אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
צלקת האופיום: הסיבה שבגללה סין לא תיכנע לטראמפ בנושאי מסחר

צלקת האופיום: הסיבה שבגללה סין לא תיכנע לטראמפ בנושאי מסחר

מלחמות האופיום במאה ה-19, שבהן הכריחה בריטניה בכוח את סין להיפתח לעולם הן עדיין פצע פתוח עבור הסינים. לכן קשה לראות את סין מאפשרת למעצמה מערבית אחרת לקבוע את מדיניות הסחר וההשקעות שלה

11.05.2018, 17:11 | אופיר דור, בייג'ינג

בימים אלו, כשהעולם צופה במתח במלחמת הסחר המתפתחת בין ארה“ב לסין, כדאי לזכור שזו לא הפעם הראשונה שמעצמה מערבית מתלוננת על חוסר סימטריה ביחסים הכלכליים מול סין. כמעט 250 שנה לפני בחירת דונלד טראמפ לנשיאות, נקלעה בריטניה, המעצמה הגדולה דאז, לגירעון מסחרי גדול מול סין.

קראו עוד בכלכליסט

השנה היתה 1780 וסוחרים בריטים ייבאו תה, פורצלן ומשי מסין. הקיסר הסיני שמח למכור ולקבל מטבעות כסף, אך מעבר לזה לא הראה נכונות לקנות מוצרים בריטיים. מבחינת הקיסר, סין היתה מרכז העולם הנאור וברור שלעמים האחרים אין מה להציע לה.

הגירעון המסחרי מול סין הטריד את הבריטים במיוחד לאור הוצאות הענק שנדרשו כדי לתחזק את כיבוש הודו. ההוצאה על כיבוש הודו עמדה על כ-28 מיליון ליש"ט לשנה, כאשר המסחר עם הודו וסין הניב לכתר הבריטי 2 מיליון ליש"ט בלבד. במילים אחרות, אסיה היתה מחלקה הפסדית מאוד של האימפריה.

מלחמת האופיום, סין בריטניה, 1860, צילום: ויקיפדיה מלחמת האופיום, סין בריטניה, 1860 | צילום: ויקיפדיה מלחמת האופיום, סין בריטניה, 1860, צילום: ויקיפדיה

למזלם של הבריטים, הם מצאו בסופו של דבר מוצר אחד שאוכלוסיית הענק הסינית חשקה בו: אופיום. בעשורים הבאים סייע האופיום שהבריטים הביאו מהודו לסין להפוך על פניו את מאזן המסחר. הקיסר הסיני איבד עוד ועוד מטבעות כסף, ובמקביל מודעותו להשפעות המזיקות של הסם הלכה וגדלה.

סין אמנם אסרה על ייבוא האופיום ב-1800 ושוב ב-1813, מה שגרם לסוחרים הבריטים להתלונן על חוסר שוויון במסחר - ממש כמו שעושה טראמפ היום, אך הסם המשיך לזרום בדרכים לא חוקיות פנימה. אלא שב-1839 מינה הקיסר הסיני פקיד תקיף במיוחד שפשט על ספינות סוחרים בריטים ואמריקאים והשמיד את מלאי האופיום שנשאו. בתגובה הפרלמנט הבריטי אישר יציאה למלחמה נגד סין.

100 שנות ההשפלה

בעוד שבאירופה מלחמות האופיום הן היסטוריה רחוקה, עבור הסינים זהו עדיין פצע פתוח. סין הובסה בשתי מלחמות האופיום על ידי בריטניה, נאלצה בעל כורחה להיפתח למסחר עם העולם ולהנהיג לגליזציה של האופיום. על הדרך הבריטים גם חטפו את הונג קונג. מלחמות האופיום הן עד היום בושה לאומית עבור סין, נקודת ההתחלה של מה שמכונה 100 שנות ההשפלה בהן מי שהיתה בעיני עצמה המדינה המתקדמת והחשובה בעולם נדרסה על ידי מדינות קטנות בהרבה ממנה.

סין הובסה בשתי מלחמות האופיום סין הובסה בשתי מלחמות האופיום סין הובסה בשתי מלחמות האופיום

יש מי שמאשימים את המפלגה הקומוניסטית השולטת בסין בכך שהיא ממשיכה להזין את מיתוס מלחמות האופיום כאמצעי לביסוס הלגיטימיות השלטונית שלה, כזו שחילצה את סין מציפורני המערב. יש גם היסטוריונים שחולקים על הנרטיב הסיני לפיו המערב רצה להפוך אותה לאומה של עבדים מסוממים (לטענתם היתה פה בסך הכל תאוות בצע). בכל מקרה, קשה להמעיט בהשפעה של מלחמות האופיום על תפיסת העולם הסינית גם כיום כשסין היא מעצמה צבאית וכלכלית.

נשיא סין הנוכחי שי ג‘ינפינג ממשיך לראות את מטרתו המרכזית כהובלה של ”התחייה הגדולה“ של העם הסיני לאחר מאה שנות השפלה. אחד הדברים הראשונים ששי עשה כשנכנס לשלטון היה לבקר בתערוכה בשם ”הדרך לתחייה“ במוזיאון הלאומי בבייג‘ינג, תערוכה שהחלה איך לא במלחמות האופיום והסתיימה בעליית המפלגה הקומוניסטית לשלטון.

בנסיבות אלו מפתיע יהיה לראות את שי וסין נכנעים למה שנתפס כניסיון בריוני נוסף מצד המערב לאלץ אותם לשנות את מדיניות הסחר העצמאית. סין אמנם עשויה להסכים לפשרות מינוריות כאלה ואחרות כדי לתת לטראמפ אפשרות ליציאה מכובדת מהסכסוך (במה שמכונה בסינית ”לתת פנים“), אך לא לשינויים מהותיים. הבושה הלאומית לא תחזור - גם אם בסין יצטרכו לשלם מחיר כבד.

החמיצה את המהפכה התעשייתית

בעוד שעל נושאים מסוימים כמו רכישת יותר מוצרים אמריקאים כדי לצמצם את הגירעון המסחרי בין המדינות נראה שבהנהגה הסינית מוכנים לדון, בכל הנוגע לדרישה האמריקאית מסין לסגת מתוכניות הפיתוח שלה אין ממש על מה לדבר. מבחינת ההנהגה הסינית, אחת המסקנות המרכזיות ממלחמות האופיום ו-100 שנות ההשפלה שבאו אחריה, היא כי מדינה שנשארת בעמדת פיגור טכנולוגי סופה להידרס.

מאמר שהתפרסם בשבוע החולף בגוואנג מינג דיילי, עיתון שמוציאה מחלקת התעמולה הסינית המרכזית, הציג את התפיסה הסינית לפיה מהפכת האינטרנט היא ההזדמנות הגדולה של המדינה לחזור למקומה הטבעי במרכז הבמה העולמית, מקום שאותו תפסה סין עד למלחמת האופיום, ולגשר על הפער מול המדינות המפותחות.

”האנושות עברה מהפכה חקלאית, מהפכה תעשייתית וכיום עוברת מהפכת מידע“. נכתב במאמר. ”במהלך ימי החברה החקלאית סין היתה מעצמה כלכלית ויצרה תרבות מבריקה, אך מאוחר יותר היא החמיצה את המהפכה התעשייתית ואת ההזדמנות ההיסטורית להתקדם יחד עם העולם ובהדרגה הידרדרה לעמדה של מי שספגה התעללות. דרך מספר דורות של מאמץ, אנחנו נמצאים קרובים יותר מאי פעם להשיג את המטרה של תחייה לאומית של העם הסיני“.

ממשל טראמפ מבקש מסין לעצור את התמיכה והסובסידיות הממשלתיות לחברות במסגרת ”Made in China 2025", תוכנית לשדרוג המגזר התעשייתי הסיני וקידום תחומים מתקדמים כמו אווירונאוטיקה, ביוטכנולוגיה ורובוטיקה, שנשלטים על ידי המדינות המפותחות. הממשל האמריקאי טוען כי התוכנית פוגעת באינטרסים של חברות אמריקאיות שיתקשו להתחרות מול חברות סיניות הזוכות לתמיכה מסיבית מהממשלה. המכסים שמאיימת ארה"ב להטיל על סין מכוונים בין השאר למוצרים ורכיבים הקשורים לתוכנית.

אלא שנושא זה כבר הוגדר על ידי הנציגים הסינים למשא ומתן כאינטרס חיוני של סין והסיכוי של טראמפ להשיג את מטרותיו כאן נמוכות מאוד. מבחינת סין זה בהחלט נראה כמו עניין ששווה להיכנס למלחמת סחר עליו. הסיכויים שלהם לנצח בוודאי טובים יותר היום מאשר בזמן מלחמות האופיום.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
תראו לי דבר אחד שהסינים המציאו. כל מה שיש להם הוא חיקוי זול (לעיתים גם טוב) למערב
שזה יפה, אבל עדיין לא הופך אותם לשווי ערך כלכלית. כשהדרך להתפרנס היא גניבת או העתקת IP (קניין רוחני) אז לא השתנה שום דבר מהמאה ה-19. ועם כל הכבוד, היפאנים כיסחו הרבה יותר סינים, ואף המליכו קיסר מטעמם (האחרון).
גכד  |  12.05.18
11.
האופיום והיהודים
את האופיום ה "בריטי" גידלו בצפון הודו ומי שייבא את האופיום לסין היו בעיקר סוחרים יהודים, משפחות שמקורם ביהדות עירק, המפורסמות בניהם משפחות כדורי וששון, שעשו הון רב והשקיעו בתשתיות בסין, בעיקר רכבות וחשמל, במהלך מלחמת העולם השנייה שתי המשפחות תרמו כסף רב לקיום קהילת הפליטים היהודים בשנחאי,
גד גדי  |  12.05.18
לכל התגובות