אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"שר החינוך לא מתערב בחומר הלימודי" צילום: אוהד צויגנברג

ראיון כלכליסט

"שר החינוך לא מתערב בחומר הלימודי"

מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב שולל את הטענה שיש הדתה בגנים ובבתי הספר, הוא סבור שקיים איזון נכון בין לימוד לציונים לבין חינוך לערכים ואת ההסבר להישגים הנמוכים במבחנים הבינלאומיים הוא תולה בפער שעדיין קיים בין הישגי התלמידים הערבים להישגי התלמידים היהודים

10.05.2018, 07:18 | ספי קרופסקי

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, משוכנע שהפערים בין תלמידים מרקע סוציו־אקונומי שונה מצטמצמים וימשיכו להצטמצם והוא אינו חושש להפיק לקחים ולהציג גם היכן מצויים הפגמים במערכת העדינה שאותה הוא מנהל. כשנה לאחר ששב למשרד - שכבר כיהן בו כמנכ"ל לפני כעשור תחת השרה אז יולי תמיר ממפלגת העבודה (שלרשימתה לכנסת אף רץ בעבר אך לא נכנס) - הוא דוחה את הטענות על הדתה ובסך הכל מרוצה מאוד מהסיבוב השני שלו בתפקיד, הפעם תחת השר נפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי.

קראו עוד בכלכליסט

לשבור את תקרת הזכוכית

 

כשהוא מעומת עם תוצאות המבחנים הבינלאומיים האחרונים (פיז"ה) שהראו שהפערים בתוצאות בין תלמידים ישראלים שבאים מקבוצות סוציו־אקונומיות שונות הם הגדולים במערב הוא עונה ש"המבחנים מעמידים בפנינו אתגר ברור שניבט מעבר לנתונים: החברה הערבית מצויה בפערים מאוד גדולים ואילו החברה היהודית היא מעל הממוצע של מדינות העולם. בסוף, המבחן הבינלאומי מבדל בין יהודים לבין ערבים וכאן ניכר הפער. כתוצאה מכך ומתוך הפערים הקיימים בתוך המערכת — שבאים לביטוי גם במבחני מיצ"ב, בבגרויות ובמבחנים הבינלאומיים — הוכנו תוכניות חומש מגזריות ייחודיות: לבדואים בדרום, לחברה הערבית, לדרוזים, למזרח ירושלים ובלי שום קשר לאלה גם תוכניות חומש למגזר החרדי ולעולים מאתיופיה".

אתם מדברים רבות על תקצוב דיפרנציאלי, ואף שנוספו שעות לשכבות מסוימות ניכר שהמהלך טרם הבשיל. מה עוד על הפרק ומה לוחות הזמנים?

"זו בדיוק החולייה המקשרת. לאו דווקא בין יהודים לערבים. באופן כללי, נשאלת השאלה האם חלוקת התקציב היא נכונה? אקדים לכך שהשתרשו שתי בעיות תפיסתיות שגויות בחברה הישראלית: הראשונה היא שחלוקה צודקת היא חלוקה שוויונית לכל אחד: שילד מחצור או מבית שאן יקבל את אותו הסל כמו ילד מכפר סבא. שזו החלוקה הצודקת, ללא תקציב ייחודי־תוספתי; השנייה היא שבמקומות חלשים אין להכביר במאמצים ולצפות להביא לתוצאות איכותיות בבגרויות של 5 יחידות במתמטיקה או באנגלית. יש אנשים שסוברים שבמקומות עם משפחות חלשות אין מה לצפות להישגים לימודיים”.

אבואב ממשיך ואומר ש“שר החינוך פרץ את התקרה הזאת ואמר: ‘לא רק 5 יחידות במקומות חזקים, אלא גם בפריפריה וכחלק משינוי המדיניות’ הוא מעביר תקציב דיפרנציאלי. מה זה אומר? שבמסגרת חוק חינוך חובה כולם מקבלים את הקומה הראשונה (מקצועות החובה והליבה, ס"ק). והקומה השנייה עוברת בשיטה דיפרנציאלית שבה אנחנו רואים הסטה מרחיקת לכת של משאבים. הפעימה הבאה היא לכיוון בתי הספר התיכוניים".

מתי זה יקרה?

"בשנה הבאה אנחנו עוברים לחלוקה הבאה של השעות הדיפרנציאליות ותוך שנתיים נסיים את כל המהלך. לאחר מכן נשלים את התקצוב הדיפרנציאלי גם בתיכונים ובמקביל נפתח דברים נוספים דוגמת תוכניות העשרה ותמיכה בתוכניות של מצוינות. אנחנו משקיעים רבות בחינוך הלא־פורמלי, למשל תוכנית 'חוג לכל ילד' — עד לפני שנה ההורים היו צריכים לממן לעצמם את החוגים והיום זה רק 100 שקל בשנה. ראינו כ־100 אלף ילדים מהפריפריה שהולכים לחוגי מוזיקה, אמנות, מחול ותיאטרון. זה מצמצם מאוד את הפערים".

מנכ”ל משרד החינוך שמואל אבוהב, צילום: אוהד צויגנברג מנכ”ל משרד החינוך שמואל אבוהב | צילום: אוהד צויגנברג מנכ”ל משרד החינוך שמואל אבוהב, צילום: אוהד צויגנברג

להעלות את שכר המורים

 

באחרונה נחתמו הסכמי שכר עם שני ארגוני המורים. עד כמה אתם מרוצים מהם וגם מהדרך אליהם?

"מטרת המו"מ היתה לצמצם את הפער העצום בישראל שבו מורה חדש שנכנס למערכת מתחיל להשתכר 6,400 שקל וצריכות לעבור שנים עד שהוא מיישר קו עם מורים אחרים. ההסכם הביא לכך שמורה מתחיל נכנס בכ־8,000 שקל".

אלה לא היו מגעים קלים.

"כל מו"מ הוא מסע של ניגוד אינטרסים. לכל ארגון יש רצון למקסם הישגי שכר, ולמערכת יש רצון להביא לידי ביטוי תיקונים ושינויים שהיא רוצה. ארגון לא מייצג מורים שעדיין לא נכנסו למערכת, אלא את אלה הקיימים. למשרדי החינוך והאוצר יש עניין להכניס מורים חדשים. סגרנו מהלך מאוד משמעותי".

ב־2016 התעוררה מחאה בעקבות הניכויים והשגיאות בתלושי השכר של המורים, מאז הוקמה ועדה וטענתם שהופקו הלקחים. אכן נרשמו השנה פחות תלונות, אך כל מה שפיללתם לו אכן בוצע?

"אחד האתגרים הגדולים של מערכת החינוך הוא שבכל שנה כל המורים מסיימים את עבודתם ואז נקלטים מחדש ב־1 בספטמבר. לכל מורה משתנה מערכת השעות שלו, אופן שיבוץ השעות, כיתת הלימוד והמקצועות שבהם הוא עוסק. כל הפרטים נרשמים מחדש. אין לזה אח ורע. זה מהלך מורכב מאוד כי יש לך 180 אלף מורים. אנחנו מלווים את זה שבוע אחר שבוע במעקב צמוד: כמה מהמורים נקלטו? כמה שובצו במערכת? האם הם ראו בפורטל שכל פרטיהם מוזנים? כמה מנהלים עדיין לא השלימו את מילוי הפרטים? זה מהלך מורכב ואנחנו מלווים אותו חצי שנה לפני פתיחת שנת הלימודים: מקימים מטה מקביל לזה של פתיחת שנת הלימודים, שמתחיל לעבוד ישר עם סיום השנה הקודמת וימשיך בכך עד אוקטובר".

השקתם לאחרונה מערכת חדשה של שקיפות ואכן ישנה התקדמות בהנגשת נתונים. ועדיין יש פרטים, למשל אופן חלוקת התקצוב, שנותרו מעורפלים.

"בוא נדבר אידיאולוגית. המסר הוא שהמידע הוא קניין של הציבור ולא רק קניין של הממסד. מתי הוא קניין של הממסד? כשמדובר במידע אישי. לקח זמן למערכות הציבוריות לעכל את השינוי — שהוא מהפכה של ממש — וזה להבין שמידע צריך להיות חשוף לציבור. אנחנו הולכים ומנגישים כל מה שרק אפשר. שיתוף מידע ושקיפות הם אמצעי בסיסי".

אבואב אומר שהמשרד מנגיש לציבור את ההישגים הלימודיים ואת התקציב של המשרד לפי יישוב. “מה שאין לנו ואנחנו רוצים שיהיה זה את התקציב היישובי בחלוקה פנימית: אני לא יודע כיצד העירייה מחלקת את משאביה לבית ספר א', ב' או ג', אבל זה לא תלוי רק בנו. שקיפות של מידע תואמת את רוח התקופה וזה מה שצריך לעשות. אין לנו מה להסתיר שום דבר. יש להתמודד עם המציאות כפי שהיא. אתה לא יכול להיות רק סַפָּק של הצלחות".

לשלב בין יהודי לישראלי

 

אחד ממהלכי הדגל של המשרד בשנים האחרונות הוא גידול במספר הניגשים לבגרות ב־5 יחידות מתמטיקה. לצד ההישגים, המאמצים לא באו על חשבון מקצועות אחרים?

"המסר שרצינו להעביר הוא שאת תקרת הזכוכית אפשר לפרוץ גם באופקים ובקריית מלאכי. שבסוף הבגרות היא החולייה שמחברת את התלמיד עם המשך הלימודים האקדמיים, ואם היום התנאי המתבקש הוא 5 יחידות — לשם צריך לכוון. תלמידים חוו חוויות של כישלון במתמטיקה וראינו שבמקום שיש בו מורים טובים ויותר משאבים, התוצאות משתפרות".

המערכת לא נהפכה להיות יותר מכוונת משק והצלחות מספריות, ופחות חינוכית?

"ראשית, אחרי המתמטיקה יצאנו למהלך של העלאת הניגשים ל־5 יחידות אנגלית, כולל אנגלית מדוברת, לאחר מכן יצאנו למהלך דומה במדעים ועכשיו אנחנו עוברים גם לשפה העברית והערבית, כי אלה ארבעת המקצועות המאתגרים. השאלה היא כיצד מאזנים? האם אתה מכוון רק ללימודים? בוודאי שלא, כל היעדים שהוצבו הצטרפו לקידום החינוך הבלתי פורמלי: הצטרפות למכינות קדם־צבאיות, לשנת שירות, לארגוני נוער, חוגים והרחבת הפעילויות למעורבות חברתית".

מצד שני, יש ביקורת הולכת וגוברת השקעה תקציבית בלימודי מורשת ותנ"ך מעבר לשיעורי התנ"ך הנהוגים, ועל ההדתה.

"יש ויכוח בחברה הישראלית בנושא של הדתה. אזרחים רבים מסתובבים בחשש שמערכות ציבוריות לובשות גוון דתי שמכתיב להם את אורחות חיים. אני שואל את עצמנו מה הנגזרת של זה ועל מה הוויכוח במערכת החינוך? אנחנו מוצאים זאת בכמה זירות: אחת היא של תוכניות לימוד של מורשת יהודית ותרבות ישראל. אך כל מי שבודק לעומק, והתוכנית נגישה לציבור, רואה חלוקה מאוד מוקפדת בשילוב בין היהודי לישראלי. אנחנו רואים עצמנו כיורשים של אוצרות היהדות ומחויבים כלפי כל המטען התרבותי הישראלי. אנחנו מנתקים את הטעות שהשתרשה לפיה רק אם אני דתי — אז אני יהודי.

“הזירה השנייה היא של לימודי התנ"ך. בחוק החינוך הממלכתי מוגדר מה ללמד ושם מצוין באופן ברור ומובהק כיצד ללמד את התנ"ך. אנחנו חושבים איך ללמד את המקצוע בצורה יצירתית ולכן שינינו באחרונה את אופן הלימוד של התנ"ך: לחבר אותו לסדר היום החברתי".

הביקורת היא גם על תחומי לימוד שכלל אינם קשורים לתנ"ך, למשל לימודי גיאוגרפיה.

"כל הערה שעלתה - בדקנו. למשל, היתה טענה: 'מה פתאום בספרי לימוד השפה משתמשים בטקסטים מהתנ"ך?' אז אתה יורד לעומק ושואל על מה התלמיד נבחן בבגרות? הוא לומד שפה תנ"כית, שפה מדעית וגם שפה יומיומית. הסוגות, השפות השונות הללו, הן חלק מהעניין, אז ברור שיש טקסטים שונים ובהם גם טקסטים מהתנ"ך".

אשר לטענות המופנות ישירות לשר בנט, עונה אבואב בנחרצות: "אין סיכוי בעולם ששר יושב ואומר ‘תכניסו מרכיבים כאלה או אחרים לחומרי הלימוד’. שר לא מתערב בחומר הלימודי ולא נותן הנחיות כאלו".

לצמצם את תשלומי ההורים

 

איך באמת הקשר הישיר שלך עם השר?

"הקשר בינינו הוא בלתי רגיל. בנט הגדיר בצורה מאוד ברורה מהי המדיניות שלו, מהם היעדים ואין יום שאנחנו לא בקשר מספר פעמים”.

אתם באים מרקע פוליטי שונה.

"תראה, אני לא בעולם הפוליטי כבר הרבה מאוד שנים ואנחנו לא חייבים להיות באותה תפיסה פוליטית, אבל יש לנו אחדות מחשבתית בתפיסות העולם החינוכיות. הוא שר שבקדנציה שלו הביא להישגים מאוד מרשימים: הביא לסייעת שלישית בגנים, לצמצום מספר הילדים בכיתות, להפעלה של צהרונים, להפעלת בית ספר של החופשות, לשכר התחלתי למורים, לשינויים בחינוך המיוחד, לשילוב של תלמידים בחינוך הבלתי פורמלי".

גם בתחילת שנת הלימודים הנוכחית נשמעה ביקורת על תשלומי הורים, בייחוד על סעיפי התל"ן (תוכניות לימוד נוספות). זה מעין ואקום, או אזור אפור, שלעתים מאפשר להורים מישובים מרמות סוציו־אקונומיות גבוהות לשלם עוד כדי שלילדים שלהם יהיה עוד, בדיוק ההיפך ממאמצי המשרד להוביל מהלכים של צמצום פערים. יו"ר ועדת החינוך יעקב מרגי אף הגדיר זאת כ"הפקרות מוחלטת". כשאבואב נשאל אם בנושא זה יופקו לקחים לקראת שנת הלימודים הבאה הוא משיב ש"הוויכוח הוא רב שנים עם ההורים שרוצים לעתים להביא מעבר לשעות הלימוד תוכניות של העשרה תוספתיים, המדינה נותנת את הסל שלה והם אומרים: 'אני רוצה מעבר', ברור שאי אפשר לכסות הכל. גם אם נביא הרבה, מישהו ירצה יותר. זאת לעומת הצד השני הטוען שאסור לאפשר לחזקים יכולת לפתח עוד משאבים. לכן צמצמנו את תשלומי ההורים, חילקנו 100 מיליון שקל למלגות להורים שלא יכולים לשאת בנטל. בסיוע המלגות מתאפשר לבתי הספר לשלם לילדים בלי ליצור מצב שלילד לא יהיה השירותים הללו".

ועדיין, גם אבואב מבין כי "הוויכוח יימשך בין אלה שרוצים עוד ועוד, לבין הרצון שלנו ליצור סטנדרטים של מערכת ציבורית המצמצמת פערים". במלים אחרות, המשך עוד בוא יבוא.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות