אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מתווה הספינים בגז חוזר צילום: עמית שעל, עומר מסינגר

ניתוח כלכליסט

מתווה הספינים בגז חוזר

הדיון שנערך השבוע בוועדה לביקורת המדינה על מחיר הגז התעלם משאלות מפתח, ובראשן התהייה: מדוע שותפויות הגז מאותתות מראש שלא יעניקו את ההנחה המירבית לחברת החשמל, כשהחוזה ייפתח. ושותפויות הגז? אלה מצידן כלל לא טרחו להגיע

21.06.2018, 08:52 | ליאור גוטמן

משק הגז רשם השבוע עוד שני פרקים בהיסטוריה הפתלתלה שלו. הראשון הגיע בדמות הדיון שלשום בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), שם ניסו לנתח את דו"ח מבקר המדינה ואת חוזה הגז העקום של חברת החשמל מול מאגר תמר. החוזה, שנחתם ב־2012, התגלה בדו"ח מבקר המדינה מאמצע 2017 ככזה שתומחר ברשלנות, תחת כניעה לכאורה לאיומים מצד שותפויות הגז (דלק קידוחים, ישראמקו, אלון גז ונובל אנרג'י). השורה התחתונה: לפי המבקר, הציבור משלם עלות עודפת של כ־8.3 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט

יאמר מיד, העיסוק בחוזה מחויב המציאות. כי אם מדברים על יוקר המחיה, אין יותר יוקר מחיה מתעריף החשמל שמשמש כתשומת ייצור להרבה מוצרים ושירותים, ומחירו משפיע על כולם. ואכן, במהלך הדיון הושגה הסכמה בין הנוכחים שהתמחור של החוזה מעלה שאלות קשות. אבל כאן זה נגמר – כולם ידעו עוד לפני הדיון שלא משנה מה יאמר שם, אין אפשרות מהירה לתקן את החוזה בלי הסכמה של שותפויות הגז, כיוון שמדובר בפתיחת חוזה שקיבל חסינות במסגרת מתווה הגז שעוגן כהחלטת ממשלה.

אז כשירות לחברי הכנסת, "כלכליסט" מציג את הסוגיות שאף אחד לא טרח לשאול או לחדד, לטובת הדיון הבא שעוד יגיע.

לחתוך את המחיר בחצי

יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל הצהיר שאף שאין מגעים מול ספק הגז, הוא רוצה לפתוח את החוזה כבר בשנה הבאה ולא ב־2021, אז נקבעה נקודת פתיחה. ואם ספק הגז לא רוצה? כאן שלף רון טל איום בבוררות בינלאומית. אבל עד שזו תוגש ותיגמר, מועד פתיחת החוזה ב־2021 כבר יגיע.

השאלה הבאה: מה שיעור ההנחה שתקבל חברת החשמל? בדיון הנוכחים נקבו במספר 25% – שיעור ההנחה שנקבע מראש. אבל כולם שכחו את המילה "עד". כלומר ההנחה היא עד 25%. כמה זה בפועל? תלוי את מי שואלים: אלון גז, שמחזיקה 4% בתמר, כבר דיווחה לבורסה על כוונה לתת הנחה של 25%. לעומתה, ישראמקו, שמחזיקה במאגר כ־29%, יותר קמצנית ולפי דיווחיה לבורסה, במועד הפתיחה המאגר ייתן הנחה של 17.5%. ודלק? זו התבררה כאגוז הקשה לפיצוח (כ26% במאגר), ועל פי דיווחיה לבורסה, חברת החשמל תקבל הנחה רק של 12.5%. ואם ההנחה תסתכם ב־12.5%? מכיוון שרק כ־20% מהתעריף נגזר מעלות הגז (היתר נגזר מעלויות פחם, הון, הולכה, חלוקה וניהול מערכת), אזי הנחה כפי שדלק מתכננת לתת תתורגם להוזלה של עשרות שקלים בודדים בתעריף החשמל החודשי הממוצע.

שלי יחימוביץ שלי יחימוביץ', יו"ר הוועדה לביקורת המדינה | צילום: אלכס קולומויסקי שלי יחימוביץ

מה צריך לעשות כדי שהאזרח הישראלי ממש ירגיש את השינוי בכיס? התשובה ידועה אפילו ליחימוביץ' - צריך לחתוך אותו בחצי. גם משרדי האוצר והאנרגיה יודעים את זה: בדו"ח חיצוני וסודי שהוזמן על ידיהם לפני חתימת החוזה בין חברת החשמל לשותפויות, ונגנז ב־2012, נקבע שהמחיר הראוי צריך להיות 3.4 דולר ליחידת חום, כמעט חצי ממה שהוא עכשיו. האם זה הרבה או מעט? השוואה לעולם מאתגרת מכיוון שמשטר המיסוי, עלויות ההפקה וגודל השוק שונים ממדינה למדינה ובהכרח משפיעים על המחיר לצרכן. זו גם הסיבה שגז הוא לא מוצר עם תמחור בינלאומי, כמו זהב או חבית נפט. ואחרי כל אלה, בשורה התחתונה: הסיכוי שמישהו יחתוך את מחיר הגז בחצי הוא אפסי.

והנקודה האחרונה: מה היתה תכלית הדיון? למרבה הפלא, הוא התקיים בהעדרן של שותפויות הגז, כמו גם של מי שאישרו אותו רגולטורית: הממונה על הגבלים דאז דיויד גילה, ויו"ר רשות החשמל דאז אורית פרקש־הכהן. יחימוביץ' טענה שהם הוזמנו אבל לא טרחו להגיע. ולכן אבוי לדיון שכזה שמתקיים תחת היעדרות כפולה – גם אלו שגזרו קופון שמן על חשבון הצרכן, וגם אלה שאישרו את זה. הסבר לתזמון הדיון הגיע מצד ח"כ מיקי זוהר, שקבע שהוא נועד לעשות יחסי ציבור לבקשה לתביעה ייצוגית נגד שותפויות הגז שנידונה בימים אלו בבימה"ש המחוזי בלוד, והדיון המסכם בה יהיה בשבוע הבא.

יובל שטייניץ, שר האנרגיה , צילום: עמית שעל יובל שטייניץ, שר האנרגיה | צילום: עמית שעל יובל שטייניץ, שר האנרגיה , צילום: עמית שעל

לאן נעלמה התחרות

 

מי שהסתובב השבוע במשרד האנרגיה יכל להבחין שתמונת השר לשעבר גונן שגב נעלמה מהקיר שמציג את גלריית שרי האנרגיה לדורותיהם.

בזמן שכולם עסקו בשר לשעבר שהפך חשוד בריגול, השר המכהן שטייניץ רשם פרק נוסף בהיסטוריית משק הגז עם פרסום מסקנות ועדת אדירי, צוות בין־משרדי בראשות מנכ"ל משרדו שחישב כמה גז ישראל תצטרך עד שנת 2042. בסיבוב הקודם - כלומר בוועדת צמח ב־2012 - טרחו לדבר על תחרות, על פיצול מאגר לווייתן, על הקמת מאגר גז ימי לשעת חירום ועל שיעור התמלוגים שלא שונה מאז 1952 - 12.5% מהמכירות.

עכשיו הסתכמה המסקנה המרכזית בהותרת מכסת היצוא על כנה - כ־40%. לצד זאת, שוב תוכנן מסלול מחדש עם הגדרות ביקוש לייצור חשמל, למפעלים ולתחבורה. הגדרות שבפעם הקודמת פוספסו בגדול. אז מה נותר? לקוות שהפעם המילים יתורגמו למעשים, ואזרחי ישראל יוכלו להנות ממקור אנרגיה זול יותר לרכב ומיוקר מחיה מופחת כתוצאה מחיבור מפעלים לגז. אולי, אולי זה ירכך ולו במעט את מכת יוקרו של תעריף החשמל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
הפיתרון פשוט, חייבים להלאים את שדות הגז.
משאבי הגז כמו משאבי טבע אחרים שייכים לציבור. למפיקות יש זכות להרוויח על השקעתן בפיתוח שדות הגז, אך רק בפיקוח ממשלתי וציבורי. מדיניות ההפרטה מטיבה עם המליארדרים, הוכח שכסף הזורם לעשירים לא מחלחל חזרה לציבור. הציבור משלם ביוקר וימשיך לשלם מחיר מופקע עוד שנים ארוכות בשל מחדל הגז. סוגיית הגז, יכולה להאיר את עיניי הציבור עד כמה המפלגות הנבחרות בוגדות במצביעים למען קידום אינטרסים אישיים אל מול הטייקונים.
יעקב  |  21.06.18
8.
הפיתרון מאוד פשוט, יש להלאים את מאגרי הגז.
מדיניות הפרטת המשאבים הלאומיים לא הוכיחה עד עכשיו כמשתלמת לציבור. שדות הגז הינם משאבים טבעיים השייכים לכלל הציבור ומכיוון שגז הוא מוצר בעל השפעה גדולה על עלויות התשומות של מחירי מוצרים רבים במשק, למפיקות מגיע להרוויח על השקעתן אך בפיקוח ממשלתי וציבורי
יעקב  |  21.06.18
לכל התגובות