אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ריקוד המכונה: הכדורגל הגרמני מפצח את המטריקס בסיוע מכונות ומיליארדי מספרים צילום: Uwe Gruen

ריקוד המכונה: הכדורגל הגרמני מפצח את המטריקס בסיוע מכונות ומיליארדי מספרים

בכפר קטן במערב גרמניה, ענקית התוכנה SAP ומועדון שמשחק כדורגל מקצועי פחות מעשור קובעים איך ייראה הכדורגל של העתיד. במונדיאל הקרוב אנחנו צפויים לקבל טעימה מהגישה הזאת, ששמה דגש על מנטליות השחקן ועל נתונים. המון נתונים

12.06.2018, 09:24 | אוריאל דסקל
הופנהיים הוא כפר בן 1,245 שנים, הממוקם במחוז רהיין־נקר קרייס שבמדינת באדן וורטמברג, מערב גרמניה. 3,272 תושבים חיים בכפר הקטן, שנראה כי לא הרבה השתנה בו מאז שנת 773, אז הוזכר לראשונה בספרי ההיסטוריה. הבתים שם - רובם קוטג’ים מעץ בעלי גינות מטופחות - מסודרים באופן מופתי. נראה שכל אחד מתושבי הכפר קיבל בדיוק את אותו השטח כדי לבנות בו את הבית המשפחתי ולטפח סביבו צבעונים וגדרות חיות.

קראו עוד בכלכליסט

מי שירחיק טיפה ממרכז הכפר, אל עבר שטח חקלאי גדול הנמצא בקצהו, ימצא שם את מגרש האימונים של קבוצת הכדורגל TSG 1889 הופנהיים, כמו גם את המטה שלה. מדובר בשעטנז של מבנים מודרניים עם ארמון ברוק מהמאה ה־18, שעד לפני כמה עשורים שימש את תושבי הכפר כמועדון ריקודים.

הסבת השטח לטובת הקבוצה המקומית התרחשה בעשור הקודם, אז הפך דיטמר הופ למשקיע חיצוני בקבוצה. הופ, מייסד חברת התוכנה הגדולה באירופה SAP, שיחק במועדון כילד וכנער, ואחרי שהרוויח יותר משישה מיליארד דולר החליט להפוך אותו למתקדם בגרמניה. עם כניסתו לקבוצה בתחילת שנות ה־2000, שיחקה הקבוצה הצנועה בליגה האזורית החמישית. את העונה האחרונה היא סיימה במקום השלישי בבונדסליגה, הליגה הבכירה במעצמת הכדורגל.

איך הוא הצליח לעשות את זה? הכל מתחיל מהנוער, ובעיקר מהידע הטכנולוגי של האיש העשיר. הופ השקיע כסף רב באקדמיה של הקבוצה, והשתמש בטכנולוגיה של SAP ובאיכות הניהולית של החברה כדי להפוך את המועדון לאחד הטובים בליגה. כך, הוא לא שינה רק את הקבוצה שבה גדל, אלא גם את הכדורגל הגרמני כולו. בתוצאות אפשר להבחין כבר כעת, והן צפויות להיות ניכרות יותר בעשור הקרוב.

   , צילום: Uwe Gruen צילום: Uwe Gruen    , צילום: Uwe Gruen

“בתחילת המילניום הכדורגל הגרמני היה מאחור”, מספר ל”כלכליסט” מנכ״ל הופנהיים פיטר גורליך. ״כולם הבינו שיש בעיה, והיתה מעין בהלה למציאת פתרונות. בזמנו, היינו רק חלק מהדיון הזה – וכיום אנחנו מובילים אותו. אנחנו בעמדת הובלה מכיוון שהבאנו למשחק אנשים שקודם לכן לא היו בו, דוגמת אנשים מ־SAP, כמו גם אנשים חכמים שלא קיבלו הזדמנויות בכדורגל הגרמני.

״צריכים לזכור – מר הופ לא השקיע במועדון בשביל שתהיה לו קבוצה מקצוענית מוצלחת. הוא רצה שתהיה כאן אקדמיית כדורגל משובחת וקבוצת צעירים טובה, אך בשלב מסוים הבנו שהשחקנים שפיתחנו מעולים ושהם צריכים קבוצה בוגרת. בתהליך הזה היתה שותפה גם התאחדות הכדורגל הגרמנית (DFB), ולכן את ההשפעה שלנו רואים בכל הכדורגל הגרמני - אולי אפילו בכל הכדורגל האירופי״.

במתחם האימונים ישנ שמונה מגרשים, בכל אחד מהם מסך ענק וכמה מבנים המשמשים למנוחה, לשינה ולרפואה. כ־100 אנשים מועסקים במה שהיה פעם שדה, וכ־100 אנשים נוספים מועסקים באקדמיה הממוקמת מספר קילומטרים משם.

במתחם הראשי, בתוך מה שהיה פעם אסם כפרי, ממוקם הספקטקל של המערכת הזאת – המכשיר שמאיים לשנות את משחק הכדורגל האהוב. אותו מכשיר מכונה פוטבונאוט (Footbonaut – הרחבה במסגרת), והוא מתאים את שחקני ההווה והעתיד של הופנהיים ונבחרת גרמניה למשחק הכדורגל של העתיד.

במרכז המכונה – ששמה הוא הלחם בין כדורגל לאסטרונאוט – נמצא מגרש דשא סינתטי קטן, ובמרכזו מעגל. מסביב למגרש הקטן יש 72 חלונות עם נורות, כמו גם שתי מכונות שמשחררות כדורים למרכז המגרש. הן עושות זאת בקצב ובגובה לא אחידים, והמתאמן נדרש לעצור את הכדור ולמוסרו לריבוע המואר במינימום זמן. על פניו מדובר בתרגיל פשוט – השתלטות על הכדור, סיבוב הגוף לכיוון הריבוע המואר ושחרור הכדור. אך מתחת לפני השטח מדובר במעבדת כדורגל הבודקת את טיב השחקן ומשפרת אותו, תוך שהיא שומרת את כל הנתונים ומצלמת את כל הפעולות.

שחקני הופנהיים חוגגים. "אנחנו בעיצומה של מהפכה אנליטית בכדורגל, ומועדונים שלא עולים על הקטר, יישארו מאחור", צילום: אי פי איי שחקני הופנהיים חוגגים. "אנחנו בעיצומה של מהפכה אנליטית בכדורגל, ומועדונים שלא עולים על הקטר, יישארו מאחור" | צילום: אי פי איי שחקני הופנהיים חוגגים. "אנחנו בעיצומה של מהפכה אנליטית בכדורגל, ומועדונים שלא עולים על הקטר, יישארו מאחור", צילום: אי פי איי

״מהירות היא הכל בכדורגל של היום. אני מדבר גם על מהירות רגליים, אך בעיקר על מהירות מנטלית״, מסביר את תפקידה של המכונה פסיכולוג המועדון יאן שפילמן. ״מבחינה פיזיולוגית, אנחנו כמעט בשיא היכולות. עם זאת, מבחינה מנטלית – כלומר מהירות חשיבה ותפיסה – אנחנו ממצים רק 70%-60% מהפוטנציאל המלא של השחקנים. שנים לא אימנו את השחקנים בצורה מנטלית, והשיטות שלנו וטכנולוגיית הפוטבונאוט - כמו גם הטכנולוגיה של SAP - עוזרות בכך״.

מוחה של מכונה

קצת מספרים. מ־2007 צמח בממוצע מספר הפעולות של שחקן במשחק ב־50%; מספר הספרינטים צמח ב־80%; מספר המטרים בכל ספרינט צמח ב־35%; ומספר הפעולות באינטנסיביות גבוהה עלה ב־50%. בכדורגל של ימינו יש הרבה מאוד פעולות בריצה מהירה, וכך גם רוב הפעולות המכריעות. כך, לדוגמא, ב־80% מהשערים בכדורגל המודרני השחקן המבשל או הכובש רצים במהירות של 37-34 קמ״ש.

היכולות הפיזיולוגיות של השחקנים בימינו מאפשרות למאמנים לשחק בסגנון המבוסס על פרצי מהירות. שיטת ה'הסתערות', שהומצאה בגרמניה, מבוססת על מחקר בדאטה שגילה כי הסיכוי הגבוה ביותר לשער מגיע עשר שניות לאחר שהקבוצה זכתה בכדור; כמו גם כי הסיכוי הגבוה ביותר לזכייה מחודשת בכדור מגיע שמונה שניות לאחר שקבוצתך איבדה אותו. עוד על פי מחקרים, לשחקן יש פחות מ־2.3 שניות עם הכדור עד שיגיע אליו שחקן הגנה, ו־5.5 שניות עד שיגיעו אליו שניים.

הנתונים הללו מלמדים כי הפעולה המומלצת לשחקן היא להיפטר מהכדור במהירות, ובאופן מדויק. ״בשנת 2006, ממוצע ההחזקה בכדור של שחקן על המגרש עמד על 4.6 שניות, וב־2014 זה ירד ל־2.1 שניות. בפחות מעשר שנים הכפיל המשחק את המהירות שלו״, טוען שפילמן. ״בנבחרת גרמניה השינויים קיצוניים יותר – ב־2006 השחקנים נגעו בכדור למשך שלוש שניות, ועכשיו זה מתחת לשנייה אחת״.

הפרשנות המעשית של הנתונים הללו היא שקבוצות נדרשות להציב שחקנים מתואמים, שרצים במהירות לכיוון אחד ומוסכם. הן נדרשות להשתמש בשחקנים שיודעים לאבד כדור ולהחזיר אותו אליהם במהירות ובסנכרון הנכונים.

״צריך ללטש את המנטליות ואת הגוף של השחקן״, מדגיש שוב שפילמן. ״יוסיין בולט תמיד יהיה מהיר יותר מליאו מסי ב־100 מטר, אבל שים את שניהם עם כדור מול שלושה שחקנים - והארגנטינאי תמיד יגיע מנקודה א׳ ל־ב׳ בזמן מהיר יותר. זה בגלל שמסי מורגל יותר עם הכדור ויודע איך לקרוא את השחקנים מולו טוב יותר, וזה בדיוק מה שהפוטבונאוט עושה. הוא הופך את השחקנים למהירים יותר במוח. שחקנים מאומנים מספיק ידעו למסור את הכדור בזמן הנכון לשחקן הנכון״.

המכשיר הזה, למעשה, מסייע לשחקנים ללמוד את הבסיס של הכדורגל - מעצירת הכדור, דרך ההשתלטות וראיית המשחק ועד לשחרור המסירה. עם זאת, המכשיר הוא לא כל כך נפוץ. מלבד הופנהיים רק קבוצה מקצוענית נוספת בעולם מחזיקה בו – היריבה הגרמנית דורטמונד. ל־RB לייפציג יש מכונה דומה אך לא זהה, ובשתי אקדמיות בקליפורניה ובקטאר יש את המכשיר המקורי.

לפי מנכ״ל הקבוצה גורליך, הסיבה שדווקא לכפר הקטן הופנהיים יש את המכשור המתקדם הזה טמונה בחזון של הופ. “אנחנו לא יכולים לרכוש שחקנים ב־20 מיליון יורו”, הוא אומר, ״עם זאת, בגלל השיטות המיוחדות שלנו ובזכות הפוטבונאוט, אנחנו יכולים להפוך שחקנים שאנחנו מביאים בכמה מאות אלפי יורו לשחקנים ששווים יותר מ־20 מיליון יורו״.

לדבריו, ההחלטה ללכת על המכשיר הזה היא תוצאה של מחקר פנימי מעמיק, והוא מסייע לקבוצה גם בשיקום מפציעות ובזיהוי כישרונות. ״ילדי הופנהיים מתחילים את המסע שלהם לכדורגל של העתיד מגיל 12, בתוך המכונה״, הוא מדגיש. ״תחילה אנחנו מלמדים אותם את הבסיס: לקבל כדור, להסתכל מסביב, לראות איזה ריבוע זוהר ולמסור לתוכו. עד גיל 15-14 אנחנו בודקים את הדיוק, והם לא מסתובבים יותר מ־180 מעלות. מגיל 15 האימון הוא כבר ב־360 מעלות, ויש לנו שחקנים שמשתלטים על כדור ומשחררים אותו תוך חצי שנייה.

מסוט אוזיל, נבחרת גרמניה. "תחשוב על שחקן כמו מכונית. צריך לתחזק אותה. לשנות את השמן, למלא דלק, לתקן בלמים וכו מסוט אוזיל, נבחרת גרמניה. "תחשוב על שחקן כמו מכונית. צריך לתחזק אותה. לשנות את השמן, למלא דלק, לתקן בלמים וכו'" | צילום: רויטרס מסוט אוזיל, נבחרת גרמניה. "תחשוב על שחקן כמו מכונית. צריך לתחזק אותה. לשנות את השמן, למלא דלק, לתקן בלמים וכו

״באמצעות המכונה הזו אנחנו גם יכולים לראות אם שחקן מתקשה לקבל כדורים מצד ימין, או שנוח לו יותר מצד שמאל, וכך אנחנו מזהים את הסיבה לכך ומשפרים את הכדורגלן. נוסף על כך, אנחנו יכולים לראות אם השחקן מסוגל להתמודד עם המלאכה הזאת תחת לחץ גדול – זאת באמצעות רמקולים שיכולים לדמות קהל המרעיש בעוצמה של עד 100 דציבלים; וגם לעשות תרגילים של 3-2 שחקנים. הכל נמדד, מתועד ונשמר – וכל הנתונים הללו מסייעים לנו לזהות מי יכול להיות שחקן מקצועי ברמה הגבוהה ומי לא״.

הרגש במכונה

מלבד הפוטבונאוט, להופנהיים יש עוד כמה פיתוחים טכנולוגיים שמסייעים לצוות לעשות את מה ששפילמן מכנה “דיאגנוזה לכישרון, לאישיות וליכולות הפיזיולוגיות”. כך, לדוגמא, מערכת ההילקיס שפיתחה SAP, שעוזרת לשחקנים לשפר את ראיית המשחק שלהם ואת תפיסתם המרחבית.

״בעיקרון, מדובר במערכת של מסך פנורמי, דרכה אתה יכול לדבר עם עמיתים מכל העולם. אתה יכול לשבת במשרד בגרמניה, ולראות את העמית היפני שלך מימין ואת זה הברזילאי משמאל״, מספר יאן מאייר, פסיכולוג הספורט שהביא את הפיתוח להופנהיים. עם זאת, השימוש הספורטיבי במערכת שונה: בתרגילים שעורכים איתה, היא מסמנת בתחילת כל אימון דמויות, שלאחר מכן נדרשות להסתובב וירטואלית מסביב לשחקן ללא סימון. בסוף ההליך, השחקן צריך לזהות מי מהדמויות סומנו בתחילת הדרך.

״כך אנחנו יכולים לאמן את השחקנים מנטלית מבלי להפעילם פיזית, וזה יתרון״, מדגיש מאייר, ״השחקנים מתאמנים כל כך הרבה לאורך היום, והמערכת הזאת מאפשרת להם להתאמן מנטלית וקוגניטיבית מבלי להתעייף פיזית. באמצעותה הם מפתחים את קריאת המשחק שלהם״.

בסמוך לחדר ההילקס נמצאת מערכת ממוחשבת קטנה יותר, המכונה 'מכונת שופריד'. מדובר במוצר שעולה 3,000 יורו בלבד, אך בהופנהיים מייחסים לו חשיבות עצומה בבדיקות האישיות שהם עורכים לשחקנים. אלו יושבים מולה עם אוזניות, כשרגליהם מונחות על פדאלים. ברגע שהם שומעים צליל מסוים, הם צריכים להגיב לגירוי באמצעות לחיצה על הפדאל.

לפי שפילמן, מבדקים אלו מסייעים להבין את הנחישות ואת המוטיבציה של השחקנים. “השחקנים הטובים ביותר עושים 400 תגובות נכונות בארבע דקות״, הוא מספר, “השחקנים מהליגות הנמוכות יעשו 220 תגובות נכונות בארבע דקות, ויש התאמה אדירה בין הצלחה במבחנים להצלחה במגרש.

״המערכת הזאת בודקת את המוח, ולפני עשור לאף אחד לא היה אכפת מזה. אז כולם רצו לראות איך השחקן משתמש ברגליים שלו, אבל היום הכדורגל דורש הרבה יותר חוכמה. לכן גם חשוב לנו מאוד שהשחקנים יהיו טובים בבית הספר – ואנחנו מזהים גם שם התאמה חזקה. ארבעה מחמשת השחקנים המובילים שלנו בנוער עשו בגרויות עם התוצאות הכי טובות בכיתתם״.

ה־Footbonaut של הופנהיים. עולה 3 מיליון יורו, צילום: Uwe Gruen ה־Footbonaut של הופנהיים. עולה 3 מיליון יורו | צילום: Uwe Gruen ה־Footbonaut של הופנהיים. עולה 3 מיליון יורו, צילום: Uwe Gruen

כדי לחזק טענה זאת, שפילמן מזכיר כמה מחקרים, בהם של פדראג פטרוביץ׳ ממוסד קרולינסקה (Karolinska) שבשבדיה. לפי המחקר של פטרוביץ׳, כדורגלנים נוטים להיות יותר יצירתיים מהאוכלוסייה הכללית, והם מוצאים פתרונות למצבים שונים באופן מהיר יותר. עוד על פי אותו מחקר, הכדורגלנים הבכירים ביותר נמצאים ב-5% החכמים ביותר באוכלוסייה הכללית וגם רמת האינטליגנציה של כדורגלנים בליגות המשנה גבוהה ביחס לאוכלוסייה הרגילה. ״לכן״, אומר שפילמן, ״הפונקציות הקוגניטיביות הניהוליות (תהליכי שליטה קוגניטיביים, האחראים על היכולת ליזום, להתמיד, לעכב ולשנות – א.ד.) חשובות לנו מאוד”.

עוד מסביר שפילמן על ההחלטה להתמקד באישיות של השחקן: ״אנחנו מבינים שהשחקן הוא קודם כל אדם. אנחנו רוצים לפתח את האדם כי הוא זה שינצח לנו משחקים והוא זה שידע טוב יותר להיות חלק מקבוצה. במועדונים אחרים מפספסים כדורגלנים פוטנציאליים רבים בגלל שלא מזהים את היכולות השכליות והקוגניטיביות שלהם ומתמקדים רק ביכולת הפיזיולוגית. אצלנו זה הפוך.

״אם השחקנים באמת רוצים להבין את מה שהמאמן רוצה שהם יעשו על המגרש, הם חייבים להיות אינטליגנטיים. מאמן הבוגרים שלנו יוליאן נגלסמן תמיד מנסה לעשות תרגילים המשלבים אלמנטים קוגניטיביים ופיזיים. כך, למשל, תרגיל בעיטה זה אף פעם לא סתם לבעוט לשער. זה לבעוט בימין אם יש דגל בצבע מסוים, לבעוט בשמאל אם מונף דגל בצבע אחר, לבעוט עם פנים הרגל אחרי הנפת דגל שונה וכו׳. לעתים אנחנו גם מבקשים מהם לעשות תרגילי חשבון לפני ואחרי ספרינט. צריך לחשוב כל הזמן״.

100 מיליארד מספרים

כל המערכת המקצועית והטכנולוגית של הופנהיים נשענת על המערכות של SAP. המועדון מנתח, אורג ומנהל את כמויות המידע העצומות שנוצרות באימונים ובמשחקים באמצעות שתי מערכות – מערכת ניהול הספורט של החברה SAP Sports One ומערכת ניהול הנתונים SAP HANA. לשם המחשה, אימון של שעה מסוגל לייצר שישה ג׳יגה בייט של מידע ויותר מ־120 מיליון מספרים אותם ניתן לנתח. בעונה שלמה, מהמשחקים בלבד, הם מנפקים כ־100 מיליארד מספרים ונתונים.

“את כל הדאטה מהאימונים ומהסקאוטינג – כמו גם את המידע הרפואי והאישי – אנחנו יכולים לשמור בצורה מאובטחת ב'ענן'״, מספר מנהל הפיתוח העסקי של מחלקת הספורט ב-SAP ברנד הווה. ״בעולם הכדורגל מתרחש תהליך דיגיטציה אדיר, ואנחנו רוצים שלמאמנים, למנהלים ולשחקנים יהיו כלים כדי להשתלט על המידע הזה. הוא לא שווה כלום אם לא ניתן לקבל באמצעותו החלטות מושכלות״.

מעבר להופנהיים, SAP חדרה לעולם הכדורגל העולמי בשנת 2013. ״בשנה זאת חברנו להתאחדות הכדורגל הגרמנית, ופיתחנו להם פתרון לאכסון תוכן הווידאו הטקטי עבור מונדיאל 2014״, אומר הווה. ״הם היו צריכים מאגר נתונים אחד, וכך התחלנו עם SAP Sports One. באמצעות המערכת, לדוגמא, מאמן שזיהה מה עושה שחקן יריבה כשהוא רץ על צד ימין יכול לשלוח קטע וידאו רלוונטי לשחקנו. אחרי 2014 פתחנו את המערכת לשימוש בכל המועדונים. כיום אנחנו עובדים עם 42 מועדונים - כמעט כל המועדונים בבונדסליגה משתמשים בה, וכך גם מועדונים באנגליה, במקסיקו, ביוון ובספרד".

מנכ״ל הופנהיים, פיטר גורליך: ״על אף הדיגיטציה, הכדורגל לא ייהפך לרובוטי. בסופו של דבר, כל העסק שלנו מבוסס על אנשים שרוצים לראות אנשים אחרים עושים דברים מופלאים״, צילום: Uwe Gruen מנכ״ל הופנהיים, פיטר גורליך: ״על אף הדיגיטציה, הכדורגל לא ייהפך לרובוטי. בסופו של דבר, כל העסק שלנו מבוסס על אנשים שרוצים לראות אנשים אחרים עושים דברים מופלאים״ | צילום: Uwe Gruen מנכ״ל הופנהיים, פיטר גורליך: ״על אף הדיגיטציה, הכדורגל לא ייהפך לרובוטי. בסופו של דבר, כל העסק שלנו מבוסס על אנשים שרוצים לראות אנשים אחרים עושים דברים מופלאים״, צילום: Uwe Gruen

בהדגמה שערך הווה ל'כלכליסט', הוא ניגש לחלונית של הופנהיים בתוכנה – וחשף דרכה את דוח הסקאוטינג על בועטי הפנדלים של היריבה הבאה שלה. “אנחנו רואים כאן את כל השחקנים שעשויים לבעוט פנדל נגד הופנהיים״, הוא הדגיש. ״ברגע שאני לוחץ על שם של שחקן, אני מקבל מידע על כיוון הבעיטה שלו. פעם, במקרה הטוב, המידע הזה היה במחברת של הסקאוט. היום אני יכול לשלוח את המידע הזה לטאבלט של השוער, כך שהוא יצפה בו לפני המשחק״.

בהדגמה הבאה ירד הווה לרזולוציה גבוהה יותר. הוא הראה את סוג בעיטת הפנדלים של שחקני היריבה, כמו גם את החלק ברגל באמצעותו היא נבעטת, את המהירות שלה ואת סיבוב הכדור. ״זה מתעדכן כל הזמן״, הוא סיפר. “אנחנו בעיצומה של מהפכה אנליטית בכדורגל, ומועדונים שלא עולים על הקטר יישארו מאחור. עד כה, מאמן שעזב מועדון לקח איתו את הידע שספג. כיום כל הידע הזה נשאר במועדון, מעשיר אותו ומאפשר לו להמשיך בשיטה שלו גם עם המאמן הבא״.

המערכת הזאת, שחלק ממנה פותח במרכז הפיתוח הישראלי של החברה, עולה בין 25 אלף דולר ל־50 אלף דולר בשנה. לא מדובר בסכום היסטרי בעבור רוב המועדונים המקצועיים, ולפי הווה התוצאות שוות את ההשקעה.

״זאת אינפורמציה על סטרואידים״, הדגיש, ״אתה צריך לדעת מי השחקן בעל הכושר הטוב ביותר וגם איך להתמודד עם כל עומס המידע״. כדוגמא להצלחת המערכת הוא הביא את חצי גמר המונדיאל הקודם, שבו הפסידה ברזיל המארחת 7:1 לגרמניה. ״לגרמניה היו 40 אנשים שעבדו על ניתוח הנתונים, ולברזיל היו רק שניים״, חשף הווה. ״נכון, היו כמה צירופי מקרים שהיטיבו עם הגרמנים, אבל הם היו מוכנים לכל טעות של הברזילאים. הם ידעו להיכן שחקן ספציפי אוהב למסור, ואיך שחקן אחר אוהב לקבל את הכדור. הם פשוט ניצלו את הידע שלהם בצורה היעילה ביותר. זה לא שהברזילאים גרועים – הם פשוט לא היו מוכנים. הם עשו הכל בקצב נמוך בחצי שנייה עד שנייה מהגרמנים – וזה כל מה שצריך״.

מבחינה יומיומית, כל איש שזכה לאישור המועדון שבו מותקנת המערכת יכול להשתמש בה – מרואה החשבון ועד לסקאוט. ״הם יכולים לדעת הכל – מפרטי קשר ועד כמה השריר שלו רגיש ואם הוא סובל מדיכאונות בימים ללא אימונים״, הוסיף הווה. ״כל שחקן היום שווה כסף, ולכן הדאטה הזאת שווה הרבה מאוד כסף. היא מסייעת למקסם את הפוטנציאל המקצועי והכספי של כל שחקן”.

צ’יפ לכל ילד

התפיסה הייחודית של הופנהיים כמועדון, המשלבת בין טכנולוגיות רבות לאספקטים קוגניטיביים ומנטליים, נובעת מהצורך של המועדון להשלים פערים מהקבוצות הוותיקות יותר. “יש לנו היסטוריה קטנה”, אומר שפילמן, “לכן אנחנו חייבים להיות חדשניים ולמצוא זווית אחרת, משהו ייחודי לנו. בגלל זה אנחנו מאוד פתוחים לרעיונות, ותמיד נבדוק את הכל. אם מישהו יכול להעניק לנו יתרון בפיתוח השחקנים והשיטה, אנחנו נעשה את זה. זה יכול להיות אימון קוגניטיבי באמצעות מערכת מציאות וירטואלית, וזאת יכולה להיות שיחה עם מאמן ותיק״.

גם המנכ״ל גורליך מסכים: ״הפתיחות היא חלק מהאסטרטגיה שלנו. אנחנו מביאים אנשים ללמוד מאיתנו ובזמן הזה אנחנו גם לומדים מהם. כרגע אנחנו בדיון עם קבוצת פריימרליג לגבי שיתוף פעולה – הם רוצים ללמוד מאיתנו כמה דברים ולנו יש הזדמנות ללמוד מהם״.

עם כל הכבוד לגישה המתקדמת של הופנהיים, כיום הבונדסליגה נשלטת באופן כמעט בלעדי על ידי המפלצת הבווארית באיירן מינכן. נראה שכל המספרים היפים והניהול החדשני פשוט לא מצליחים להביס את הכישרונות הענקיים שנמצאים אצל היריבה, שזכתה באליפות גרמניה בשש השנים האחרונות.

״מבחינה ניהולית, זה לא משנה״, טוען מנהל יחידת הבידור והספורט של SAP, סטפן ואגנר. ״צריך לנצל את המיטב מהאנשים שיש לך ולהוציא מהם את המקסימום. תראו את איינטרכט פרנקפורט לדוגמא. אין להם סיכוי אמיתי לזכות באליפות מכיוון שהתקציב שלהם נמוך בהרבה מזה של באיירן ושל הרבה קבוצות אחרות, אבל מה שכן יש להם זה כיוון ברור לגבי מה שהם רוצים, והם משתמשים בפלטפורמה שלנו כדי לעשות זאת.

״כיום הם מפתחים אלגוריתם, המבוסס על הנתונים שהם אוספים באפליקציה שלנו, שעוזר להם לאתר מה מייחד את השחקנים שעלו מהאקדמיה לבוגרים. המשמעות היא שפחות כישרונות ייאבדו בדרך למעלה בגלל דעה של מישהו לגבי השחקן. הם יוכלו לדעת מבחינה אובייקטיבית מי מתאים להם ומי לא״.

מלבד השיפור של השחקנים והמועדון, לפי האחראי לחידושים וההמצאות במחלקת הספורט והבידור של SAP, פאדי נאום, המידע הרב מאפשר לקבוצות לבנות אופי. ״הם משתמשים בדאטה כחלק מבניית פילוסופיית המשחק שלהם״, הוא מדגיש. ״מועדונים רוצים שתהיה להם זהות. זה קצת כמו בעולם המסעדנות - אם בכל מסעדה מגישים אוכל אחר, בעולם הכדורגל כל קבוצה מחפשת את הכדורגל שמתאים לה ולאוהדים שלה״.

לפי נאום, אחד היתרונות הגדולים בכל זה הוא העניין הכלכלי. ״בעוד חמש-שש שנים מועדונים כבר יוכלו לדעת אם ילד בן 12 יכול להיות שחקן. הדאטה משתלמת היום ותהיה משתלמת עוד יותר בעתיד״, הוא מוסיף. ״זה גם עובד במובן של פציעות – אנחנו יודעים לפי הנתונים מתי שחקן עייף ואילו מהשרירים שלו צריכים מנוחה ובאיזה שלב של האימון או העונה. הרי שחקן פצוע הוא שחקן שעולה כסף ולא נותן תפוקה, וכך אנחנו יכולים לחסוך את הבזבוז הזה״.

לפי נאום, בשנים הקרובות הנתונים יהיו מדויקים יותר ויותר. ״יש היום שבב על הכדור, שבב על החולצה ושבב על הנעליים״, הוא מדגיש. ״לכן, אני יכול לראות עולם שבו יש שבב בתוך השחקן. אנחנו פשוט נדע עליו הכל – מה המקסימום שלו ואיך ניתן להגיע שם״.

לפי ואגנר, לא רק הדיוק של הנתונים יעלה בשנים הקרובות, אלא גם הזמינות. ״אנחנו רואים כבר היום שילדים רוצים להשתמש בדאטה ובטכנולוגיה״, הוא מוסיף, ״אני יכול לראות איך בעוד חמש שנים אימא לוקחת את הבן שלה לאימון, ובסיומו היא מקבלת דוח דומה לזה של סקאוט״.

אולם, עם כל הנתונים הללו והמדדים השונים – האם הכדורגל עומד בפני איבוד הרומנטיקה? לפי המנכ״ל גורליך, התשובה היא לא. ״הכדורגל בחיים לא יהיה רובוטי״, הוא מדגיש. ״כדורגל הוא עסק של אנשים, ואנחנו תמיד נצטרך אנשים שינהלו אותו. כשאנחנו מחברים בין שחקנים, אנחנו מחברים בין אנשים ולא בין מספרים.

״כל העסק שלנו מבוסס על אנשים שרוצים לראות אנשים אחרים עושים דברים מופלאים. הם צריכים לראות את הפרצוף של האדם שהם מעריצים ואוהבים, כמו גם את האישיות שלו. עם זאת, אני בהחלט חושב שהמדע והטכנולוגיה רק יסייעו לנו לקדם את הכדורגל האנושי. הם פשוט יסייעו לנו לקבל החלטות טובות יותר לגביו״.

האדם מעל הכל

"לשאול ‘מה שלומך?’ זה מדד טוב, כמעט כמו בדיקת דם יומית"

 

בכניסה למגורי הקבוצה עד גיל 23 של TSG 1899 הופנהיים, ניצב שלט המפרט את ארבעת “עמודי התווך של אישיות שחקן המועדון: מוטיבציה, איתנות ובריאות, אותנטיות והתנהגות קבוצתית״. לפי פסיכולוג הקבוצה יאן שפילמן, המועדון מתאמץ למצוא את ״האדם הנכון לסגנון המשחק הרצוי של המועדון״.

אותו ״אדם נכון״ הוא לא רק זה בעל אחוזי השלמת המסירה הגבוהים ביותר. ״כל מי שמגיע לעבוד במועדון עובר דיאגנוזה אצלנו. בכל הקבוצות בודקים יכולת גופנית – אך אצלנו מתמקדים גם בדיאגנוזה פסיכולוגית ופסיכיאטרית. אנחנו לא רוצים לשפר את השחקן רק מבחינה פיזיולוגית, אנחנו רוצים לבנות אותו גם מבחינה אישיותית. אנחנו עושים את זה מגיל 11 ועד לבוגרים – יש לנו פרופיל אישיותי לכל שחקן וכך אנחנו מתאימים לו את האימונים המנטליים והפיזיולוגיים״.

יאן שפילמן, צילום: Uwe Gruen יאן שפילמן | צילום: Uwe Gruen יאן שפילמן, צילום: Uwe Gruen

שפילמן מסביר על הפרופיל האישיותי של השחקנים: ״אם למישהו יש חולשה בחלק האתלטי, הוא צריך לשפר את זה עם אקסטרה אימונים בזמנו החופשי. גם לשחקן שנראה שלם - אבל יש לו איזשהי חסימה מנטלית שמונעת ממנו לבצע את הפעולות מהאימונים במהלך המשחק – יש צורך בתרגול. לכן, אנחנו נשלח אותו לטיפול פסיכולוגי ולאימונים מנטליים רבים יותר.

״בניגוד למועדונים אחרים שעושים בדיקת דם לשחקנים מדי יום או מדי שבוע, אנחנו עושים להם שאלון פסיכולוגי על בסיס יומי. אנחנו שואלים אותם איך הם מרגישים, איך התחושה המנטלית, אם הם סובלים, אם הם ישנו טוב וכו׳. כיום אנחנו יכולים לזהות בעיה אצל שחקן אחרי שאלון או שניים שהוא ממלא. לדעתנו, זה יותר טוב מבדיקות דם״.

מהמחסן של השטאזי

 

האיש שעומד מאחורי המצאת הפוטבונאוט (Footbonaut) הוא כריסטיאן גוטלר. לסופר רפאל הונגיגשטיין סיפר: “אני משוגע על ספורט״, אמר גוטלר. ״אני משחק ביליארד, גולף, כדורגל וטניס. עשיתי דוקטורט במוזיקה, וכילד התאמנתי מדי יום בגיטרה, פסנתר וצ׳לו. העיסוק בתחומים האלה גרם לי לשאול מדוע ספורטאים בענפים בודדים מתאמנים יותר שעות ביום וביותר אינטנסיביות מכדורגלנים; מדוע התזמורת הפילהרמונית של הלסינקי - היכן שאחי מנצח - יכולה לנגן במשך שעתיים ללא טעות, בעוד הכדורגלנים הטובים בעולם לא יכולים שלא לטעות מספר פעמים ב־90 דקות״.

אלו שאלות שרבים בכדורגל הגרמני והעולמי שאלו את עצמם. על שתי השאלות הראשונות ניסה לענות ראלף ראנגניק, כיום מנהלה הספורטיבי של RB לייפציג, ומי שהוביל את הופנהיים לבונדסליגה. ראנגניק, שלמד באוניברסיטה ספורט עם מאמנים אולימפיים, הגיע למסקנה כי כדורגלנים צריכים להתאמן יותר על יכולות אישיות וכי יש להנחיל להם ״מוסר עבודה אולימפי״.

על השאלה השלישית ענה גוטלר על ידי בדיקת תבניות המסירה במאות משחקים. הוא הסיק כי הכדורגל הוא משחק כל כך מורכב – ולמעשה הוא בנוי מטעויות. כתוצאה מכך, כדורגלנים נדרשים למצוא פתרון מושלם במצב בלתי ניתן לצפייה.

אך מכיוון שהזמן שיש לכדורגלנים קצר וש־80% מהפעולות שלהם עם הכדור זה מסירות, גוטלר הבין כי יש להמציא מכונה שתאמן את הכדורגלן על מציאת פתרונות במצבים לא צפויים. כדי לממן את המצאת המכונה, גוטלר עבד בעריכת פרסומות ושכנע חבר להשקיע ברעיון. עם גיוס הכסף, הוא בנה אב טיפוס במחסן במזרח ברלין, שהיה של השטאזי. המכונה היא למעשה חדר ובמרכזו דשא סינתטי. מסביב לו 72 חלונות עם נורות, כמו גם שתי מכונות שמשחררות כדורים למרכז המגרש. הן עושות זאת בקצב ובגובה לא אחידים, והמתאמן נדרש לעצור את הכדור ולמוסרו לריבוע המואר במינימום זמן.

עלותה של המכונה היא 1.3 מיליון יורו, נוסף ל־1.7 מיליון יורו השקעה בתחזוקה. כיום רק מועדוני הכדורגל של הופנהיים ודורטמונד מחזיקים בה, נוסף לשתי אקדמיות בקליפורניה ובקטאר.

כשקשר נבחרת גרמניה ודורטמונד מריו גצה כבש את שער הניצחון של נבחרתו בגמר מונדיאל 2014 – אחרי שהשתלט על הכדור, הסתובב ובעט אותו למקום הנכון - רבים כינו זאת ״שער פוטבונאוט״. גצה, שחידד את כישוריו במכונה של גוטלר, הסכים עם ההגדרה הזאת בשמחה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות