אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הזכות לתעב: האם מסוכן לצנזר מפיצי שנאה ברשת? איור: רועי רחמים

פרשנות מאקרו

הזכות לתעב: האם מסוכן לצנזר מפיצי שנאה ברשת?

הצנזורה הגורפת ענקיות הטכנולוגיה על איש הימין הקיצוני אלכס ג'ונס היא איתות אזהרה מפני הכוח העודף שהוענק להן. הצפת שיח השנאה ריככה את התנגדות המשתמשים לצנזורה, אך מסירת ההכרעה לידי החברות היא טעות

10.08.2018, 21:56 | עומר כביר
אלכס ג'ונס ראה את זה מגיע. כבר לפני תשע שנים, בעקבות תקרית צנזורה מינורית יחסית לימים אלו, הוא ידע שיגיע הרגע שבו כוחן של ענקיות הטכנולוגיה יהפוך אותן בפועל לצנזוריות העליונות של השיח המקוון. "הן מתנהגות כמו שומרי סף", אמר ב-2009 בשיחה עם "כלכליסט". "גוגל, פליקר, פייסבוק - כולן טוענות שהן שומרות על חופש הביטוי אבל מנסות להגביל את חופש הביטוי בגלוי. אם הן ימשיכו לפגוע בחופש הביטוי צריך להחרים אותן, להחרים את המפרסמים שלהן, למחות ולהגן על חופש הביטוי שלנו באגרסיביות. מדובר במדרון מאוד חלקלק. ברגע שנקבל את זה לא נחייה בחברה חופשית".

קראו עוד בכלכליסט

בשבוע האחרון ג'ונס, מגיש תוכנית הרדיו המקוונת Infowars ומהסמלים הבולטים של תנועת הימין הקיצוני בארה"ב, החליק במורד המדרון החלקלק במהירות. התוכנית היומית שלו רוויה בתיאוריות קונספירציה הזויות, החל מהטענה שהטבח שגבה את חייהם של 20 ילדים בבית הספר סנדי הוק בקונטיקט מעולם לא התרחש, ועד לתיאוריה לפיה בכירי המפלגה הדמוקרטית הפעילו רשת של סחר בילדים ממרתפי פיצרייה. כל זאת בתוספת מנה גדושה של שנאה, לה"טבופוביה, איסלאמופוביה וסתם גזענות מסורתית.

ג ג'ונס בהפגנה בארה"ב | צילום: TNS ג

הביקורת הרבה שמקבלת התוכנית מחוגי שמאל ומהתקשורת הממוסדת לא מטרידה את ג'ונס או את מיליוני מאזיניו. אך בתקופה האחרונה מבקריו הפנו את מאמציהם לפלטפורמות התוכן שמארחות אותו, ובשבוע החולף הן נשברו זו אחר זו. ראשית היתה זו ספוטיפיי, לאחר מכן אפל, ובהמשך יוטיוב ואפילו פייסבוק, שלפני כחודש הגנה על הנוכחות של ג'ונס על הפלטפורמה שלה. כולן הסירו את התכנים של ג'ונס ותוכניתו מהפלטפורמות שלהן.

ג'ונס לא נמחק מהרשת לחלוטין, עמודי הטוויטר שלו עדיין פעילים וכך גם אתר התוכנית. ניתוקו מפלטפורמות הפודקאסטים, הווידיאו והמדיה החברתית עשוי לפגוע דרמטית בתפוצת התכנים ובהגעה לקהלים חדשים, אם כי בטווח הקצר הושגה תוצאה הפוכה: אפליקציות המובייל של Infowars עדיין זמינות בחנויות של אפל וגוגל וזינקו לצמרת טבלאות ההורדות. אך גם מצב זה עשוי להשתנות.

אין צורך לרחם על ג'ונס, הוא דמגוג וגזען שמקדם שיח שתורם במובהק לערעור היסודות הדמוקרטיים של ארה"ב. אך מה שקרה לו בשבוע האחרון צריך להדאיג את כלל משתמשי האינטרנט. זו כמובן אינה הפעם הראשונה שפלטפורמות מקוונות מצנזרות או חוסמות אדם כזה או אחר. אך ג'ונס הוא כנראה הדמות הבולטת ביותר שהוסרה באופן כה מוחלט מפלטפורמות מרכזיות בזמן קצר כל כך. המקרה שלו ממחיש יותר מכל את הכוח העצום שמחזיקות חברות הטכנולוגיה בעיצוב השיח.

 , איור: רועי רחמים איור: רועי רחמים  , איור: רועי רחמים

אך בשנים האחרונות משהו השתנה. נראה שמשתמשי האינטרנט הפסיקו לחדוש מהצנזורה המקוונת ואף החלו לדרוש אותה. כשמישהו מפרסם פוסט רווי בשנאה ובגזענות, כשמישהו מפרסם פוסט עם פליטת פה גזענית או סתם מפרסם פוסט שמעצבן אותם, משתמשים פונים לפלטפורמה ומבקשים להסיר את הפרסום. בכך הם מעניקים לענקיות הרשת כוח עצום להחליט מה מותר ומה אסור להגיד, ומעודדים אותן להשתמש בו. סקר שערך לאחרונה מכון פיו מצא שכ־58% מתנגדים לכך שהממשל הפדרלי יפעל נגד פייק ניוז, אך 56% תומכים בנקיטת צעדים דומים מצד חברות הטכנולוגיה.

והחברות מהססות פחות ופחות לנקוט בהם. בין אם מדאגה לשורה התחתונה ובין אם מחשש מפני משערוריה ציבורית או התחככות נוספת עם מחוקקים ורגולטורים. ג'ונס לא השתנה, זו ההגדרה של מה שנחשב לקביל שהשתנתה. וזה צריך להפחיד את כולנו. פייסבוק, גוגל ואפל הן חברות מסחריות, אך הן יצרו מרחב ציבורי שצריך להתנהג בהתאם. ההשתלטות שלהן על השיח, הפיכתן למונופולים דה־פקטו על הגישה למידע ולתוכן, מחייבת אותן לנהל את הפלטפורמות שלהן כמו כיכר העיר. כל אחד צריך להיות מסוגל לבוא ולצעוק מה שהוא רוצה כל עוד לא מדובר בעבירה על החוק, בלי שמאבטחים פרטיים יזרקו אותו החוצה.

במקום שהמשתמשים יקראו לצנזורה של עוד ועוד תכנים, עלינו לדרוש מודל אחר ודמוקרטי יותר להסרת תכנים ולחסימת משתמשים. מודל כזה שיגובש במעורבות של החברות, מחוקקים, מומחים ומשתמשים יקבע בבירור מה המדדים (מוגבלים ככל האפשר) לחסימה. מודל כזה ייצר שקיפות רבה יותר בתהליך ויוציא אותו משליטתן המוחלטת של החברות המסחריות. זה אמנם אומר שאנו עלולים להיחשף לתכנים שלא ינעמו לנו ואפילו ירתיחו לנו את הדם. אבל זה בסדר ואפילו רצוי, וודאי עדיף ממצב שבו נקום יום אחד ונגלה שסתמו לנו את הפה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
לצנזר זה מסוכן יותר מאשר לא לצנזר.
כשמצנזרים, זה אומר שיש מישהו שחושב שהוא יודע מה צריך לצנזר ומה לא. וזה אומר שאם הדעה שלו לא מתאימה לדעה שלך, אז אתה עלול להיות בצוות החוטף. השיטה הפשוטה ביותר היא טכנולוגיה, ורמת ענישה שונה של צנזור ע"י חוכמת ההמונים. אם הציבור חושב שדעה מסויימת היא קיצונית מדי מכדי להביע אותה, מצויין - השתמשו בכלים שיענישו את אותם מקורות. למשל, בפלטפורמה כמו יוטיוב, אל תכניסו את אותו תוכן למנוע חיפוש בכלל (שיהיה תוכן unlisted) או תוכן שהוא לא recommend או תוכן שהוא לא promoted. או טוויטר בלי שיוך לטיוגים וכו' וכו' וכו'. מחר יצנזרו את כלכליסט כי פרסמו סדרת כתבות נגד המודל הכלכלי של טוויטר.
מסוכן  |  12.08.18
4.
ל-1 ו-3: היום מצנזרים את אלכס ג׳ונס, מחר...
...יצנזרו אתכם! אני מתקשה להאמין שרק שלושה אנשים טרחו להגיב למאמר החשוב הזה, וששניים מתוכם (אני הוא השלישי) מאמינים בסתימת פיות. זה נכון שיש ברשת הרבה טיפוסים נתעבים שמפיצים שקרים ושנאה, אבל אם נתחיל לצנזר את האינטרנט, נשאלת השאלה - למי ינתן הכוח להחליט מה לצנזר? לממשלה? ואם נעניק לה את הכוח הזה, מה ימנע ממנה מלצנזר כל מי שמבקר את השילטון? צנזורה היא הצעד הראשון לעבר דיקטטורה, ואתם שמוחאים לה כפיים עוד תיבכו מרה ביום שבו יצנזרו אתכם.
אורן  |  12.08.18
2.
די בטוח שכותב המאמר מעולם לא האזין לאלכס ג׳ונס...
...ורק מצטט את מה שקרא באתרי השמאל בארה״ב. אחרת הוא היה יודע שעד כמה שאלכס ג׳ונס מוזר וסהרורי, הוא בוודאי לא גזען וגם לא הומופוב. הוא עוסק בכל מיני תיאוריות קונספירציה הזויות, אבל מדי פעם מקדם גם סיפורים אמיתיים לחלוטין שהתקשורת הממוסדת מעדיפה להעלים. הפופולריות שלו היא ריאקציה לשחיקה המתמדת באמינות של רשתות כגון CNN ו NBC ולהטייה הפוליטית הבוטה שלהן. אם עיתונאים ״מכובדים״ היו עושים את מלאכתם נאמנה, לא היה צורך באלכס ג׳ונס.
אורן  |  11.08.18