מדורי הגיהנום שעוברים אלו שממונים לאפוטרופסים

מדורי הגיהנום שעוברים אלו שממונים לאפוטרופסים

כרטיסי האשראי מבוטלים, חשבונות הבנק נחסמים וצריך אישור בית משפט כדי לטוס לטיול משפחתי לחו"ל - נקודת הזמן שבה ילדים הופכים לאחראים על רכוש הוריהם מכניסה למערכת היחסים האישית הזאת את המדינה, ולפעמים אנשים מוצאים את עצמם לכודים בסיטואציה שהם לא יכולים להשתמש בכסף שלהם

06.11.2018, 15:31 | מעין מנלה

לפני כשנה ס' התמנתה כאפוטרופסית על שני הוריה בטווח של חודשים ספורים. מהרגע שמונתה היא נתקלה במסכת קשיים בירוקרטים, בהוצאות כספיות בלתי נגמרות ובמערכת שדורשת ממנה לקבל אישורים מבית משפט על דברים שנראים טריוויאליים. "ברגע שממנים אותך כאפוטרופוס מבטלים אוטומטית את כל כרטיסי האשראי. במקרה של אמא שלי, כל הוראות הקבע שלה היו בכרטיסי אשראי וכדי לסדר את זה צריך ללכת לבנקים שיסדרו את ההרשאות לחיוב ואחר כך לפקסס לנותני השירותים. זה נשמע לא מסובך אבל לקח לי חצי שנה לעשות את זה. חצי שנה שבה כל הזמן הייתי מקבלת הודעות ניתוק מהוט ומתקשרת או הולכת לבנק – עד שבסופו של דבר שילמתי עם כרטיס האשראי שלי", היא מספרת.

קראו עוד בכלכליסט

הביטול האוטומטי של כרטיס האשראי הערים שורה של קשיים בטיפול באם המבוגרת. למשל, הזמנת ציוד מיד שרה שם מקבלים כרטיס אשראי או צ'קים, הזמנת תרופות אונליין או בטלפון שכן העסקאות מתבצעות בכרטיס אשראי או בדיקות עד הבית. "בפועל הייתי צריכה לרשום את העלות וזה יוצר המון התעסקות בקבלת אישורים". ס' הגישה בקשה לבית המשפט כדי לקבל כרטיס אשראי עבור אימה וקיבלה אישור, דבר שהוא יחסית חריג. אך גם האישור מבית המשפט לא הספיק לבנק בו התנהל חשבונה של האם. הבנק הציע לה כרטיס נטען או כרטיס דביט אבל ביד שרה לא קיבלו אותו ושוב היא נאלצה להשתמש בכרטיס האשראי שלה.

כשממונה אפוטרופוס המדינה הופכת לשותפה במערכת היחסים המשפחתית, צילום: שאטרסטוק כשממונה אפוטרופוס המדינה הופכת לשותפה במערכת היחסים המשפחתית | צילום: שאטרסטוק כשממונה אפוטרופוס המדינה הופכת לשותפה במערכת היחסים המשפחתית, צילום: שאטרסטוק

כשפנתה לאפוטרופוס הכללי היא קיבלה סיוע מעורכת דין שפנתה ליועצת המשפטית של הבנק על מנת לאפשר לה להנפיק כרטיס אשראי . "עורכת הדין אמרה שהפחד שלהם הוא מתרגילי עוקץ, שמישהו יגנוב את הכסף, אבל במקרה שלי אני ואחותי הן היורשות היחידות ואחותי היא בעצמה חסויה".

אחותה של ס' היא כבת 50 ונתמכה במהלך השנים כלכלית על ידי האם. ברגע שמונתה ס' כאפוטרופסית על אימה הופסקו גם התשלומים לאחות וכך קרה שבעצם היא נאלצה לשלם גם חובות של אחותה וגם של האם. היא הגישה באמצעות עורכת דין בקשה לבית המשפט להמשיך את התשלומים. האפוטרופוס הכללי התנגד אך השופטת אישרה את המשך התמיכה הכלכלית באחות, תהליך שארך כחצי שנה.

שלומית בקרמן אפרתי, צילום: רותם פריד שלומית בקרמן אפרתי | צילום: רותם פריד שלומית בקרמן אפרתי, צילום: רותם פריד

"מנגנון האפוטרופסות הופך את המדינה לצלע שלישית בתוך התא המשפחתי", אומרת עו"ד שלומית בקרמן אפרתי שותפה במשרד פיירשטיין-טיאר בקרמן-אפרתי המתמחה בדיני משפחה, צוואה ואפוטרופסות. "במקום שההחלטות תתקבלנה בגדרי המשפחה לפי שיקול הדעת של המשפחה וההיכרות עם הצרכים והנפשות הפועלות הפעולות צריכות להיות שקופות מול המדינה ולעתים גם לקבל אישור מהמדינה וכך פוגעים באוטונומיה של האפוטרופוס ובני המשפחה שלו". המטרה היא להגן על האדם שמונה לו אפוטרופוס אבל פעמים רבות נוצר סרבול בירוקרטי. "המדינה הופכת להיות שותפה וצריכה לחוות את דעתה בבקשות שונות שמונחות בפני ביהמ"ש, מה שיוצר סחבת בטיפול בבקשות ואנשים מוצאים את עצמם לכודים בסיטואציה שהם לא יכולים להשתמש בכסף שלהם".

אחת הסיטואציות השכיחות היא כמו במקרה של ס' של הורים לילדים מעל גיל 18 שממשיכים לתמוך בהם כלכלית מסיבות שונות כמו אוטיזם או פגיעות נפשיות. ההורים רוצים להמשיך לתמוך בילדים אבל ברגע שממונה אפוטרופוס בית המשפט בדרך כלל לא מאפשר זאת.

חשבון הבנק נחסם

במקרה של זוג בשנות ה-70 המאוחרות לחייהם מינוי לאפוטרופוס עבור הבעל כמעט עלה להם בהפרת חוזה לרכישת דירה. הזוג רצה לרכוש בית כדי לגור ליד הבת שלהם בעיר אחרת. אחרי שהם מצאו בית מתאים וכבר התחילו להיכנס למו"מ הבעל לקה באירוע מוחי ותוך פרק זמן קצר נכנס לתרדמת. מונה לו אפוטרופוס והבנק חסם את הפעילות בחשבון. הסכנה הייתה שהם יפרו את החוזרה לרכישת הבית ולכן פנו לבימ"ש בבקשה לאפשר את הרכישה.

"מצד אחד מינוי אפוטרופוס יוצר סרבול בירוקרטי אבל מצד שני נקודת הזמן הזאת שבה אדם לא יכול לקבל החלטות לגבי הרכוש שלו, היא נקודה מאד רגישה שבה אדם עלול להיות מנוצל לרעה גם על ידי הקרובים לו. מנגנון האפוטרופסות מאפשר פיקוח על אותה צומת דרמטית", אומרת בקרמן אפרתי. במקרה שבו בני זוג מנהלים חשבון משותף ולאחד מהם ממונה אפוטרופוס חוסמים את חשבון הבנק כדי לא לקחת סיכון שמישהו יעשה פעולות כספיות בכספיו של האדם שמונה לו אפוטרופוס. דוגמא נוספת היא שבמקרה שלאדם יש תיק השקעות ברגע שממונה לו אפורופוס לא יתאפשר לו להמשיך לנהל כספים באופן מסוכן אלא רק שמרני, גם אם הוא היה רוצה בכך.

רמת החיים מוגבלת

הוצאות שוטפות יכולות להיות משולמות על ידי האפוטרופוס אבל כל הוצאה חריגה צריכה להיות מאושרת על ידי בית המשפט ולכן אפוטרופוס לא יכול לאפשר רמת חיים מאוד גבוהה. הוצאות חריגות נחשבות גם למשל נסיעה לחו"ל או מתנת יום הולדת לנכדים או עזרה בלימודים אקדמיים. כך, אדם מבוגר שנהג לטוס לחו"ל עם משפחתו כל שנה היה צריך לאחר שמונה לו אפוטרופוס לבקש אישור מבית המשפט כדי להצטרף לטיול עם המשפחה. גם בחירת בית אבות סיעודי מצריכה אישור מבית משפט מכיוון שמדובר בהוצאה גדולה. "יש פה התערבות מאוד אגרסיבית של המדינה שהרציונל מאחוריה הוא להגן אבל היא יוצרת סירבול ולא תמיד מיושמת בצורה נבונה", אומרת בקרמן אפרתי.

בנוסף לקשיים והחסמים הבירוקרטיים אנשים שממונים כאפוטרופסים צריכים להגיש דו"חות תקופתיים לאפוטרופוס הכללי ולדווח על מצבת הנכסים של האדם וכן דיווח על ההוצאות השוטפות. חלק מהאנשים עורכים את הדו"ח בעצמם ואחרים נעזרים בעו"ד מה שמשית עליהם עלויות נוספות. גם המינוי כאפוטרופוס מלכתחילה דורש חוות דעת כי האדם לא כשיר לדאוג לענייניו מצד רופא. ס' מספרת שהעלות של חוות דעת כזאת מגיעה לאלפי שקלים כאשר בתי החולים מסרבים לספק אותה ומפנים משפחות לרופאים פרטיים לצורך כך.

אחד הכלים החדשים שנועד להתגבר על חלק מהקשיים שקיימים במנגנון האפוטרופסות הוא ייפוי כוח מתמשך. ייפוי כוח מתמשך מאפשר לכל אדם בנקודת הזמן שהוא מסוגל להחליט בענייניו (כלומר כאשר הוא עדיין צלול) לערוך מסמך משפטי במסגרתו יבחר את זהות האדם אשר יטפל בעניינינו כשהוא כבר לא יוכל וגם לקבוע את מתווה הפעולות שתתבצענה בענייניו. המסמך יכול להתייחס לשלושה נושאים: עניינים רכושיים, עניינים אישיים ועניינים רפואיים כאשר בכל אחד מהנושאים האדם בוחר מבעוד מועד מי יקבל עבורו החלטות וגם להתייחס להחלטות שתתקבלנה. המסמך ייכנס לתוקף בעת שבה האדם כבר לא יוכל להבין בענייניו ולשם כך כן יהיה צריך חוות דעת מומחה. את עלות חוות הדעת הרפואית לגבי כשירות מנגנון ייפוי הכוח לא פותר, אבל הוא כן יכול לפתור נושאים כמו מי יתמנה לאפוטרופוס, האם להמשיך לתמוך בילדים בגירים או להמשיך לנהל תיק השקעות ברמת סיכון גבוהה.  

"באמצעות מסמך זה ניתן לעקוף את מנגנון האפוטרופסות המסורתי על הסרבול הכרוך בו. מאחר והמסמך מטפל בנקודת זמן רגישה מאוד, מאפשר המחוקק למייפה הכוח לקבוע באיזה אופן הוא היה מעוניין בפיקוח על מיופה הכוח, בין במנגנון פרטי ובין במנגנון ציבורי – דהיינו דרך בית המשפט. כמו כן המחוקק קבע פרוצדורה ייחודית ומוקפדת אשר מבטיחה כי המסמך יבטא את רצונו האמיתי של מייפה הכוח, שכן יש לזכור שבנקודת הזמן שבה המסמך ייכנס לתוקפו הוא כבר לא יהיה בעל יכולת לטפל בענייניו", אומרת בקרמן אפרתי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

16.
נושא כאוב - זה מתיש ילדים של חסויים (מנוי של אפוטרופוס רכוש זה מהלך קשה לממונה לכך)
מתיש! אין מילה אחרת. צריך לזכור שמדובר בילדי חוסים. שהם בעצמם לא צעירים וגם הם סבא או סבתא. הבנק חסם כרטיס אשראי+ אפשרות לפעול דרך האינטרנט. כל הכסף עבר לאג"חים ובשנה האחרונה הכל ירד ויש הפסד כספי. אם רוצים לבקש מהבנק לשנות צריך להגיע לסניף אסור לתת הוראה טלפונית או בפקס. אני באופן אישית טופלתי ע"י אנשים טובים: השופט שמואל בר יוסף ומהאפוטרופוס ע"י עו"ד מורן יונגר ורו"ח יהונתן שקלים.. אנשים שבאמת היו בסדר. אבל זה קשה! התבקשתי לתת דווח ל 2017 הבנתי שאני צריך על כל דבר הסבר (עשיתי והכל עבר) הבנתי ופשוט השנה החלטתי לשלם מכיסי הוצאות בכדי שבדווח 2018 לא אצטרך לתת הסברים על כל הוצאה שהיא עבור האמא שלי. אם ממנים אפוטרופוס תבצעו בדיקות מקיפות אבל אם מונה תנו חבל ותנחו את הבנקים להקל ועוד דבר... תאפשרו חופש השקעה כי להאחז באג"ח זה פשוט לגרום להפסדים ראלים בתיק ההשעות.
אפוטרופוס רכוש  |  10.11.18
15.
"יפוי הכח... מאפשר למייפה הכח לקבוע באיזה אופן הוא מעוניין בפיקוח" - פשוט לא נכון
יפוי הכח המתמשך מוגבל ומגביל מאד. אולי מוריד קצת מהאגרות והפיקוח השוטף של המדינה אבל בהחלט לא מעביר את הסמכות למי שמייפה הכח בחר בו. עדיין המדינה לא מאפשרת למיופה הכח חופש החלטה בעניינים חשובים והבנקים מתערבים בכל מה שבא להם.
שקר, הטעיה מגמתית או חוסר מקצועיות  |  09.11.18
13.
עדיין הבנק חוסם מה שבא לו, עדיין צריך בית משפט על
על כל ההוצאות הנילוות, רק בשביל לעשות מה שהממונה על הרכוש אמור להיות מסוגל לעשות בלי טירטור נוסף. החוקים האילו נועדו להגן על הקשיש מפני אפוטרופוסים שלא מכירים אותו ועבורם הוא פשוט מקור הכנסה. החוק היה אמור להיות שונה עבור בני משפחה שהם אילו שעליהם נופל הטיפול בקשיש כשהוא לא יכול לטפל בעצמו והם במיילה אילו שישלמו אם יגמר לו הכסף.
יפוי כח מתמשך לא פתר כלום  |  09.11.18
12.
החסוי חסך כל חייו וזכותו להנות בזיקנתו גם אם אתה
לא מאשר את זה. נכון, חסויים חסופים לניצול, אבל בדיוק בשביל למנוע את הניצול הזה ממנים בן משפחה קרוב, ובמקרה אידיאלי את כל הילדים הקשירים, בשביל שישגיחו על החסוי ויקימו את רצונותיו ויאפשרו לו מה שגורם לו להנאה - וזה לא עניינו של אף אחד, גם לא של המדינה - להתערב בזה. תנוח דעתך - קשיש שיש לו כסף לנסוע לחו״ל לא מקבל שום עזרה מהמדינה.
למגיב 10  |  09.11.18
לכל התגובות