אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחרי בון תור, ג'נריישן קפיטל רוצה לקנות נתח מתחנות כוח צילום: תמוז רחמן

בלעדי לכלכליסט

אחרי בון תור, ג'נריישן קפיטל רוצה לקנות נתח מתחנות כוח

הקרן של יוסי זינגר וארז בלשה מנהלת מגעים לרכישת 41% משתי תחנות הכוח שמקימה רפק בצפון, תמורת 80 מיליון שקל. מדו"חות רפק לרבעון השני עולה כי לחברת התשתיות יש סכסוך כספי מול סימנס, שאמורה לספק את הטורבינות לתחנות

15.08.2018, 07:51 | גולן חזני

לחצו כאן לערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

קרן ג'נריישן קפיטל של יוסי זינגר וארז בלשה, בשיתוף קרן עם ויולה, מנהלת משא ומתן מתקדם לעסקה שנייה, אחרי רכישת 49% מחברת ההסעות בון תור תמורת 105 מיליון שקל, בתחילת יולי. ל"כלכליסט" נודע כי הקרן מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת השליטה בשתי תחנות כוח בצפון מרפק הבורסאית. 

קראו עוד בכלכליסט

ג'נריישן תשלם כ־80 מיליון שקל במזומן. רפק מחזיקה ב־82.2% מהתחנות, וג'נריישן תרכוש מחצית מאחזקה הזו, כך שבסוף העסקה תחזיק ב־41% ממניות התחנות. שווי התחנות הוא כ־1.2 מיליארד שקל, אך מתוך הסכום זה כמיליארד שקל הם חוב לבנק מזרחי טפחות ודויטשה בנק, שהעמידו מימון לפרויקט, בחוב ל־14 שנה. תחנת הכוח ברמת גבריאל שבמגדל העמק אמורה למכור את החשמל שתייצר, וכן קיטור ומים קרים, על פי הסכם בלעדי עם חברת נילית. תחנת הכוח שתוקם באזור התעשייה באלון תבור תמכור את החשמל והקיטור שתייצר, על פי הסכם בלעדי עם תנובה. אנרג'יאן אמורה לספק את הגז לתחנות.

רפק, שמנוהלת על ידי רוני אורן, וקרן דנהאם האמריקנית, רכשו את אחזקתן הראשונית בתחנות - 57% - בחלקים שווים באוגוסט 2012 מידי קבוצת דלק. הן שילמו אז 5 מיליון דולר במזומן, ותשלום מותנה של 4–6 מיליון דולר עם השלמת הסגירה הפיננסית. בינואר 2014 רכשו השתיים 11.2% נוספים מהמניות כל אחת, תמורת 3.7 מיליון דולר. בהמשך הן החליפו מניות עם תחנה שלישית שהיתה בבעלותן, כך שרפק נשארה עם שתי התחנות האלה. ביתר המניות מחזיקה גת אנרגיה. את הטורבינות מקימה סימנס, בעלות של כ־700 מיליון שקל.

בניית התחנות אינה מתנהלת בצורה חלקה. בדו"חות 2015 רשמה רפק הפרשה של 41 מיליון שקל בגין התחנות, על רקע החלטת רשות החשמל מספטמבר 2015 להפחית ב־10% את רכיב הייצור בתעריף החשמל, שמשקף את ההכנסות הצפויות של יצרניות החשמל.

בניית התחנות היתה אמורה להסתיים במחצית השנייה של 2018, אך היא מתעכבת. לפי דו"חות רפק לרבעון השני שפורסמו אתמול, היא תסתיים רק ברבעון השני של 2019. לטענת החברה, העיכובים נובעים "בעיקר מפעולות מול חברת החשמל, וכן משא ומתן מול סימנס, ביחס לאחריות לעיכוב בהשלמת הקמתם של הפרויקטים". הדו"חות גם חושפים סכסוך מול סימנס. לטענת רפק, "החברה זכאית, לפי ההסכם, לקנסות פיגורים מסימנס" מנגד, לפי הדו"חות, "לסימנס יש דרישות תשלום בגין תוספות וחריגים, בסכום העולה על גובה קנסות הפיגורים".

לטענת רפק, העיכובים הביאו להתייקרות בהקמת הפרויקטים האמורים בסכום של כ־72 מיליון שקל. על פי הדו"חות, רפק מנהלת מגעים עם מזרחי טפחות ודויטשה בנק להגדלת מסגרות האשראי מחד, והגדלת ההון העצמי המושקע בפרויקט מאידך. החברה הגיעה עמם להסכמות שלפיהן יקדימו הבנקים הזרמה של 90 מיליון שקל, כשמתוכם 61 מיליון כבר הוזרמו. בתמורה מגדילה רפק את ההון העצמי שתשקיע ב־12 מיליון שקל נוספים, שהוזרמו כבר, ועשויה להידרש ל־10 מיליון שקל נוספים. 80 מיליון השקלים שייכנסו לקופת רפק כתוצאה מהעסקה, עשויים לשמש בין היתר למטרה זו בחלקם.

הדו"חות שפרסמה רפק מציגים התאוששות, עם רווח נקי של 15.5 מיליון שקל לעומת הפסד של 12 מיליון שקל ברבעון המקביל. אך הרווח מגיע בעיקר מהכנסות מימון נטו בסך של כ־15.7 מיליון שקל, לעומת הוצאות מימון בהיקף של כ־12 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2017. הכנסות המימון נבעו משינויים בשווי הוגן של נגזרים שרכשה החברה, לצורך הגנה על השקעותיה בפרויקטים של תחנות הכוח.

ב־2017 הנפיקה רפק את החברה הבת ארמור בתל אביב, וכתוצאה מכך החלה לאחד את דו"חותיה של האחרונה מהרבעון הראשון של 2018. הדבר הביא לעלייה בהכנסות במחצית הראשונה - 200 מיליון שקל לעומת 85 מיליון שקל במחצית המקבילה. הרווח הנקי במחצית עמד על 31 מיליון שקל, לעומת הפסד של 21 מיליון שקל במחצית המקבילה. רפק עוסקת בתשתיות תקשורת, מחשבים, חשמל ואנרגיה. החברה פעילה בתחומי ההקמה וההפעלה של מתקני ייצור חשמל פוטו־וולטאיים וסולאריים, בנוסף לפעילות תחנות הכוח.

מימין: ארז בלשה ויוסי זינגר , צילום: תמוז רחמן מימין: ארז בלשה ויוסי זינגר | צילום: תמוז רחמן מימין: ארז בלשה ויוסי זינגר , צילום: תמוז רחמן

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות