אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נחתם הסכם הבראה לאוניברסיטה העברית: התחייבה לתוכנית התייעלות של 2.7 מיליארד שקל צילום: דוד רובינגר

נחתם הסכם הבראה לאוניברסיטה העברית: התחייבה לתוכנית התייעלות של 2.7 מיליארד שקל

לפי ההסכם המדינה תזרים לאוניברסיטה תוספת של כ-700 מיליון שקל על פני עשור; האוניברסיטה מצדה תתחייב לכיסוי ההגירעון הצבור שהגיע לסך של 1.8 מיליארד שקל ממקורות מימון עצמיים שאינם משמשים לפעילות אקדמית, בהם מכירת נכסים

28.02.2018, 11:33 | ספי קרופסקי

האוניברסיטה העברית גיבשה ביחד עם המדינה מתווה לתכנית הבראה חדשה, כך נמסר הבוקר (ד') בהודעה משותפת של המועצה להשכלה גבוהה, משרד האוצר והאוניברסיטה עצמה. במסגרת התכנית התחייבה האוניברסיטה לתכנית התייעלות רב שנתית בהיקף של 2.7 מיליארד שקל במטרה להוציא אותה מהגירעון שאליו נקלעה. מדובר בגירעון צבור בסך של 1.8 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט

לפי ההודעה המשותפת, הגירעון יכוסה ממקורות מימון עצמיים שאינם משמשים לפעילות אקדמית ובהם: מכירת נכסים בסך 400 מיליון שקל והעמדת בטוחות ומקורות תקציביים נוספים בסך 600 מיליון שקל. כמו כן, סוכם על כיסוי החוב גם באמצעים ניהוליים וכלכליים אחרים.

עוד סוכם על מתווה לאיזון תקציבה השוטף של האוניברסיטה באמצעות צעדי התייעלות פנים מוסדיים בהיקף של כ-900 מיליון שקל, בפריסה של כ-90 מיליון שקל בממוצע בשנה. הצעדים הללו יכללו צמצום משרות והפחתת רכיבי שכר בסך של כ-26 מיליון שקל בשנה, הגדלת תקורות בסך של 15 מיליון שקל בשנה ואיתור מקורות הכנסה נוספים לתקציב השוטף בסך של 49 מיליון שקל בשנה. אל מול צעדים אלו, המדינה תקצה תוספות תקציביות מעבר לתקציב הקיים של האוניברסיטה, כ- 700 מיליון שקלים בסך הכל, כשמדובר בסכומים של כ-70 מיליון שקל בממוצע בשנה לתקופה של עשור.

האוניברסיטה העברית, צילום: דוד רובינגר האוניברסיטה העברית | צילום: דוד רובינגר האוניברסיטה העברית, צילום: דוד רובינגר

שר האוצר משה כחלון מסר היום עם גיבוש ההסכם כי "האוניברסיטה העברית היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הכלכלי של המשק הישראלי. ההסכם אליו הגענו יאפשר לאוניברסיטה להמשיך ולתרום לצמיחה של כלכלת ישראל באמצעות השקעה במחקר ופיתוח וטיפוח ההון האנושי. מטרת כלל הגורמים שנרתמו והביאו לחתימת ההסכם היא שהאוניברסיטה תהיה לא רק מוסד אקדמי מוביל ופורץ דרך, אלא גם גוף עם איתנות ועצמאות פיננסית".

שר החינוך ויו"ר המל"ג נפתלי בנט אמר כי "האוניברסיטה העברית הייתה ועודנה אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם, מקור גאווה למדינת ישראל ובעיקר מוסד אקדמי מפואר שגידל לאורך עשרות שנים אלפי חוקרים מהוללים שתרומתם למחקר ולמדינה היא אדירה. תכנית ההבראה מעמידה אתגרים רבים בפני האוניברסיטה והמדינה, אך יישומה יבטיח שגם בעתיד האוניברסיטה תדורג בצמרת האוניברסיטאות בעולם".

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "האוניברסיטה העברית מובילה מזה שנות דור את האקדמיה בישראל. בשנים האחרונות נקלענו למצב תקציבי בעייתי שיצר קשיים רבים וסיכן את יכולתנו להמשיך להוביל את האקדמיה הישראלית. אני שמח לומר כי היום האוניברסיטה העברית יוצאת לדרך חדשה ומאתגרת. בנינו תכנית ארוכת טווח אשר מחייבת את המוסד לתהליכים משמעותיים ומציבה אתגרים רבים, ותאפשר צמיחה והתחדשות אקדמית, מחקרית והוראתית".

יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג, פרופ' יפה זילברשץ, הוסיפה כי "האוניברסיטה העברית היא סמל ומותג של מדינת ישראל בכלל והקטר של מערכת ההשכלה הגבוהה בפרט. מיד עם כניסתי לתפקיד, התבהרה לי התמונה העגומה על מצבה הפיננסי הקשה והחלטתי יחד עם שר החינוך ומשרד האוצר לעשות כל מאמץ כדי למצוא את האיזונים הנכונים שיאפשרו איתנות פיננסית, תוך הקפדה על צעדי התייעלות קשים ומאתגרים. ות"ת תעקוב מקרוב אחר יישום תכנית ההבראה ותוודא שהמוסד עומד בכל אחת מאבני הדרך הניצבת בפניו, ובסיוע המדינה ממשיך לדהור על הפסים האקדמיים בגאון, ומתוך חתירה למצוינות מחקרית וניהולית".

עם החתימה על ההסכם, מסתיימת סאגה ארוכה הנמשכת כעשור ושיאה הגיע ב-2016, אז פורסם ב"כלכליסט" דו"ח פיננסי שהזמין המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) על מצבה של האוניברסיטה. מהדו"ח עלה כי לאוניברסיטה העברית גירעון של 100 מיליון שקל בשנה, הנובע בעיקר מהפנסיה התקציבית שהיא סוחבת על גבה ואשר מגיעה ל־20% מהוצאותיה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות