פסילת מיזוג מזרחי-אגוד וניתוץ החזון של בר

רשות ההגבלים העסקיים שבראשה עומדת עו"ד מיכל הלפרין פותחת ולא בפעם הראשונה חזית מול הפיקוח על הבנקים. בסוף השבוע פרסמה הרשות את נימוקיה לפסילת מיזוג הבנקים אגוד ומזרחי שבו תמכה המפקחת על הבנקים חדוה בר, פסילה שזכתה לגיבוי מלא מצד משרד האוצר ואגף התקציבים.

אלא שבמסמך הנוקב שפרסמה הרשות היא חושפת תמונה עגומה הרבה יותר מהמשמעויות האפשריות של מיזוג אגוד ומזרחי לתחרות במערכת הבנקאית. רשות ההגבלים קוברת למעשה חלק מהותי מחקיקת שטרום, חקיקת הדגל של שר האוצר משה כחלון שאמורה להתניע תחרות בשוק האשראי. הרשות מפרטת את חסמי הכניסה להקמת בנקים חדשים בישראל ומטילה ספק גדול בהיתכנות של אותו חלק של חקיקת שטרום שמדבר על פתיחת שוק האשראי וחשבונות העו"ש לתחרות דרך הקמת בנקים חדשים.

הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין | צילום: אוהד צויגנברג

מי יעמוד ככה בתור

"מספר המתחרים בענף הבנקאות מצומצם והוא מאופיין בחסמי כניסה תמירים, שהובילו לכך שלא קם בנק חדש בישראל עשורים רבים", "תחום הבנקאות הקמעונאית מאופיין בחסמי מעבר גבוהים מאוד", "כמות הלקוחות שעוברים בין בנקים קטנה" – נכתב בנייר ההסבר של הרשות. עוד מוסבר שם כיצד הקמת בנק חדש הוא תהליך כמעט בלתי אפשרי. "תהליך קבלת הרישיון הבנקאי הוא תהליך ארוך ומורכב שלעתים מלווה בחוסר ודאות מצד המבקש בנוגע לדרישות העתידיות מצד הפיקוח על הבנקים. לפעול כבנק יש צורך בהקמה של מערכות מיחשוב בנקאיות. עלות הקמת המערכת ותחזוקתה בתקופה הראשונה נאמדת במאות מיליוני דולרים, ותקומת ההקמה מוערכת במספר שנים".

כמו כן נאמר כי "הקשר ההדוק עם הפיקוח על הבנקים מחייב בניית מערך שלם תומך רגולציה שמצריך גיוס עובדים ורכישת מומחיות בתקנות ובכללים הרגולטורים. בנק חדש שטרם רכש מוניטין בשוק יתקשה לגייס לקוחות ובפרט לגרום להם להפקיד את כספם אצלו". רגולציה מכבידה, מאות מיליוני דולרים הוצאות מיחשוב, תהליך קבלת רישיון ארוך ומעיק, חוסר מוניטין וניסיון – אחרי תיאור כזה קשה מאד לראות יזמים עומדים בתור להקים בנק חדש.

אלא שהסעיף אולי הקשה ביותר שכותבים אנשי הרשות מנפץ את חזון הבנק הדיגיטלי של חדוה בר. "מודלים של בנק דיגיטלי טהור ללא סניפים אינם נפוצים בעולם ומידת הצלחתם בישראל מוטלת בספק", כותבים ברשות ומתייחסים לדבריה של המפקחת על הבנקים שרק במאי האחרון העריכה בכנס "כלכליסט" כי בתוך שנה יוקם בנק דיגיטלי חדש בישראל.

חדוה בר | צילום: אוראל כהן

בשולי הדברים מפרטים ברשות ההגבלים בדיוק כיצד הבנקים בישראל מתמרנים את הלקוחות שלהם ומונעים במו ידיהם את התחרות. מדובר באמירות קשות שצריכות להדליק נורה אדומה בפיקוח על הבנקים שאולי במקום להיות כל כך עסוק בהקמת בנק חדש, כדאי שיפעל להסיר חסמי תחרות במערכת הקיימת. כך מסבירים ברשות כמה קשה לאתר הצעות למעבר לבנק חדש ולהשוות ביניהם. באופן כזה שהבנקים בהסכם שבשתיקה שומרים על סטטוס קוו שבו אף אחד מהם לא מעודד מעבר לקוחות מבנק אחד לאחר. "ברוב הבנקים הצעות הערך למצטרפים לא מובלטות או שקופות ופעמים רבות מורכבות מפרמטרים רבים שמקשים על השוואה ביניהן. חסמי המעבר הגבוהים הללו יוצרים כוח שוק של הבנק כלפי לקוחותיו".

הזדמנות לעקוץ

קשה שלא לתהות אם זו ההזדמנות של רשות ההגבלים לעקוץ את הפיקוח על הבנקים לאחר שבפיקוח לא "ספרו" את דעת המיעוט של הרשות במסגרת ועדת שטרום שבה הרשות כמו גם אגף התקציבים התנגדו נחרצות להותרת חברת כרטיסי האשראי כאל בידי בנק דיסקונט. 

בשורה התחתונה, המסמך של רשות ההגבלים הרבה יותר מאשר פוסל את מיזוג אגוד ומזרחי, הוא סוג של מנפיסט תוכחה לפיקוח על הבנקים.