אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קרנות ההון סיכון בישראל ממנות נציבה להטרדות מיניות צילום: מוטי קמחי

בלעדי לכלכליסט

קרנות ההון סיכון בישראל ממנות נציבה להטרדות מיניות

שופטת בית הדין לעבודה לשעבר דינה אפרתי תמונה לנציבת תלונות על הטרדות מיניות בתעשיית ההייטק, תבדוק כל תלונה ותעביר מסקנות והמלצות לגביה. אפרתי, שבדקה בעבר חשדות להטרדה מינית בצמרת בנק הפועלים, מונתה על ידי 38 קרנות הון סיכון שאימצו מסמך מדיניות נגד הטרדות מיניות בענף

21.06.2018, 06:45 | מאיר אורבך והגר רבט

כ־38 קרנות הון סיכון ישראליות אימצו מסמך מדיניות נגד הטרדות מיניות בענף, וממנות נציבה בלתי תלויה שתחקור תלונות של נפגעות ותגיש המלצות לטיפול בהן. בקרנות מתחייבים לקבל את המלצות הנציבה, ומצהירים שלא יירתעו מנקיטת צעדים נגד גברים פוגעים, עד כדי סילוק מהקרן.

קראו עוד בכלכליסט

הנציבה שמונתה היא דינה אפרתי, שופטת בדימוס בבית הדין האזורי לעבודה שיש לה ניסיון רב בבדיקת תלונות על הטרדות. אפרתי מונתה ב־2015 לבדוק את החשדות להטרדה מינית מצד מנכ”ל בנק הפועלים לשעבר ציון קינן. בשנה האחרונה שימשה גם כבודקת של פרשת ההטרדה המינית בארגון המורים.

ההצהרה שעליה חתמו נציגי הקרנות נפתחת באזכור של הידיעות מהחודשים האחרונים על מקרים שבהם בכירים בענף ההון סיכוי הטרידו יזמות נשים, ובמחויבות “לעקור מקרים כאלה מן השורש”. החוק הישראלי יודע לטפל בהטרדות של עובדות בידי מעסיקים ‑ מוסבר במסמך, שחיבר עורך הדין רמי לנדא ממשרד מיתר ליקוורניק ‑ אבל הוא אינו אומר דברים ברורים על ניצול של יזמת בידי משקיע שממנו היא מקווה לגייס הון. מכאן נובע הצורך של התעשייה לאמץ נוהל טיפול משלה. הנציבות שתוקם לטיפול בהטרדות, מובהר, לא נועדה להחליף צעדים חוקיים כמו הגשת תלונה במשטרה.

השופטת בדימוס דינה אפרתי. נציבה להטרדות מיניות, צילום: מוטי קמחי השופטת בדימוס דינה אפרתי. נציבה להטרדות מיניות | צילום: מוטי קמחי השופטת בדימוס דינה אפרתי. נציבה להטרדות מיניות, צילום: מוטי קמחי

החשיפה ב”עובדה” עבדה

בין הקרנות ששותפות ליוזמה ‑ וינטג' של אלן פלד, שיזם את התוכנית, לול ונצ'רס, קומרה, גלילות, 83North, TLV, מאווריק, StageOne, ורטקס, OurCrowd, מאגמה, פונטיפקס, פיקו פרטנרס, סקוורפג, טרה, דויטשה טלקום, גיזה, ג'מיני, דיסרפטיב, אנטרי קפיטל, אימיניטי, הנקו, טרייונצ'רס ועוד. עוד שותפה בולטת ביוזמה היא קרן פיטנגו, שאחד השותפים בה ‑ רמי ברכה ‑ התפטר לפני חודשים ספורים על רקע חשד להטרדות מיניות שנחשף בתוכנית “עובדה”. לפי הערכות, החשיפה ב”עובדה” היתה אחד המניעים העיקריים של היוזמה החדשה.

יניב גולן, שותף בקרן הון הסיכון לול ונצ'רס, מבהיר שהנציבה תוכל לטפל לא רק במקרים חדשים, אלא גם בתלונות ישנות של נפגעות שחששו עד כה להתלונן. "הנקודה החשובה ביותר בעיניי אינה רק היכולת של נשים להתלונן, אלא ההכרזה של משקיע בכיר בקרנות הון הסיכון שאם קרן לא תאמץ את המדיניות החדשה ‑ הוא לא ישקיע בה".

לדברי גולן, "המנגנון שקוף לציבור.כל קרן התחייבה לפרסם את המידע על המדיניות ודרכי הגישה לנציבה באתר האינטרנט שלה.

לדברי קובי סמבורסקי, שותף בקרן ההון סיכון גלילות, “אין לנו מספיק נשים יזמיות וזו בעיה שמטרידה את כולם. החשיפות של הטרדות מיניות בעולם בחודשים האחרונים זעזעו אותי מאוד. לא ידעתי שיש מקרים כאלה בתעשייה שלנו. חשבתי שאנחנו תעשייה מתקדמת, ואחרי ששאלתי נשים בתעשייה הבנתי שהתופעה קיימת. אנחנו לא יותר גרועים מתעשיות אחרות אבל גם לא יותר טובים מהן".

אפליה מובנית נגד נשים

בארצות הברית, המפנה בהתמודדות עם הטרדות מיניות בהייטק האמריקאי חל לפני יותר משנה, בפברואר 2017. מתכנתת אלמונית בשם סוזן פאולר פרסמה בבלוג שלה פוסט ארוך וחושפני שהוכתר בכותרת "הרהורים על שנה מוזרה מאוד מאוד באובר". פולר תיארה את תרבות העבודה המחליאה בחברת שירותי הנסיעות, שכללה הטרדות מיניות מצד בוסים ואפליית נשים מובנית.

הסערה שעורר הפוסט היתה כה גדולה עד שהמשקיעים וחברי הדירקטוריון לא יכלו להמשיך להתעלם, ובסופו של דבר המייסד טראוויס קלניק עזב את החברה.

באפריל אותה שנה פרסם האתר The Information עדויות של שש יזמות על הטרדות שחוו בפגישות עם משקיעים. הן סיפרו שם בעילום שם על מגעים לא רצויים, שיחות טלפון והודעות באישון לילה, ואפילו על הבטחה להשקעה תמורת “טובות” מיניות. בכתבה עלה שמו של ג'סטין קלדבק, משקיע מוכר מקרן Binary Capital. תוך ימים ספורים עבר קלדבק מאיום בתביעת דיבה להתפטרות.אחריו נחשפו שמות משקיעים נוספים.

הכוח והכסף אצל הגברים

תופעת ההטרדות המיניות, בעמק הסיליקון ובישראל, לא מתקיימת בחלל ריק. תעשיית הטכנולוגיה סובלת מאי־שוויון חריף לא רק במספר העובדים ‑ כמעט 80% מעובדי המקצועות הטכנולוגיים הם גברים ‑ אלא גם בחלוקת הכוח, כלומר הכסף. רובם המוחלט של המנכ"לים והיזמים הם גברים. בארצות הברית, פחות מ־10% ממשקיעי ההייטק הם נשים, ובישראל המספרים דומים. רק בקרנות הון סיכון ספורות אפשר למצוא שותפה אישה בתפקיד משקיעה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
שאלות לחמי פרס ופיטנגו
אם זה לא היה עצוב זאת הייתה יכולה להיות הבדיחה של השנה. ראשית חובה לטפל באנשים כמו חמי פרס ושותפיו לקרן פיטנגו שהחליטו לקחת את החוק לידיהם ולפטר לאחרונה שותף בקרן בעקבות שלושה סיפורים של שלוש צלליות, וזאת כמובן מבלי למנות אף שופטת בדימוס כדי לבדוק את אמיתותן, ואילו זמן מה לאחר מכן לחתום על אמנה שמבזה את התנהגותם כלפי אותו השותף. כן אני אישה ואני מתביישת בשלוש הצלליות שלא היה להן את האומץ והחוכמה לחשוף עצמן. לנסח אמנה כזאת מבלי להתייחס ואפילו אף לדרוש סיכויי שווה גם לגבר זאת שערורייה. אולי תנסחו אמנה גם לגבי הגברים המנוצלים על ידי נשים??? אולי תבדקו כמה כספים הושקעו בנשים שעשו שימוש במיניות שלהן? אמנה לא יכולה להתעלם ממקרים שקרו בעבר ולכן צריכה לבוא דרישה של נשים וגברים גם יחד אשר מצאו לנכון לחתום על האמנה, לברר גם מקרים שקדמו לה. לא יתכן שגברים ונשים גם יחד יעשו שימוש במינם/ן להשגת מטרות אישיות. ואולי חשוב יותר להלחם למען שיויון זכויות ושכר בין נשים לגברים בענף.
אשה לא סמרטוט  |  24.06.18
9.
חיסול ממוקד המשך
התחקיר של עובדה לא היה הוגן, העיקר לקטול מישהו ובכל מחיר. ואפילו אם זה פוגע בילדים, זה לא היה הוגן ! האם היתה למישהו מחשבה שטפלו עליו משהו שלא היה ולא נברא ? כאשה חשוב לי שנשים לא תפגענה אבל גם שלא תפגענה ובמקרה של רמי ברכה הן פגעו ואיש לא בדק את אלו שטפלו עליו את העלילה, ברכה איש מוסרי , הגון וישר שננטש ע"י אלו שהיו חייבים לבדוק לעומק את הענין ולא מילאו את חובתם המוסרית יובל על כך !!!
רונית  |  24.06.18
לכל התגובות