אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
 "השבתון בבחירות לרשויות לא יזניק משמעותית את שיעורי ההצבעה" צילום: בנק ישראל, סבסטיאן שיינר

"השבתון בבחירות לרשויות לא יזניק משמעותית את שיעורי ההצבעה"

לראשונה מאז 1989, יום הבחירות המקומיות יהיה שבתון - בעלות למשק של 1.5 מיליארד שקל; פרופ' גידי רהט מהמכון לדמוקרטיה : "ניתן היה לשקול להתנות את מתן יום החופשה במימוש זכות ההצבעה בפועל"

28.08.2018, 22:38 | צבי זרחיה

הנהגת שבתון ביום הבחירות המקומיות ב־30 באוקטובר לא תעלה את שיעור ההשתתפות בהן באופן משמעותי, כך מעריך פרופ' גידי רהט מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה. השנה יונהג השבתון לראשונה מאז 1989, ועלותו למשק נאמדת ב־1.5 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט

מחקר של המכון לדמוקרטיה שסקר את נתוני ההצבעה לאורך השנים, מציג מגמה של ירידה בהשתתפות בבחירות המקומיות. ביטול השבתון תרם רק מעט למגמה זאת: בבחירות 1993 שבהן בוטל השבתון, ירד שיעור ההצבעה ב־3 נקודות אחוז בלבד לעומת הבחירות המקומיות ב־1989. לדברי רהט, במקום שבתון כללי "ניתן היה לשקול להתנות את מתן יום החופשה במימוש זכות ההצבעה בפועל".

הבחירות המקומיות נערכות אחת לחמש שנים. בבחירות האחרונות ב־2013 הצביעו רק 51% מבעלי זכות הבחירה. זהו שיעור נמוך משמעותית מההשתתפות בבחירות לכנסת. בבחירות הכלליות ב־2015 הצביעו 72.3% מבעלי זכות הבחירה, המשך מגמת העלייה מהבחירות ב־2013 (67.8%) ו־2009 (64.7%).

רון חולדאי וחיים ביבס, צילום: יובל חן, ענר גרין רון חולדאי וחיים ביבס | צילום: יובל חן, ענר גרין רון חולדאי וחיים ביבס, צילום: יובל חן, ענר גרין

מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך בהנחיית רהט על ידי שחף זמיר, השווה בין שיעורי ההצבעה במערכות בחירות סמוכות לכנסת ולרשויות המקומיות, וזיהה שלוש תקופות. עד 1973, שיעור ההצבעה בבחירות המקומיות נע בין 70% ל־80%, כאשר ב־1950 הוא אף היה גבוה משיעור ההצבעה לכנסת. התקופה השנייה נפתחה בבחירות המקומיות ב־1978, שבהן שיעור ההצבעה צנח בכ־15 נקודות אחוז, ל־57.3%. בתקופה השלישית, שני העשורים האחרונים, שיעור ההצבעה ירד לשפל של כמחצית מבעלי זכות הבחירה.

לדעת החוקרים, הירידה בהצבעה בשנות השבעים נבעה מהרפורמה שהפרידה בין הבחירות המקומיות לכלליות ופיצלה בין ההצבעות לראש הרשות ולרשימה במועצה. השינוי ניתק את הפוליטיקה הארצית מהמקומית: המצביעים כבר לא יצאו לחזק את המפלגה "שלהם" ברמה המקומית, והמפלגות הארציות הלכו והתרחקו מהרשויות המקומיות.

ההידרדרות נמשכה ככל שהשלטון המקומי נתפס כחלש ובעל יכולת השפעה נמוכה. לעומת הכנסת שעוסקת בחוץ וביטחון, השלטון המקומי נתפס כמוכה שחיתות, בלתי שקוף, ובלתי קשוב למעורבות אזרחית.

המחקר מעלה כמה הצעות להעלאת שיעור ההצבעה. אחת ההצעות הדרמטיות היא מתן הנחה בארנונה למי שיממש את זכות ההצבעה. בנוסף מוצע לערוך את הבחירות המקומיות והכלליות ביחד, מה שגם יביא יותר מצביעים וגם יחזיר את המפלגות הגדולות, על מנגנוני גיוס הבוחרים שלהן, לתפקיד משמעותי בזירה המקומית.

הצעות אחרות נוגעות לחיזוק המועצה המקומית: מתשלום לחברי מועצה כדי למשוך אנשים איכותיים, דרך מאבק בשחיתות באמצעות הגברת השקיפות וחיזוק שומרי הסף והאכיפה, ועד הגברת שיתוף האזרחים בהחלטות המועצה. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות