרי ההסדר של החברה יהיה מעניין לראות אם היועמ"ש יסבור שלאור ההסכם גם אין סיבה לחדש את החקירה.