אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם אנו עדים לפריחת השחקן הטוב בכל הזמנים? צילום: טוויטר נבחרת צרפת ב כדורגל

האם אנו עדים לפריחת השחקן הטוב בכל הזמנים?

בגיל 19 מציג קיליאן מבאפה מספרים שלא נראו בעבר. אפילו ליאו מסי וכריסטיאנו רונלדו לא היו כל כך טובים בגיל 19 כמו הצרפתי הבינלאומי

16.10.2018, 14:35 | אוריאל דסקל

אחד מהדברים הקשים ביותר לעשות בכדורגל כיום זה לגלות איזה שחקן בן 17 יהיה שחקן בוגרים. על כל ילד פלא ש"קיים" את ההבטחה ונהפך לשחקן על יש עשרות שבגיל 17 נראו טובים בהרבה לגילם, אך בגיל 22 כבר לא שיחקו בליגה הבכירה במדינת. בן ת'ורנלי, למשל, היה השחקן המוכשר ביותר בדור "Class of 92" המפורסם של מנצ'סטר יונייטד. חבריו לקבוצה, גארי נוויל, דיוויד בקהאם, ניקי באט ואחרים - אף אמרו עליו שהוא הכישרוני ביותר במועדון, אפילו יותר מראיין גיגס. אבל הוא נפצע קשה בברכו ואת הקריירה סיים בגיל 35 אחרי שנים בליגות החובבניות של אנגליה.

קראו עוד בכלכליסט

מבאפה. עושה חיים, צילום: טוויטר נבחרת צרפת ב כדורגל מבאפה. עושה חיים | צילום: טוויטר נבחרת צרפת ב כדורגל מבאפה. עושה חיים, צילום: טוויטר נבחרת צרפת ב כדורגל

האמת, ילדי פלא בני 17 שמצליחים בעולם הכדורגל כבוגרים הם נדירים יותר מאשר שכיחים. בשנים האחרונות עיתון "הגרדיאן" עוקב אחר ההתפתחות של 'השחקנים הצעירים הכי טובים' בפרמיירליג ובעולם. שחקנים בני 16-17 שבמועדונים שלהם מאמינים שהם יהיו הכי טובים. שנתיים-שלוש אחרי הפרסום שלהם, הרוב לא מגיעים לליגה בכירה. למען האמת, יותר מ-90% מהשחקנים שמקבלים חוזה מקצועי בגיל 17 כבר לא משחקים כדורגל למחייתם בגיל 30. השחקנים הללו "נעלמים" בגלל פציעות, קריסה מנטלית או בגלל שפשוט היו מתקדמים עבור ילדים בני 17 אחרים אבל לא באמת כישרוניים ביחס לעולם הכדורגל המקצועי. לעיתים כישלון בבוגרים נובע מכך שהם פשוט התפתחו מוקדם מדי.

ועדיין, יש שחקנים שבגיל 17 כבר מככבים. הם כל כך מיוחדים שעד גיל 20 הם כבר עם יותר מ-100 משחקים לזכותם והם בעלי סטטיסטיקות של "גדולים". הם קיבלו את הבמה, הצטיינו עליה והמשיכו את הקריירה שלהם בהצלחה כבירה. וויין רוני, למשל, שיחק 162 משחקים במועדונים שלו (אברטון ומנצ'סטר יונייטד) עד גיל 20. הוא כבש בהם 51 שערים ובישל 17. כלומר, הוא כבש או בישל חצי שער כמעט כל משחק. בנבחרת אנגליה כבש תשעה שערים ב-20 משחקים, כולל ביורו 2004 בו פרץ לסצנה. רוני השתנה מספר פעמים כשחקן מאז - הפך מחלוץ עם כוח מתפרץ לשחקן מגוון שיכול לשחק במספר תפקידים בקישור ההתקפי והמשיך לקריירה מצוינת במנצ'סטר יונייטד ונבחרת אנגליה. מייקל אואן, שהיה שותפו של רוני בחוד נבחרת אנגליה למספר משחקים, היה ילד פלא בגיל 17 שמסתמך על המהירות האדירה שלו והותיר בלמים כבדים מאחוריו. הוא כבש 53 שערים ובישל שישה ב-107 משחקים עד גיל 20. היה מעורב בערך ב-0.55 שערים למשחק. בנבחרת כבש את אחד מהשערים הגדולים בתולדות המונדיאל (נגד ארגנטינה) וכבש שמונה שערים ב-26 משחקים עד גיל 20. אואן נפצע בגיל צעיר, איבד את היכולת המרשימה ביותר שלו - מהירות - והקריירה שלו, בסופו של דבר, היתה של חלוץ בינוני בפרמיירליג.

ליאו מסי שיחק בברצלונה 70 משחקים בהם כבש 26 ובישל 11 - מעורבות ב-0.52 שערים למשחק. מגיל 17 עד 20 היה בעיקר שחקן כנף שמייצר מצבי הבקעה לחבריו לקבוצה בזכות כישורי כדרור יוצאי דופן, שמבלה עם רונלדיניו ולא מקפיד במיוחד על תזונה בריאה. כשפפ גווארדיולה הגיע לקבוצה הבוגרת כאשר מסי היה בן 21, הוא הפך את הארגנטינאי ל"9 מזויף", כלומר חלוץ שמשחק עמוק בקישור ומשתמש בכישורי הכדרור והמסירה שלו בעיקר ממרכז המגרש ובתוך מסגרת קבוצתית שהופכת אותו למבצע הפעולות המכריעות העיקרי. מסי גם קיבל "טיפול צמוד" מהמועדון שבעקבות סדרת פציעות סידר לו פיזיותרפיסט ותזונאי צמודים שחינכו אותו לשמור על גופו. רונלדיניו וההשפעה המעט הרסנית שלו על מסי עזב את המועדון ואיפשר לארגנטינאי להתחבר למקצוענים טובים יותר מהברזילאי: צ'אבי ואנדרס אינייסטה. מאז מסי עבר אבולוציות שונות וכיום הוא שחקן שונה לחלוטין ממה שהיה בגיל 17. בנבחרת, אגב, למסי הטינאייג'ר היו שני שערים ב-14.

כריסטיאנו רונלדו גם כן עבר טרנספומציה משחקן כנף מהיר וכישרוני אך לא יעיל במיוחד למכונת שערים היסטורית. ב-117 משחקים כבש רק 18 שערים ומאחר שעד גיל 19 שיחק בעיקר על הכנף והרים כדורים לרוד ואן ניסטלרוי, היו לו 20 בישולים. כלומר מעורבות ב-0.32 שערים למשחק בספורטינג ליסבון ומנצ'סטר יונייטד. לא רע, אבל בטח קשה היה לדמיין אותו הופך לכובש הגדול בכל הזמנים בליגת האלופות וייתכן מאוד שבכדורגל נבחרות. שחקן נוסף שהתחיל לאט ביחס לילדי פלא אחרים הוא הוא זלאטן איברהימוביץ', שעד גיל 20 שיחק רק ב-33 משחקים בקבוצת כדורגל מאחת הליגות הבכירות באירופה (אייאקס) ובהם כבש 9 ובישל 5 (מעורבות ב-0.52 שערים למשחק). בנבחרת שיחק רק 3 משחקים וכבש שער אחד עד גיל 20.

אולי "ילד הפלא" המוצלח ביותר בדור הנוכחי הוא ניימאר, שבגיל 20 כבר היו לו 46 שערים ו-25 שערים ב-100 הופעות במדי סנטוס הברזילאית (מעורבות ב-0.71 שערים במשחק - יותר טוב מכל שחקן בוגר כיום). כן, אמנם מדובר בליגה הברזילאית ולא באירופה אבל גם נגד יריבות בינלאומיות ניימאר הרשים עם 8 שערים ב-15 הופעות בנבחרת ברזיל עד גיל 20. וכאמור, הוא נהפך לשחקן מאוד מוצלח בברצלונה ופריז סן ז'רמן. אמנם ייתכן שבגיל 26 כיום הוא לא הציג התפתחות אישית כפי שמסי, רונלדו או זלאטן הראו בגיל הזה ועדיין יש הרבה מאוד "ילדותיות" למשחק שלו, אבל מבחינת מספרים - הוא היה הטינאייג'ר המוצלח ביותר מבין כל השחקנים הבכירים כיום.

זה אם לא מחשבים את הנתונים הבלתי נתפסים של חברו הצעיר לקבוצה.

מבאפה וניימאר. ילדי פלא, צילום: איי אף פי מבאפה וניימאר. ילדי פלא | צילום: איי אף פי מבאפה וניימאר. ילדי פלא, צילום: איי אף פי

0.8 שערים למשחק

קיליאן מבאפה. למבאפה יש 111 משחקים במונאקו ופריז סן ז'רמן. בהם רשם 58 שערים ו-36 בישולים. זה מעורבות ב-0.84 שערים למשחק - הנתונים הכי מדהימים לשחקן בן 20 ומטה מאז פלה. צריך לזכור שמעורבות ב-0.8+ שערים במשחק כיום זה נתון שרק מסי ורונלדו מציגים על בסיס שנתי כבר יותר מעשור - והם שחקנים של פעם ב-25 או יותר שנים. כלומר, בגיל 19 מבאפה עושה מה שהשחקנים הטובים ביותר בעשרות השנים האחרונות לא עשו כשחקנים בוגרים.

אפשר לייחס את ההצלחה הזו לכך שהוא משחק בקבוצה שגדולה מהליגה שלה בכמה רמות - מבחינה מקצועית וכלכלית, אך הוא הצטיין גם כשחקן במונאקו שחטפה אליפות לפריז סן ז'רמן. והוא מבקיע על בסיס קבוע גם בטורניר האיכותי ביותר בעולם, ליגת האלופות. שלא לדבר על כך שבנבחרת, נגד הנבחרות הטובות בעולם, הוא עם עשרה שערים ושבעה בישולים ב-25 משחקים, שחלק מהם היו במונדיאל שמבאפה היה בו שחקן משמעותי מאוד בסגל שאותו הוביל לזכייה בטורניר.

קיליאן מבאפה יחגוג בדצמבר הקרוב את יום הולדתו ה-20. והוא יחגוג אותו כשהוא נחשב לאחד מהכדורגלנים הטובים ביותר בעולם. ואולם, הרבה מאוד יכול להשתנות בקריירה שלו. מפציעה לא עלינו ועד ירידה בכושר או קבלת החלטות קריירה רעות. על פניו, למבאפה יש את הפוטנציאל לרשום מספרים שקשה להאמין שמישהו שאינו ליאו מסי או כריסטיאנו רונלדו יגיעו אליהם. מספרית, הוא כבר בדרך לשם.

אבל בשביל שמבאפה ייחשב לאחד מהגדולים בהיסטוריה, מבאפה צריך להמשיך להתפתח ולא להישאר אותו שחקן כפי שקורה עם ניימאר. הוא צריך להימנע מפציעות שיקחו ממנו את העוצמה העיקרית שלו - המהירות, כפי שקרה למייקל אואן והוא יצטרך להשתנות ולעבור אבולוציות כדי להתקדם בעולם הכדור כפי שעשו מסי ורונלדו. מה שבטוח זה, שמדובר בשחקן נדיר איך שלא מסתכלים על זה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
כמה דברים
קודם כל כתבה מאוד יפה ומעניינת. אבל צריך לזכור מספר דברים: מסי - בגיל 20 (בשנת 2007) נבחר לשחקן השני הטוב בעולם אחרי קאקה. אמבאפה שיהיה בן 20 בסוף שנת 2018 לא יהיה בטופ 3 של הבלון דור. ניימאר ואמבפה כפי שציינת שיחקו בליגות הרבה פחות קשות משל רונאלדו, אוון, רוני ומסי. ודבר אחרון - אם להסתכל נטו על הסטטיסטיקה הזו, אז יהיו עוד הרבה הפתעות של שחקנים מהדור של אמבפה, שמי יודע, אולי אף יהיו גדולים ממנו. כי כפי שציינת, ניימאר עם 0.71, אוון ורוני היו באזור ה-0.52-0.55, ובסוף רונאדו עם ה-0.32 היחסית-לא-מרשים-שלו עקף את כולם בחתיכת סיבוב. כך, שאולי גם עכשיו מסתתר לנו איזה רונאלדו בין הרשפורדים, הדלה אלים והקלייברטים למיניהם. נקווה שיצמח לנו עוד איזה רונאלדו שייתן פייט לאמבפה ויהיה לנו עוד עידן מרתק של שני שחקני על (או אף יותר).
אלכס  |  20.10.18
לכל התגובות