אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הנפקת 'המכון לחקר האינטרנט' נכשלה - לאחר ביקושים של 19 מיליון שקל בלבד צילום: bbtower

בלעדי לכלכליסט

הנפקת 'המכון לחקר האינטרנט' נכשלה - לאחר ביקושים של 19 מיליון שקל בלבד

החברה היפנית לא עמדה במינימום הנדרש לפי תקנון הבורסה, של גיוס 20 מיליון שקל - לאחר שכיוונה בהנפקה לגיוס של 25 מיליון שקל לפי שווי של 80 מיליון שקל

01.03.2018, 16:05 | גולן חזני

הנפקת המניות של 'המכון לחקר האינטרנט'. ל"כלכליסט" נודע כי הביקושים בהנפקה שבוצעה אתמול עמדו על כ-19 מיליון שקל בלבד, בשעה שהיקף המינימום הנדרש להשלמת ההנפקה לפי תקנון הבורסה עמד על 20 מיליון שקל.  

קראו עוד בכלכליסט

החברה שבבעלות יפנית ביקשה להנפיק מניות בסכום של 25 מיליון שקל, לפי שווי של 80 מיליון שקל לפני הכסף. מתוך סכום זה אמורה היתה החברה לשלם 62% למלווי ההנפקה ויועציה. חברת החתמרות דיסקונט קפיטל היתה אמורה לקבל כמיליון שקל ויתר הסכום אמור היה להיות מועבר למשרדי רואי החשבון ועורכי הדין היפניים והישראלים.

החברה ביקשה במקור לגייס לפי שווי גבוה בהרבה של 250 מיליון שקל אבל נתקלה בתגובה צוננת של השוק ברוד שואו לפני שבועיים, בימי הירידות בבורסה. החברה עשויה לצאת לניסיון הנפקה נוסף שייעשה על בסיס הדוחות השנתיים של 2017, בעוד שלושה חודשים.

חברת המכון לחקר האינטרנט הוקמה בישראל באוגוסט האחרון למטרת ההנפקה ומצויה בבעלות יפנית. הבעלים הוא ד"ר הירושי פוג'יווארה (63) שמחזיק בכ-77.2% מההון ומשמש כיו"ר ומנכ"ל.  החברה פועלת באמצעות חברת IRI יפן שהיא חברה בת, וחברות בנות נוספות, ומתמקדת בטכנולוגיות הקשורות לאינטרנט. פעילותה כוללת ייעוץ, מחקר, השקעות והפקת כנסים ואירועים בתחומים אלה. בתשקיף נכתב שמטרת גיוס ההון היא לממש את חזון החברה - ניצול היכרותה וניסיונה רב השנים בתחום האינטרנט ביפן - על מנת לנסות וליישם בשוק היפני טכנולוגיות שיפותחו בישראל.

בסך הכל מעסיקה הקבוצה 183 עובדים, ובמחצית הראשונה של 2017 הכנסותיה הסתכמו ב-7.2 מיליון דולר, עלייה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה, והרווח לפני מס הגיע ל-2.7 מיליון דולר, עלייה של 4.9%. בשנת 2016 החברה רשמה רווח נטו של כ-1.4 מיליון דולר, על הכנסות של כ-8 מיליון דולר.

הירושי פוג הירושי פוג'יווארה | צילום: bbtower הירושי פוג

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
אפשר הסבר קצת יותר מעמיק למי שלא מבין בשוק ההון? נשמע הזוי לגמרי!
קודם כל, איזה איש עסקים יסכים לשלם עמלה כזאת? זה בכלל חוקי לדרוש עמלה בגובה כזה? ואם שני הצדדים הסכימו, מה הם יודעים שאנחנו לא? לי זה נראה כמו סוג של עוקץ - מנפיקים, מעבירים מיד את הכסף למישהו אחר, וכמה דקות אח"כ פושטים רגל. אני לא מבין כלום בשוק ההון, וגם לא מתעניין בו במיוחד, אבל פה יש סיפור אמיתי. יהיה נחמד אם תתלווה לסיפור הזה פרשנות מקצועית.
'ק  |  02.03.18
לכל התגובות