אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבנקים תוקעים את רפורמת הקרנות הזרות של רשות ני"ע צילום: עמית שעל

בלעדי לכלכליסט

הבנקים תוקעים את רפורמת הקרנות הזרות של רשות ני"ע

קרנות נאמנות של החברה הבינלאומית GAM זמינות בישראל מ־2017, אך הבנקים עדיין לא משווקים אותן. הסיבות: המיכון לא ערוך לגביית עמלות, היצע הקרנות אינו מספק והחשיפה למט"ח הופכת אותן ללא אטרקטיביות

16.04.2018, 07:42 | רחלי בינדמן

רפורמת הקרנות הזרות, שנכנסה לתוקף לפני יותר משנה, לא מעוררת בינתיים הדים משמעותיים, ול"כלכליסט" נודע כי הבנקים הם אלה שכרגע אינם מקדמים את שיווקן בישראל.

בשבוע שעבר פרסמה מנהלת הנכסים הגדולה בעולם בלאקרוק תשקיף ראשון לשיווק קרן נאמנות בישראל באמצעות מערך הייעוץ הבנקאי, וזהו מהלך שני בלבד, המתווסף לשתי קרנות ש־GAM החלה לשווק כאן בסוף 2017 - וגם זאת בקול ענות חלושה. בית ההשקעות גא"מ אינווסטמנטס, שמשרדיו הראשיים ממוקמים בציריך, רשום בבורסה לניירות ערך בשוויץ ומהווה מרכיב במדד השוק השוויצרי SMIM תחת הסימול 'GAM'. הקבוצה מנהלת נכסים ששוויים כ-158.7 מיליארד פרנק שוויצרי (162.9 מיליארד דולר ארה"ב) נכון ל-31 בדצמבר 2017.

 

נתוני הגיוס של קרנות GAM בישראל אינם פומביים, שכן קרנות זרות אינן מחויבות לדווח על הגיוסים שלהן, זאת בניגוד לגיוסים ולתשואות של קרנות הנאמנות הישראליות. אך ל"כלכליסט" נודע כי היא לא רשמה גיוסים משמעותיים. ואולם, מנהל השלוחה הישראלית של GAM, פיליפ רוזנברג, מסר בתגובה כי "מתחילת השנה הגדלנו את תיק הלקוחות שלנו בישראל דרך מוסדיים, בנקאות פרטית ויועצי ההשקעות בבנקים ביותר מ־10%". בתגובה מתייחסת חברת GAM לעלייה של 10%, הכוללת גם השקעות של מוסדיים ומשקיעים אמידים, שממילא היתה להם גישה לקרנות גם ערב הרפורמה, שהחידוש בה הוא אפשרות השקעה של הציבור. אולם ב־GAM מסרבים למסור כמה כסף גוייס מהציבור באמצעות הבנקים.

החידוש ברפורמת הקרנות הזרות הוא רק בגיוס באמצעות מערך הייעוץ בבנקים, בעוד מאז ומתמיד הן יכלו לשווק למשקיעים מוסדיים ולמשקיעים כשירים.

יש שלוש סיבות עיקריות לכך שהגיוס של GAM אינו מתרומם, וייתכן שגורל דומה צפוי גם לבלאקרוק, בניהולו בישראל של אלכס פולק.

ראשית, חלק מהבנקים עדיין אינם ערוכים מבחינת מיכון לגבות עמלות הפצה מהקרנות הזרות (בשיעור של 0.35%), ולכן אין להם תמריץ כלכלי לשווקן. חלק מהבנקים אמנם ממליצים ללקוחות על הקרנות של GAM מבלי לגבות עמלת הפצה, אך מדובר בעניין שבשוליים.

שנית, מערכי הייעוץ בבנקים מעוניינים להמתין להגעתן לישראל של יותר קרנות זרות, כדי לאפשר היצע ראוי לציבור הרלבנטי, בעוד שלוש הקרנות כיום אינן מהוות היצע מספק, לטענת הבנקים.

שלישית, הבנקים חוששים שהקרנות הזרות לא מתאימות למרבית הלקוחות המיועצים, מהטעם הפשוט שהן מחייבות גם חשיפה מט"חית, שנחשבת לתנודתית מאוד בשנים האחרונות. ב־2017 לבדה איבד הדולר כ־10% מערכו מול השקל.

מנהל GAM בישראל פיליפ רוזנברג ומנכ"ל בלאקרוק בישראל אלכס פולק, צילום: עמית שעל מנהל GAM בישראל פיליפ רוזנברג ומנכ"ל בלאקרוק בישראל אלכס פולק | צילום: עמית שעל מנהל GAM בישראל פיליפ רוזנברג ומנכ"ל בלאקרוק בישראל אלכס פולק, צילום: עמית שעל

יתרה מכך, אם משקללים את דמי הניהול שגובות הקרנות עם עמלות המרת המטבע בעבור קנייתן, כלל לא בטוח שהן משתלמות כלכלית ללקוחות.

מטרת הרפורמה היתה

לעודד תחרות בשוק הקרנות

 

בשבוע שעבר הציג "כלכליסט" כיצד תשואה דולרית של יותר מ־12% שהשיגה הקרן של בלאקרוק, שצפויה להיות משווקת בישראל, התכווצה ל־1.7% במונחים שקליים בעקבות שחיקת הדולר. ואם לא די בכך, הקרן של בלאקרוק הפגינה ביצועי חסר במונחים דולריים מול מדד הייחוס שלה בשמונה מתוך עשר השנים האחרונות.

רפורמת הקרנות הזרות היתה אחת מרפורמות הדגל של יו"ר רשות ני"ע הקודם שמואל האוזר, שקיווה לחזק באמצעותה את התחרות ולגוון את האפשרויות שיש למשקיע הישראלי, במטרה להפחית את דמי הניהול ולהציע ניהול השקעות איכותי מעבר לים.

היתה ציפייה שגופים כמו בלאקרוק יציעו כאן את הקרנות המחקות שלהם, שמציעות דמי ניהול נמוכים ועוקבות פסיבית אחר מדדים בחו"ל, כדי לייצר תחרות לתעודות הסל המקומיות. זה לא קרה בינתיים, וגם לא הביאו לישראל קרנות נאמנות אקטיביות עם ביצועים עודפים ודמי ניהול תחרותיים.

בינתיים, הקרנות הזרות לא מסתערות על השוק המקומי אלא טועמות אותו בזהירות, בעיקר כיוון שנאסר עליהן להציע את הקרנות בנטרול החשיפה המטבעית. דבר זה מציב אותן בעמדת חיסרון מול תעודות הסל והקרנות המקומיות, שמציעות נטרול חשיפה למט"ח וחוסכות כך עמלות המרת מטבע יקרות, כמו גם את החשיפה התנודתיות למטבע.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות