לא רק בישראל: השוחד צף על פני המים

המלצות המשטרה להגשת כתבי אישום בפרשת הצוללות (תיק 3000) מציירות תמונה מטרידה שהופכת אותה לפרשה הביטחונית החמורה בתולדות המדינה. מההמלצות עולה כי שורה של בכירים במערכת הביטחון קיבלה שוחד לכאורה מנציג התאגיד הגרמני טיסנקרופ בארץ מיקי גנור, שהפך לעד מדינה, במטרה להבטיח את קידומן של עסקאות ענק שבמסגרתן ישראל רכשה מטיסנקרופ צוללות וספינות בהיקף של כ־1.9 מיליארד יורו.

מנגנון השוחד הצליח להתקיים בין היתר בשל המאפיינים הבעייתיים, הערפל שעוטף את תחום הרכש הביטחוני והפיקוח הרופף עליו. עולם עסקאות הנשק הוא עולם שנמצא מתחת לרדאר ורובו ככולו חשאי. בתוך העולם הזה מדינות רוכשות נשק מתאגידים או מוכרות נשק למדינות אחרות. השקיפות מינימלית שכן מדובר בביטחון המדינה, ובמקרים רבים מעורבים בעסקאות האלו שלל גורמים שבמקרים רבים הם בכירים לשעבר במערכת הביטחון או מקורבים להם.

ישראל אינה המדינה הראשונה שבה התגלתה שחיתות חמורה בעסקה לרכישת צוללות - מה שהופך את הפיקוח הרופף לתמוה עוד יותר. שחיתויות סביב רכש צוללות התגלו בשלל מדינות לאורך השנים, בין היתר ביוון ובצרפת.

צילום: איי פי

בדצמבר 1995 נתקעה ספינת משא טורקית לחופי האי הקטן אימיה בים האגאי. ספינה יוונית נענתה לקריאות המצוקה שלה, אך הקפטן הטורקי סירב לקבל עזרה מהיוונים בטענה שספינתו נמצאת במים טורקיים. הספינה חולצה לבסוף, אבל האירוע הציף מחדש את המחלוקת על ריבונות האי, מה שכמעט גרם לפרוץ מלחמה בין יוון לטורקיה.

הקשר לטיסנקרופ

בעקבות ההתרחשויות החליטה ממשלת יוון לרכוש צוללות עבור הצבא, והודיעה על תוכנית הצטיידות בכלים הימיים בהיקף 17 מיליארד דולר. החברה שזכתה במכרזים לבניית הצוללות היתה פרושטאל הגרמנית, שנרכשה כמה שנים קודם לכן בידי טיסנקרופ.

הצוללת הראשונה היתה מוכנה כבר ב־2004, אך חיל הים היווני סירב לקבלה בטענה שהצוללת לא עומדת בדרישות שעליהן סיכמו הצדדים. הגרמנים, מצדם, טענו כי היוונים מנסים לעכב את התשלום המגיע להם. רק אחרי שש שנים, בספטמבר 2010, הסכימו חיל הים היווני ופרושטאל לחתום על חוזה מחודש, ולהרחיב את הרכש מארבע לשש צוללות. אלא שתחקיר שפרסם "דר שפיגל" הגרמני במאי של אותה השנה העלה חשדות כבדים לשחיתות בעסקת הצוללות - מה שהוביל לביטול הגרסה המחודשת שלה. החקירה שנפתחה בעניין בגרמניה וביוון העלתה שפרושטאל שילמה שוחד בהיקף 120 מיליון יורו כדי לזכות במכרז הצוללות היווני.

האישיות הבכירה ביותר היתה שר ההגנה היווני לשעבר אקיס צוכדזופוליס, שקיבל שוחד של 8 מיליון יורו. ב־2013 הוא הורשע בשורה של עבירות שחיתות ונגזר עליו עונש של 20 שנות מאסר. ביולי השנה הוא שוחרר בעקבות בעיות בריאות חמורות שמהן הוא סובל.

שר ההגנה היווני לשעבר אקיס צוכדזופוליס | צילום: איי פי

פרשת שחיתות אחרת שעירבה רכש צוללות וכסף גדול נחשפה ב־1997. יצרנית הצוללות הממשלתית הצרפתית, שנקראה אז DCN וכיום Naval Group, זכתה ב־1994 במכרז לבניית שלוש צוללות עבור חיל הים הפקיסטני. שנה בלבד אחרי הזכייה במכרז החל מודיעין חיל הים הפקיסטני לעקוב אחר קצינים ובכירים אחרים שקיבלו שוחד מהצרפתים. הפרשה התפוצצה בתקשורת הפקיסטנית ב־1997, והובילה לחקירות בצרפת ובפקיסטן. החקירות גילו כי שוחד בהיקף 50 מיליון דולר הועבר לקצינים בצבא פקיסטן, בהם מפקד חיל הים.

עוד התברר כי בכירים בממשלת צרפת, בהם גם שר ההגנה פרנסואה לאוטאר, התעקשו על צירוף מתווכים נוספים לעסקה. המתווכים קיבלו שכר טרחה של 30 מיליון דולר, והעבירו חלק מהכסף למימון קמפיין בחירתו לנשיאות של ראש הממשלה דאז אדוארד בלדור, דרך שורה של חברות קש. מי שהקים את אותן החברות היה ניקולא סרקוזי, אז שר התקציב ונשיא צרפת בין 2007 ל־2012. הסתעפות של החקירה גילתה כי DCN שילמה שוחד גם לבכירים סעודים כדי לזכות במכרז לבניית שלוש פריגטות עבור הממלכה, בעסקה שבה הועסקו אותם המתווכים.

בניגוד להמלצות הצבא

פרשת שחיתות אחרת שבה היתה מעורבת DCN הצרפתית התרחשה במזרח אסיה. ב־1991 זכתה החברה במכרז לבניית צי פריגטות בתמורה ל־2.8 מיליארד דולר. ב־2002 פרסם המשרד הטייוואני המקביל למבקר המדינה דו"ח חריף שמצא כי ראש הממשלה האו פיי-טסון שכיהן בין 1990–1993 קיבל החלטות רכש צבאי בניגוד להמלצות הצבא, וחתרו תחת סמכויות הנשיא טנג הוי. הסיבה לניגוד האינטרסים היתה כנראה שוחד של 500 מיליון דולר ששילמה החברה הצרפתית לבכירים טייוואנים.