העסקה שעשויה לפטור את אפי נוה מהעמדה לדין פלילי

גם במפלתו הזמנית הנוכחית יש לראש לשכת עורכי הדין אפי נוה תרומה משמעותית לשלטון החוק. הנה, יום לאחר החלטת הפרקליטות להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע, מכבדים כל הגורמים המערכתיים סביבו את חזקת החפות, את הנוהל התקין, את האיפוק, הסבלנות והסובלנות. "נמתין עד לתוצאת השימוע", אמרה הבוקר (ב') שרת המשפטים איילת שקד, וכך אומרים ראשי הלשכה, במועצה ובמחוזות. נקל לשער איך היו קורעים לגזרים יריב פוליטי בנסיבות דומות. אבל למעט כמה עורכי דין ספורים שמוכנים לדבר על הבושה הציבורית בהמשך כהונת נוה, גוזרים על עצמם מקבלי ההחלטות שתיקה והמתנה.

הכדור נמצא כרגע בידיים של פרקליט המדינה שי ניצן. הפרקליטות, כדרכה, פיצלה את סיפור גניבת היציאה והכניסה לישראל של נוה עם בת זוגו לשלושה סעיפי אישום: קשירת קשר לעוון, יציאה מישראל וכניסה לישראל שלא כחוק בצוותא, וקבלת דבר במרמה בצוותא.

מהודעת הפרקליטות וממידע שהגיע ל"כלכליסט" יצא נווה את הארץ לבילוי עם זוגתו, ועם זוג נוסף - קרוב משפחה נוסף ובת זוגו. ביציאה נצמד נוה לגבה של "אישה אחרת" ו"השתחל בזריזות" בשער המעבר. בדרך חזרה "נצמד לאישה שחזרה עמו" - ייתכן זוגתו, אשת הקרוב שנסעה עמו, או מישהי אחרת שהכיר בטיסה חזרה. אגב, לנוכח ריבוי הסעיפים ניתן לתמוה שמא שקלו בפרקליטות גם "מעשה מגונה" בהינתן היצמדותו של נוה לגבה של אישה. גם בלי זה, הופתעו בסביבת נוה מעוצמת סעיפי האישום. במיוחד מסעיף קבלת דבר במרמה - עבירה שגוררת קלון, ושבשגרה מתייחסת להטעיית רשות מוסמכת כדי לקבל ממנה דבר שלא כדין.

האם נוה יקבל פטור מהעמדה לדין?

ההודעה על כתב האישום היא יריית פתיחה הכרחית למשא ומתן אפשרי על הסדר מותנה שיפטור את נוה מהעמדה לדין פלילי. והשאלה היא תמורת מה יינתן הפטור. פרישה מהוועדה לבחירת שופטים נראית כמחיר מוסכם. השאלה הגדולה היא האם תתלווה לכך גם ירידה מהבמה הציבורית. הפרקליטות לא יכולה לכפות זאת, כי אינה יכולה להתערב בזכות החוקתית לבחור ולהיבחר - של נוה ושל ציבור עורכי הדין. מצד שני, נוה, כמו עזר ויצמן ויצחק רבין שהעדיפו פרישה על כתב אישום, יכול לנטוש מרצונו. זה בוודאות לא יקרה. גם במחיר הוויתור על התייצבות לצדם של שני ענקים אלה.

ואז תיתכן אפשרות נוספת. פרישה מהוועדה לבחירת שופטים והעמדה לדין משמעתי בלשכה בעוון "התנהגות בלתי הולמת".

צרה עתידית נוספת שמאיימת על נוה היא שידור פומבי אפשרי של האירוע ממצלמות שדה התעופה. היום סירבה המשטרה לבקשת עו"ד חיים שטנגר, בא כוחו של עו"ד ברק כהן, שני יריביו המושבעים של נוה לשידור כזה. לטענת המשטרה מדובר בחומר חקירה. בכל מקרה, לפרסום כזה יכול להיות אפקט הרסני. כמו צילום הווילה שסייע לחיסול הרמטכ"לות של יואב גלנט. לפעמים תמונה אחת שווה יותר מאלף סעיפי אישום.

נוה הוא תפוח אדמה לוהט שכולם נמלטים כרגע מטיפול בענייניו. היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט נמלט מההכרעה בגלל "חברותו" עם נוה, שלא ברור בדיוק היכן נצרפה. בטוח שלא במסדרונות הפרקליטות הצבאית. גם עו"ד חוה מרצקי, יו"ר מועצת לשכת עורכי הדין, לא נוגעת בסיפור בגלל שהיא מועמדת לשיפוט. את ניהול המועצה בהקשר הזה העבירה לסגנה עו"ד מוחמד אבו יונס. גם ראשי המחוזות מצופפים שורות בהמתנה דרוכה. מי מטעמי חברות, ומי מטעמי ממלכתיות ואיפוק שכולם מתעטפים בהם בימים אלה.

שי ניצן נותר בחזית

מי שנשאר בחזית הוא פרקליט המדינה ניצן. בשלב זה ניפק ניצן טיוטה מחמירה במיוחד של כתב אישום שמאותת על אפס סובלנות ואפס הנחות. השאלה היא האם מדובר כעמדת פתיחה במשא ומתן, שתתרכך בהמשך - בתנאי ההסדר המותנה, בהורדת סעיפי אישום. וחוץ מזה ניתן להניח שניצן לוקח בחשבון גם שיקולים מטא-משפטיים, למשל השפעת החלטתו על סיכוייו להתמנות בבוא היום לבית המשפט העליון. כרגע הוא בין הפטיש לסדן. בעליון לא אוהבים את נוה ואילו שרת המשפטים היא עדיין בת בריתו.

נוה, כך נדמה, עדיין מסרב להבין מה כאן לא בסדר. בעיניו מדובר במעידה קלה של זחיחות וקלות ראש. מדובר במשהו שמקובל לפטור ב"נו-נו-נו" ו"שלא נראה אותך שוב עושה את זה". הוא מאמין שעם פלסטינים היו מקלים בנסיבות דומות ושגניבת הגבול לא יוצרת שום סיכון ממשי. והוא גם מסרב להבין שאולי נגמר לו המזל. הקריירה של נוה זרועה באתגור גבולות, בהליכה על הסף. ביחד עם המנטור הפוליטי שלו ויועצו הקרוב דדי סוויסה הצליחו השניים להשתלט על הלשכה ולעשות בה כרצונם. אחר כך המשיכו, ובהצלחה, לצמרת המשפטית הארצית, לצד השרה והיועץ (חברים קרובים כזכור) ונשיאת העליון.

אחד המשפטים החביבים על נוה - כשהיה שומע על התנהגות הזויה של מישהו - הוא "חסר לו הבורג של המודעות". ועתה, כך נדמה, הבורג הזה קצת התרופף אצלו, ובוחן המציאות השתבש אם הוא עדיין מאמין שהסיפור הזה יתאדה ויתפוגג. נוה ימשיך להיאבק כדי להישאר ראש לשכת עורכי הדין. הוא נכנס כעת לקרב מאסף על מעמדו, על הקריירה שלו, על תדמיתו. במציאות הישראלית הנוכחית לא ניתן לקבוע בפסקנות ש"זהו, הלך עליו". מוסכם שהתנהגותו מבססת העבירה אינה חמורה במיוחד. מוסכם גם שהתנהגות כזו אינה אופציה למי שמכהן כראש לשכת עורכי הדין.

והשאלה הגדולה היא איך מגשרים בין שני אלה.