יועצי הבנקים דחפו להשקעה בטכנולוגיה, ואז הגיע אוקטובר השחור

אוקטובר היה חודש קשה במיוחד למניות הטכנולוגיה בארה"ב. מדד נאסד"ק, המרכז אותן, בדרך למחוק את כל הרווחים שרשם מתחילת השנה. מניות שרק לפני רגע היו חביבות המשקיעים ספגו ירידות חדות.

הדוגמה הבולטת ביותר היא של מניית אמזון, שנחתכה ב־23% באוקטובר. אליה מצטרפת נטפליקס, שנפלה ב־18%. גם המשקיעים הישראליים לא ניצלו מהגל האדום ששטף את נאסד"ק, וחשיפתם אליו באמצעות קרנות מחקות סחפה אותם לתשואות שליליות. היועצים בבנקים לא טמנו ידם בצלחת ודחפו את הציבור להשקיע בקרנות הללו.

יועצי הבנקים דחפו להשקעה בטכנולוגיה, הלקוחות חטפו

הקרן הגדולה בתעשייה נופלת מאז יולי

קרנות הנאמנות המחקות עוקבות אחר מדדים באופן פאסיבי, ללא התחייבות להשיג את תשואת המדד. הקרנות הללו מגלגלות נכסים ב־35 מיליארד שקל. הקרן המחקה הגדולה בתעשייה, בהפרש משמעותי לעומת הקרנות האחרות, היא Indxx E-Commerce USA של מגדל שוקי הון. הקרן עוקבת אחר מדד אמריקאי המתמחה בהשקעה במניות הטכנולוגיה הגדולות, E-commerce index.

לקרן, שהושקה בנובמבר 2017, היקף נכסים מנוהל של יותר ממיליארד שקל. הקרן הגיעה לשיא שלה מתחילת השנה ב־25 ליולי. מאז היא הציגה ירידות, בעיקר בחודש האחרון, שבו מניות הטכנולוגיה ספגו ירידות של בין 17% ל־20%. טרם בוצע שיערוך של הקרן הכולל את ימי המסחר האחרונים בה.

המניות הגדולות העיקריות שבהן מחזיקה הקרן כוללות את אמזון (8.5%), גוגל (7.63%), פייסבוק (7.04%), נטפליקס (6.51%), בוקינג (6.02%) ופייפאל (5.94%). אם משווים אותן למשקל המניות הגדולות ביותר שנסחרות בנאסד"ק, ניתן לראות כי משקלה של אמזון במדד גדול יותר (10.1%).

מי שנכנס להשקעה בקרן של מגדל בתחילת השנה עדיין נהנה מרווח נאה, הנע סביב 14%-11%. לעומת זאת מי שהשקיע בנאסד"ק מורווח הרבה פחות — סביב 4%-3% מתחילת שנה.

אלא שהמשקיעים שהצטרפו לקרן סביב החודשים מאי־יוני כבר מופסדים על השקעתם. הקרן גייסה בפברואר האחרון 80 מיליון שקל, במרץ 155 מיליון שקל, באפריל כ־2 מיליון שקל ואת עיקר הכסף גייסה במאי, יוני ויולי (90 מיליון שקל, 120 מיליון שקל ו־106 מיליון שקל בהתאמה). בסך הכל גייסה הקרן כ־600 מיליון שקל מתחילת שנה, ועיקר הכסף כבר מופסד.

שער הקרן עמד נכון ל־23.1 על 111.4 אגורות - השער שאליו היא צפויה לחזור אחרי השערוך של הימים האחרונים. במילים אחרות, הרוב המוחלט של הלקוחות שנכנסו לקרן מופסדים. הדבר נכון גם לגבי כל מי שהשקיע בנאסד"ק מתחילת השנה.

אולם, העובדה שהקרן הפכה בתוך פחות משנה למובילה בתעשיית הקרנות המחקות עוררה את התלהבות היועצים בבנקים מהסקטור והם גייסו את ציבור הלקוחות המיועץ, הסולידי באופיו, לקרנות המשקיעות במניות מגזר הטכנולוגיה.

שתי הקרנות המחקות הבאות בתור מבחינת גודלן מנוהלות גם הן על ידי מגדל. הקרן השנייה בגודלה עוקבת אחר מדד תל בונד־שקלי ומנהלת נכסים בהיקף של 878 מיליון שקל. הקרן השלישית עוקבת אחר מדד S&P 500, והיא מנהלת 799 מיליון שקל.
     

יש לשקף ללקוחות את פוטנציאל הסיכון

קרן נוספת שמעידה על ההייפ במגזר הטכנולוגיה היא קרן גמישה של חברת קסם (אקסלנס) — קסם אקסלנס תיק השקעות גמיש. מדובר בקרן הגמישה השלישית בגודלה בקטגוריה, ובחודשים מרץ־ספטמבר היא רשמה גיוסים נטו של יותר מ־800 מיליון שקל.

הקרן הפכה לכוכבת לאחר שבספטמבר 2017 מונו יונתן הלף וסטיבן לוי, מנהלי קרן הגידור ION, כיועצים שלה. חצי שנה לאחר מכן הפכה הקרן למובילת התשואות בקטגוריית הקרנות הגמישות, עם תשואה של כ־20%.

קרן גמישה, כשמה כן היא, מאפשרת למנהל הקרן להשקיע ככל העולה על רוחו. לרוב נהוג להתייחס לקרנות הללו כאל סוג של מסלול כללי. זאת בדומה לקופת גמל - המשקיע בקרן סומך את ידיו על מנהל הקרן, שיידע לבצע השקעות שיובילו לתשואות טובות.

אלא שתמהיל השקעות הקרן חושף הטיה ברורה למניות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות בנאסד"ק: סולאראדג' (8.84%), מלאנוקס (7.53%), וגם ורוניס (5.11%). לשם השוואה, לקרן הגמישה הגדולה בתעשייה, זו של אלטשולר שחם, המנהלת 1.6 מיליארד שקל, אין כמעט חשיפה למניות טכנולוגיה.

שתי הדוגמאות, של מגדל ושל קסם, מעידות על ההתלהבות הרבה של מערך הייעוץ הבנקאי ממגזר הטכנולוגיה, בלי לשקף בהכרח ללקוחות את פוטנציאל הסיכון הגלום בו.