המועמדת הכי מפתיעה לנגידה: קרנית פלוג

כמו ב־2013, גם ב־2018 הצליח ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשהפעם לצידו שר האוצר משה כחלון, להפוך את המרוץ לנגידות בנק ישראל למסלול מכשולים מפותל, כדי להגיע לאותה התוצאה – בחירה של מועמד או מועמדת שנתניהו לא באמת מעוניין לראות בתפקיד. וכך, מסתמנת קרנית פלוג כמועמדת המפתיעה לנגידות – וזאת בניגוד מוחלט לרצונם של נתניהו וכחלון.

ביום ראשון אמורים להיפגש נתניהו וכחלון עם הפרופ' מריו בלכר, מועמד לתפקיד הנגיד, לאחר שפגישתם הקודמת ביום שלישי השבוע נדחתה מסיבות שלא פורטו באופן רשמי. על פי הערכות אחת הסיבות לדחייה היתה חילוקי דעות בין השניים, בעיקר על רקע אי שביעות רצון של שר האוצר מהצגת מועמד שנתניהו מצדד בו באופן מובהק. כעת תערך הפגישה אולם לא ידוע אם בלכר עצמו עדיין מעוניין בתפקיד.

גם בתרחיש שבו יסכימו כל הצדדים על מינויו של בלכר ימצאו עצמם ראש הממשלה ושר האוצר בפני לא מעט מכשולים שעשויים להקפיץ את שמה של פלוג לראש הרשימה שוב, וזאת מבלי שנאותה כלל עדיין, מצידה, להתמנות לקדנציה שנייה.

שלוש משוכות

המשוכה הראשונה שניצבת בפני נתניהו וכחלון היא הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה שלא פועלת כיום ולכן לא ניתן להוציא לפועל את מינויים של שבעה תפקידים בכירים: רמטכ"ל, מפכ"ל, נגיד, משנה לנגיד, ראש מוסד, ראש שב"כ וראש שב"ס. ארבעה מבין שבעת בעלי התפקידים הללו עתידים לסיים את תפקידם בחצי השנה הקרובה. הסיבה לכך היא מינויה של ועדה חדשה, שהחליפה את קודמתה בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל.

לראש הוועדה החדשה מונה השופט בדימוס ומבקר המדינה לשעבר, אליעזר גולדברג. לצידו מונו שני חברים נוספים: רו"ח איריס שטרק, שנחשבת מקורבת לנתניהו ויעקב נגל, בעבר ראש המטה לביטחון לאומי בפועל, שמונה על ידי ראש הממשלה נתניהו ועבד תחתיו.

התנועה לטוהר המידות עתרה לבג"ץ באמצעות עורכי הדין יובל יועז וד"ר רפי נץ-צנגוט, בטענה ששטרק ונגל אינם נציגי ציבור כמתחייב, אלא בעלי זיקה חזקה לראש הממשלה שהוא בעל עניין במינויים (במיוחד מפכ"ל). נטען כי גם ללא תפקיד רשמי נגל ממשיך לשרת את נתניהו כנציגו במשימות לאומיות כמו המשא ומתן מול ממשלת פולין, ולדברר אותו בתקשורת בסוגיות שונות.

בנוגע לשטרק נטען שהסתירה זיקות פוליטיות ומשפחתיות רלבנטיות. אצל שטרק הקרבה לנתניהו בולטת פחות מזו של נגל שעניינו בהחלט עשוי להציף קושי. נגל ושטרק שובצו לכסאות נציגי הציבור בוועדה, להבדיל מוועדות איתור דוגמת הוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה ששם יש לראש הממשלה סמכות למנות שניים מחבריה.

במקרה הנוכחי, יבחן בג"ץ האם מונו מקורבי ראש הממשלה לנציגי ציבור. היום עתידה להגיש התנועה לטוהר המידות עתירה מתוקנת שבה יוצגו פגמים וטיעונים נוספים לפסילת השניים. בוועדה חבר גם אהוד פראוור מ"מ נציב שירות המדינה. המדינה אמורה להשיב לעתירה עד סוף אוגוסט כשדיון נקבע ל־6 בספטמבר. עד אז, בהסכמת המדינה, לא ניתן להגיש שמות מועמדים כלשהם לאישור הוועדה. ל"כלכליסט" נודע שהמדינה, מצידה, עתידה דווקא לדבוק בהרכב הוועדה – כלומר הפרקליטות תבקש מבג"ץ שלא לפסול את הרכב הוועדה – מה שעלול להאריך את ההליך המשפטי עוד יותר בהעדר מוצא של פשרה.

המשוכה השנייה היא ההכרזה של ראש הממשלה השבוע כי בכוונתו לסכם על מועד מוסכם להליכה לבחירות בעוד פחות משבועיים – בתחילת ספטמבר – אם לא יושגו הסכמות על חוק הגיוס, בעיקר עם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. מרגע ההכרזה על בחירות, גם אם טרם עבר חוק לפיזור הכנסת, נכנסת לתוקף המגבלה למינוי בכירים בממשלת מעבר שנועדה למנוע מחטפים פוליטיים, ולצד זאת מטרתה לאפשר לממשלה הנבחרת הבאה לאייש מינויים משמעותיים שיש בהם רכיב של קביעת מדיניות.

ויש גם משוכה שלישית. בימים כתיקונם, סביר להניח שנתניהו היה ממנה ממלא מקום עם פרישתה של פלוג, ב־14 בנובמבר. במקרה של הנגיד, המשנה הוא ממלא מקום בהגדרה, כך שאין אפילו צורך לבחור מועמד בצורה יזומה, וכך נדין בודו־טרכטנברג היתה נוטלת לידיה את המושכות באופן אוטומטי.

נתניהו נהג בצורה דומה גם עם נציב שירות המדינה – משרה שאינה מאוישת יותר משנה, ומוחזקת על ידי פראוור כממלא מקום. אבל גם כאן העלילה מסתבכת: בודו־טרכטנברג תסיים את כהונתה ב־28 בפברואר. ברמה העקרונית, ועל פי חוק, נגיד בנק ישראל יכול למנות את המשנה לקדנציה נוספת. אך במקרה הזה לא יהיה נגיד מכהן. גורמים בכירים בשירות המדינה מודעים לתרחיש הזה וכבר החלו להתריע על מצב שאין לו אח ורע בתולדות המדינה: מאז הקמת בנק ישראל, המוסד עלול להיוותר ללא נגיד בפועל מפברואר 2019 ועד הקמת הממשלה ומינוי של נגיד חדש – על כל המשתמע מכך.

פטורה מאישור

איך יכול נתניהו לצאת מהפלונטר? הרכבת כבר נסעה במובן שכל מועמד – יהיה אשר יהיה – חייב את אישורה של ועדת גולדברג שמנוטרלת, כנראה עד ההכרזה לבחירות, וכניסתן של בחינות מחמירות של מינויים ציבוריים לתוקף. יוצאת מן הכלל בנסיבות המיוחדות הללו היא פלוג.

גורם משפטי בכיר אמר ל"כלכליסט" כי למרות שלא התקבלה שום פנייה רשמית או בלתי רשמית בעניין, במישור התיאורטי "אם יחליטו להאריך לפלוג את הכהונה, היא פטורה מאישור ועדת גולדברג". מכאן, שנותרו לנתניהו שתי חלופות: להפוך לראש הממשלה הראשון שיותיר את בנק ישראל ללא נגיד במשך כמה חודשים, מהלך בעייתי, גם ברמת הנראות. זאת בעיקר על רקע טלטלות עולמיות דוגמת קריסתה של כלכלת טורקיה על רקע השתלטות ארדואן על הבנק המרכזי במדינה. אפשרות שנייה: למנות את פלוג.

ומה תאמר על כך פלוג? היא הרי כבר שיגרה מכתב וביקשה להודיע שהיא אינה מועמדת לתפקיד. גורמים המעורים בפרטים מסרו כי "נתניהו יכול להשיב את המכתב לשולחת". מי שבחן את המכתב בקפדנות אומר כי ניתן להבחין שפלוג הודיעה על אי התמודדות אך לא סגרה לחלוטין את הדלת. "בסוף נתניהו יבין שהוא צריך למנות אותה שוב", אמר הגורם.