יו"ר האגודה לתיירות רפואית: הצעת חוק תיירות המרפא במתכונתה הנוכחית תוביל לקריסת הענף

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

האם תיירות המרפא בישראל, ענף בעל מחזור הכנסות של קרוב למיליארד שקלים, נמצא בימים אלו תחת סכנת קריסה? לטענת מרק כצנלסון, יו"ר האגודה לתיירות רפואית בלשכת המסחר, זה בדיוק מה שצפוי להתרחש אם הצעת חוק תיירות מרפא הנידונה בכנסת תעבור במתכונתה הנוכחית. בימים אלו יושבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על המדוכה ועוברת על סעיפי החוק לקראת הגשת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.

שוק התיירות הרפואית בעולם מגלגל מחזור שנתי של מעל 100 מיליארד דולר, כאשר בישראל היקפו עמד בשנת 2014 על כ־1.5 מיליארד שקלים, עם 60 אלף תיירים רפואיים שטופלו בארץ. בדירוג ארגון התיירות הרפואית הבינלאומי לשנת 2013 תפסה ישראל את המקום השלישי, אחרי קנדה ובריטניה, בקליטת תיירים רפואיים.

מרק כצנלסון, יו"ר האגודה לתיירות רפואית בלשכת המסחר | צילום: איגוד לשכות המסחר

"בהצעת החוק סעיפים בעייתיים רבים"

קצת היסטוריה: בשנת 2014 התפרסם דו"ח של החשבת הכללית באוצר דאז, מיכל עבאדי-בויאנג׳ו, בנושא תיירות המרפא. לפי הדו"ח 75% מהטיפולים נערכים בשעות הבוקר על חשבון הציבור הישראלי, כשבתי החולים מקצרים תורים לתיירים ועובדי בתי החולים משמשים כסוכנים להבאת תיירים וגורפים עמלות של עשרות אחוזים.

בעקבות ממצאי הדוח הובילה שרת הבריאות לשעבר, ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), מהלך להסדרת תחום תיירות המרפא בישראל. המהלך התבטא לבסוף בהצעת חוק שגובשה בשנת 2016 על ידי משרד הבריאות בשיתוף עם משרד התיירות, כשייעודה להסדיר את תחום התיירות הרפואית בישראל, למנוע את הפגיעה בטיפול המוענק לחולה הישראלי ולהבטיח כי ההכנסות מפעילות זו יופנו לא רק לכיסו של המנתח או הרופא אלא גם לטובת השקעה במערכת הבריאות הציבורית. בנוסף ביקשה הצעת החוק לוודא כי הטיפול בתייר הרפואי יתבצע על פי כללים אתיים ומקצועיים ברורים ומגובשים.

על אף מטרותיה הראויות של הצעת החוק, הרי שכצנלסון טוען מנגד כי היא אינה מידתית וכי היא צפויה לפגוע אנושות בענף. "הצעת חוק תיירות מרפא במתכונתה הנוכחית טומנת בחובה דרישות עליהן חברות ענף תיירות המרפא לא יכולות להתפשר שכן הן יובילו לקריסתו של הענף", הוא מזהיר, "בהצעת החוק קיימים סעיפים בעיתיים רבים שעלולים להוביל לסגירת הענף. ראשית, הצעת החוק מאפשרת לכל אדם מעל גיל 21 ללא עבר פלילי לעסוק בתחום, בלי רקע או הכשרה מתאימה - מצב שכזה לא רק שמחסל את תיירות המרפא כמקצוע, אלא גם פותח דלתות לחאפרים ורמאים למיניהם. שנית, החוק המוצע דורש כי בתי החולים יכינו תכנית טיפולים אינדיבידואלית לכל תייר מרפא שישקול הגעה לישראל וזאת ללא התערבותן של חברות התיירות הרפואית. אולם נכון להיום בתי החולים אינם מסוגלים לעשות זאת תוך זמן קצר וביעילות, מה גם שיש לזכור כי הדבר דורש מהירות, בין השאר בתרגום מסמכים לשפות זרות ושיתוף פעולה רחב בין רופאים שונים. שלישית, החוק החדש קובע כי לתיירי המרפא תינתן חשבונית מקור אשר תציג את עלויות השירותים הרפואיים בישראל. על פניו, דרישה זו נראית מוצדקת אך גם כאן טועה החוק המוצע. הצגת עלויות המקור אינה קיימת בענפים אחרים במשק וענף התיירות הרפואית גם הוא ענף כלכלי לכל דבר ועניין. שוו בנפשכם שבכל מכירת ביגוד או מכשור אלקטרוני יידרשו היבואנים להציג לכם את מחיר הקנייה במדינת המוצא. מדובר בדרישה לא הגיונית".

באגודה הישראלית לתיירות רפואית גורסים עוד כי בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה תיירות המרפא מייצרת תורים ארוכים בבתי החולים וגורמת למחסור במיטות, הרי שבפועל אין קשר בין הדברים. "התורים במערכת הבריאות קיימים בחדרי המיון, במחלקות הפנימיות ובקופות החולים. תיירי המרפא אינם מגיעים כלל לקופות החולים ורק אחוז זניח מהם מגיע למיון ולמחלקות הפנימיות", אומר כצנלסון, "תיירות רפואית מכניסה לקופות בתי החולים בישראל סכום של כחצי מיליארד שקלים בשנה המאפשרים להם לרכוש ציוד רפואי חדיש, דוגמת מכשירי MRI, שאינו ניתן לרכישה מכספי משלם המיסים הישראלי או מהתקציב הממשלתי".

ח"כ מיכל בירן | צילום: עומרי פורר

"פרוצדורה רפואית של תייר מאריכה תורים"

לעומת כצנלסון והאגודה הישראלית לתיירות רפואית, ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני), חברת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ומתומכות החוק החדש, מציגה זווית שונה. "במשך שנים התנגדתי לתיירות מרפא", מרחיבה ח"כ בירן, "מערכת הבריאות הישראלית צריכה לשרת בראש ובראשונה את אזרחי ישראל. במצב של מחסור חמור בכוח אדם, ברופאים ואחיות, כל פרוצדורה רפואית של תייר מאריכה את התורים במערכת הציבורית. יתרה מכך, אני חוששת שבעקבות עלייה בתיירות מרפא, המטופלים הישראלים שזוכים לטיפול מכוח חוק וביטוח רפואי ייאלצו להסתפק באיכות טיפול ירודה מזו של התיירים. על רקע עמדתי, אני מתכוונת להצביע בעד הצעת החוק כי מדובר בעוד צעד של הגברת הרגולציה על תיירות המרפא".