אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ישראל ירדה מהמקום ה-29 למקום ה-30 בדירוג הדמוקרטיות העולמי צילום: רויטרס

ישראל ירדה מהמקום ה-29 למקום ה-30 בדירוג הדמוקרטיות העולמי

הדירוג של האקונומיסט לשנת 2017 מיקם את ישראל בקטגוריית "הדמוקרטיות הפגומות", ביחד עם עוד 56 מדינות, בהן ארה"ב, איטליה, יפן וצרפת. רק 19 מדינות מתוך 167 שנבחנו זכו לתואר "דמוקרטיה מלאה"

31.01.2018, 11:27 | שירות כלכליסט
ישראל ניצבת השנה במקום ה-30 בדירוג הדמוקרטיות העולמי, שפרסמה היום (ד') יחידת המחקר של האקונומיסט (EIU). הדירוג כולל 167 מדינות, וישראל נכללת בקבוצת המדינות המוגדרות כ"דמוקרטיות פגומות" (flawed democracies). בקבוצה זו נמצאות גם ארה"ב ואיטליה (שתיהן במקום ה-21), יפן (23), צרפת (29) ובלגיה (32).

קראו עוד בכלכליסט

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישראל בקטגוריות "הדמוקרטיות הפגומות", צילום: רויטרס ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישראל בקטגוריות "הדמוקרטיות הפגומות" | צילום: רויטרס ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישראל בקטגוריות "הדמוקרטיות הפגומות", צילום: רויטרס

על פי הדו"ח, רמת הדמוקרטיה בישראל ירדה השנה בניקוד שהיא מקבלת מ-7.85 (מקום 29) בשנת 2016 (מתוך 10 לדמוקרטיה מושלמת) ל-7.79 נקודות ב-2017. עוד קובע הדו"ח שבעולם יש רק 19 "דמוקרטיות מלאות" וארה"ב היא כאמור לא אחת מהן. למעשה, כמעט כל המדינות הללו נמצאות באירופה. המדד שפורסם מספק תמונת מצב של הדמוקרטיה העולמית ב-2017, למעט במיקרו-מדינות, כך שהוא תקף כמעט לכל אוכלוסיית העולם - שרק 4.5% מתוכה חיה בדמוקרטיה מלאה.

בקטגוריית ה"דמוקרטיות הפגומות" נמצאות 57 מדינות שמאכלסות 44.8% מאוכלוסיית העולם. מעניין שמה שדחף מדינות כמו דרום קוריאה, הונג קונג וצרפת לתוך הקטגוריה הזאת, היא בעיקר הסכנה לחופש הביטוי ששוררת בהן. לפי ה-EIU, בעוד ארה"ב שמרה על מקומה בדירוג כדמוקרטיה פגומה, הניקוד שלה יכול עוד להשתנות אם טראמפ "יפנה לעסוק באיומים הקיימים על הדמוקרטיה ובנושא חוסר האמון". כמו כן מציין הדו"ח ש"למרות תפוצתן הרחבה של חדשות שקריות, והיותה של ארה"ב דמוקרטיה פגומה, היא עדיין מובילה את הדירוג עבור חופש הביטוי".

לפי עורכת הדו"ח, ג'ואן הוי, "חופש הביטוי עומד בפני סכנה משולשת. ראשית מצד מדינות שונות שמשתמשות בפרקטיקות לא דמוקרטיות בניסיון למנוע טרור, השמצה וחילול הקודש, שנית מצד גורמים לא מדינתיים כמו איסלמיסטים קיצוניים, כנופיות פשע ובעלי אינטרסים אחרים שמשתמשים בהפחדה, איומים, אלימות ורצח כדי לחנוק את חופש הביטוי, ושלישית קבוצות שונות שתובעות את זכותן לא להיות מושמצות ולכן דורשות 'מרחבים בטוחים', חוקים נגד 'דברי שנאה', ורגולציה של המדיה החברתיים, בניסיון לנקות את המרחב הציבורי מדברים פוגעניים כביכול".
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות