ראשי הרשויות נגד כחלון: החוק לבניית דירות לשכירות מוזלת עלול לחסל אותה

הצעת חוק המבקשת לקדם את בנייתן של אלפי יחידות דיור בהשכרה מוזלת ארוכת טווח במרכזי הערים, עלולה להביא לתוצאה ההפוכה, וזאת בשל מחלוקת חריפה בין יוזמי החוק – חברי הכנסת רועי פולקמן ורחל עזריה (כולנו) לבין השלטון המקומי, סביב סוגיית קביעת קריטריונים לזכאות לדיור המוזל.

החוק עבר בקריאה ראשונה בחודש יולי וכעת נמצא בשלבי חקיקה סופיים בוועדת הרפורמות בראשות עזריה, שצפויה להצביע מחר (ג') על נוסח החוק הסופי לקראת קריאה שנייה ושלישית. הנוסח הנוכחי אינו קובע כל מבחן הכנסה לשם קביעת הזכאות ומסתפק בהיעדר בעלות על דירה בלבד.

"ישכפל את העיוות"

בפורום ה־15 (הערים העצמאיות) ובמרכז השלטון המקומי סבורים כי קידום חוק שיקבע מתן הנחה שתינתן ללא הבחנה בין האוכלוסיות שיקבלו אותה אינו עונה על ההגדרה של דיור בר־השגה ויפספס את המטרה. את המאבק מובילה עיריית תל אביב, שבה מחירי הדיור הם הגבוהים ביותר. בכירים בעירייה אמרו ל"כלכליסט" שככל שהחוק יאושר בנוסח הנוכחי, שאינו קובע כל מבחן הכנסה, תבלום העירייה את יוזמותיה בתחום הדיור בר־השגה, הכוללות הקמת אלפי דירות מוזלות בעיר בשנים הקרובות.

לפי הנוסח הנוכחי תוסמך הרשות המקומית לעודד הקמת פרויקטים לדיור בר־השגה גם בקרקעות פרטיות כשהתמורה ליזמים היא בתוספת זכויות בנייה. לפי המתווה המוצע, יזמים יוכלו לקבל תוספות בנייה של עד 25% בקרקעות פרטיות שעליהן ייבנו פרויקטים שיושכרו לטווח ארוך, במחיר נמוך בכ־20% ממחיר השוק ולתקופה של 20 שנה.

"זו הצעת חוק שבכל מקום נורמלי בעולם היתה כוללת מבחני הכנסה", אומר איתן אטיה מנכ"ל פורום 15. לדבריו, "דיור בר־השגה בישראל הוא משאב ציבורי שנמצא בחסר עצום, ובסיטואציה הזו לבוא ולהגיד שכל אדם שאין לו דירה גם אם הוא מיליארדר יוכל לגור בפרויקט במרכז ת"א בהנחה של 20%–40% זה לא הגיוני. למה שניתן כזה דבר? אני רוצה לתת את הזכות הזו לאנשים שבאמת צריכים את זה, ואנחנו ברשויות מכוונים לעשירונים 7–8".

מנגד, טוען יוזם החוק פולקמן כי "מבחן ההכנסה יעשה בדיוק ההפך ממה שטוענים בשלטון המקומי. זה ישכפל את העיוות שיש היום בהנחות בארנונה. צעירים שיש להם הורים שתומכים בהם זוכים בהנחות ואלו שעובדים למחייתם לא זכאים. אין לי כוונה שכך גם יופלו אנשים בדיור בר־השגה. מכיוון שאין בישראל דו"ח הון אישי, הרעיון הוא לייצר דיור מוזל באזורי הביקוש לכל מחוסר דיור. לכן קבענו קריטריונים שדומים לקריטריונים במחיר למשתכן".

בתשובה לכך אומר אטיה כי ניתן לעשות שילוב של בחינת ההכנסה החודשית לצד הצהרת הון שתבדוק אם המבקש הוא בעל ממון. "אמרנו להם שכרשות יש לנו יכולת לבצע מבחן הכנסה והון עצמי. אפשר לעשות את זה באמצעות תצהיר שנבדוק אקראית, יש דרכים לעשות זאת, זה לא מסובך ומורכב מידי וכבר עושים את זה בבקשות להנחות ארנונה".

"ב־OECD יש מבחן הכנסה"

בעיריית ת"א נזהרים בשלב זה להצהיר על החרמה של החוק במידה ויעבור, אך מבהירים כי פרויקטים דומים לאלה שכבר יצאו בשנים האחרונות ביוזמת העיריה, שבהם הוצעו לתושבי העיר דירות בשכירות מוזלת ארוכת טווח בכפוף למבחן הכנסה, לא יתאפשרו עוד מבחינה משפטית בשל החוק החדש.

לדברי חדווה פיניש סגנית מנהל היחידה לתכנון אסטרטגי, "החוק הזה יהיה בעוכרינו, וכל הרשויות המקומיות שבהן ביקוש גדול לדיור לא יוכלו להתמודד עם זה, ויעדיפו להימנע מלקדם דיור בר־השגה. על כל פרויקט שכזה יתמודדו המונים, וזה יצור הרבה תסכול בקרב אלה שבאמת נזקקים לו. בכל מדינות ה־OECD יש מבחן הכנסה, ואם לא יהיה מבחן הכנסה זה ייצור מצבים אבסורדים שבעיר כמו ת"א שמתמודדת עם לחצי ביקוש אדירים פותחים בקשות לאנשים שלהורים שלהם יש את היכולת לרכוש עבורם דירה".

ל"כלכליסט" נודע שלקראת הדיון מחר מקודמת הצעת פשרה שתסמיך את השר לקבוע קריטריונים לזכאות במסגרת תקנות, כלומר לא במסגרת החקיקה. עם זאת הצדדים רחוקים עדיין מהסכמה. דרישה נוספת של השלטון המקומי, אשר לגביה קרובים הצדדים להסכמות, היא כי לא ניתן יהיה לכפות פרויקטים על רשות מקומית ולעקוף אותה באמצעות אישורים שיתקבלו על ידי הוועדות המחוזיות. לדברי יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס נקודה זו היא קו אדום שהציבו הרשויות המקומיות.