מניות יורוקום נדל"ן במידטאון נמכרות בכל זאת לישראל קנדה

ארבעה חודשים אחרי שתקף בצורה חריפה את החברות ישראל קנדה ואלקטרה, בטענה כי הן פוגעות בניסיון למכור את אחזקותיה של יורוקום נדל"ן בפרויקט מידטאון בתל אביב, מוכר כונס הנכסים של יורוקום את אותן אחזקות ללא אחרת מאשר - ישראל קנדה. עו"ד חגי אולמן, המייצג את נושי יורוקום נדל"ן, האשים את ישראל קנדה ואת אלקטרה בהכשלת תהליכי הכינוס והאיתור של רוכשים לאחזקות. ל"כלכליסט" נודע כי אולמן הגיע עתה להסכמות עקרוניות עם ישראל קנדה למכירת מניותיה של יורוקום (37.5%) תמורת 150 מיליון שקל.

בכך משלימה ישראל קנדה רכישה כפולה של נכסים שהיו בבעלות בעל השליטה לשעבר ביורוקום, שאול אלוביץ', לאחר שבאחרונה רכשה את בית יורוקום ברמת גן, שבו שכן מטה החברה, תמורת 67 מיליון שקל. רכישות הנדל"ן של ישראל קנדה, שבשליטת אסי טוכמאייר וברק רוזן, מאלוביץ' מסתכמות בכ־220 מיליון שקל.

העסקה הנוכחית מייצרת מצב אבסורדי מעט, שכן רוזן וטוכמאייר גייסו בזמנו את אלוביץ' כמממן לעסקת מידטאון, פרויקט הממוקם בסמוך למגדלי עזריאלי, ובסופו של דבר הם רוכשים את חלקו בנכס במסגרת הליך כינוס הנכסים.

פרויקט מידטאון | צילום: אביגיל עוזי

ישראל קנדה החזיקה לפני הרכישה הנוכחית בנתח זהה לזה של יורוקום (37.5%), ואחריה תחזיק ב־75%. אלקטרה הציבורית מחזיקה ב־25% הנותרים.

באפריל האחרון, כאשר ישראל קנדה נכנסה להליך רכישת המניות, היא עוררה התנגדות מצד גורמים אחרים שביקשו לרכוש אותן. אלה טענו כי מכירה כפויה לישראל קנדה עשויה להפחית את התמורה עבור המניות שבידי יורוקום נדל"ן עד 126 מיליון שקל בלבד, בעוד בפועל חלקה של יורוקום נדל"ן בעודפי הפרויקט צפוי להיות כ־208 מיליון שקל. מנגד טענו ישראל קנדה ואלקטרה, ששקלה לרכוש חלק מהמניות, כי נדרשת השקעה ניכרת נוספת במידטאון בהיקף של 80-70 מיליון שקל.

חודשיים לאחר מכן, ביוני, במסמך שהגיש אולמן לבית המשפט, הוא האשים את שתי החברות ב"התנהלות כוחנית, חסרת עכבות ובלתי מתקבלת על הדעת, ונראה כי הגיעו לכלל מסקנה כי הדרך לכפות על כונס הנכסים — ושמא על בית המשפט הנכבד — לבצע עסקה לרכישת זכויות קבוצת יורוקום במידטאון, היא באמצעות הצבת מכשולים בפני כונס הנכסים ומניעת דרכו לאיתור רוכשים פוטנציאליים לזכויות קבוצת יורוקום במידטאון".

ברק רוזן ואסי טוכמאייר | צילום: אוראל כהן

אולמן דרש מבית המשפט להורות לשתיים לשתף עמו פעולה באופן מיידי ולפתוח חדר מידע למתעניינים פוטנציאליים, שיכלול את כל הנתונים הדרושים לצורך בדיקות נאותות.

הכונס מינה את מנכ"לית גזית גלוב בעבר רוחה לוין לנציגה מטעמו בדירקטוריון מידטאון, וטען בדבריו לבית המשפט כי ישראל קנדה ואלקטרה מסרבות להכיר במינויה, ובהתאם לכך אף הנחו את מנכ"ל הפרויקט איציק חממי לא לשתף עמה פעולה ולא למסור לה כל מידע בקשר למידטאון.

אולמן הוסיף כי בישראל קנדה ובאלקטרה סבורים בטעות כי אם יסכלו את פעולותיו בכוונת מכוון, יעלה בידי החברות לאלצו למכור להן את זכויות יורוקום נדל"ן תמורת 111 מיליון שקל - סכום נמוך מהותית מהשווי האמיתי של הנכס.

חוב יורוקום לנושים 250 מיליון שקל

בסופו של דבר החלו הצדדים להידבר והגיעו לפשרה לגבי המחיר, שבמסגרתו שילמה ישראל קנדה סכום גבוה מזה שעליו דובר בתחילת התהליך. נושי יורוקום נדל"ן, שהחברה חבה להם כ־250 מיליון שקל, הם קונסורציום בראשות בנק מזרחי טפחות, כלל ביטוח, מנורה מבטחים ובתי ההשקעות פסגות ואלטשולר שחם.

בנוסף למניות מידטאון מחזיקים הנושים גם במניות השליטה בחברת חלל תקשורת (54%), ששוויין בבורסה עומד על 140 מיליון שקל. אולמן מנהל מגעים למכור את האחזקה בחלל, אם כי הביקוש אינו גבוה. אם יימכרו על פי שווי השוק, הנושים צפויים לקבל החזר מלא על יתרת החוב, שבמקור עמד על 800 מיליון שקל.

ישראל קנדה מתמחה בארגון קבוצות רכישה ובניית פרויקטי יוקרה בעיקר בתל אביב, ומידטאון נחשב לאחד מפרויקטי הדגל שלה. הוא ממוקם בדרך בגין, בסמוך למגדלי עזריאלי, וכולל שני מגדלים - אחד למשרדים והשני למגורים. הפרויקט נמצא בשלבי סיום, והחלק שלא נמכר עדיין כולו הוא המסחרי. בנוסף בונה החברה מגדלי מגורים ברחוב דה וינצ'י בתל אביב בשיתוף עם אקרו נדל"ן, פרויקט מתחם לפיד בתל אביב שבו היא מנהלת מו"מ עם רשת המלונאות הבינלאומית Four Seasons, ואת קמפוס מיקרוסופט בהרצליה.