דו"ח חריגות השכר: בכירים בתעש החזירו 700 אלף שקל על בונוסים שניתנו ללא אישור

טיפול בחריגות השכר בגופים ציבוריים חסך לציבור 309 מיליון שקל ב-2017 , כך עולה מדו"ח חריגות השכר בגופים ציבוריים של יחידת האכיפה ויחידת החקירות של הממונה על השכר ל- 2016 ‑ 2017 שפורסם היום (ג'). עוד עולה מהדו"ח כי עובדים שחרגו בשכרם השיבו 10.5 מיליון שקל ב־ 2017 . זאת לעומת 21 מיליון שקל שהושבו ב־ 2016 ו־ 36.4 מיליון שקל שהושבו ב־ 2015 .

אחד האירועים הבולטים שהביאו לחסכון הוא הפסקת החריגות בפנסיה התקציבית של האוניברסיטה העברית שהביא לחסכון שנתי של 7.5 מיליון שקל וחסכון אקטוארי של 120 מיליון שקל. בעיריית באר שבע נעשה שימוע קיבוצי על תוספות שכר ששולמו באופן לא חוקי ל-382 עובדים בעקבותיו הופחתו 787 שקל לכל עובד, מה שהביא לחסכון אקטוארי של 139 מיליון שקל.

חריגות השכר מאותרות על ידי השוואה בין השכר ב-2015 ל-2016 והשוואה בין תפקידים מקבילים, כאשר עלייה בשכר בהיקף מסוים מדליקה נורה אדומה ומביאה את היחידה לבדוק. אם הגוף שאצלו נמצאה החריגה מצליח להצדיק את אותו זינוק בשכר הוא אינו מוגדר בדו"ח כחריגה. השיטה עצמה מתקשה לאתר חריגות שהוטמעו בבסיס השכר של עובד מסוים אותן מנסה היחידה לאתר בדרכים אחרות, ומנגד לא כל חריגה לכאורה שמוצגת בדו"ח היא בהכרח חריגה, שכן ייתכן והגוף פשוט לא סיפק הסברים שכן קיימים. להערכת היחידה, היקף החריגות הקיימות בפועל גדול מאלו המוצגים בדו"ח.

האוניברסיטה העברית | צילום: דוד רובינגר

מדו"ח עולה כי ב-2016 נמצאו חריגות שכר בכ-10.5% מהגופים הציבוריים שדיווחו (83 מתוך 784 גופים), כמעט כמו בשנה שלפני כן, אבל ירידה משמעותית מאז הוקמה היחידה ב-1997 אז נמצאו חריגות שכר לכאורה ב-44% מהגופים. המגזר בו נמצא שיעור החריגות הגבוה ביותר הוא הגופים הנתמכים על ידי המדינה (אך לא חלק ממנה) כמו אוניברסיטאות, מכללות וקופות חולים. שם ב-7 מתוך 41 גופים (17%) נמצאו חריגות, מרביתן במוסדות להשכלה גבוהה.

חריגות השכר הבולטות

בחינת הדוחות לאורך השנים מראה כי עיריית תל אביב היא היחידה שנרשמים בה חריגות שכר בכל שנה רצוף מאז 2013. ברשות שדות התעופה, מועצה מקומית זמר והחברה לאומנות, תרבות וספורט חברה נרשמו חריגות שכר 3 שנים ברציפות בין 2014-2016.

בין האירועים הבולטים בשנה שעברה ניתן לראות כי בעיריית פתח תקווה מספר עובדים קיבלו תוספות בניגוד לחוק, בין היתר עבור שעות נוספות גלובליות. אלו נדרשו להשיב במצטבר 92 אלף שקל, כאשר החסכון הכולל מהפסקת החריגות שלהם עומד על כמעט 18 מיליון שקל. חריגות שכר בעיריית ראשון לציון שהופסקו יביאו לחסכון כולל של 6.3 מיליון שקל. בעיריית אשדוד 38 עובדים קיבלו תוספות שכר על "קריאות פתע" בניגוד לחוק ונדרשו להשיב כ-200 אלף שקל, כאשר החסכון האקטוארי מהפסקת התשלום עבור אותה תוספת עומד על 1.2 מיליון שקל.

מפירוט הפעילות של היחידה עולה כי בשנה שעברה מנהל אגף משאבי אנוש וגזבר העירייה של אור עקביא ננזפו והמנהל אף שילם קנס, בגין חריגות שאישרו לעובד בכיר בניגוד להנחיות משרד הפנים. מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר יצחק דדון העניק דרגה חורגת לסגן היועץ המשפטי של הרשות ו-3 דרגות חורגות ליו"ר ועד העובדים וכתוצאה ביה"ד למשמעת נזף בו ופסל אותו מלשמש בכל תפקיד ברשות לצמיתות. מנהלת משאבי האנוש במועצה מקומית מבשרת ציון ננזפה ונפסלה מלשמש בכל תפקיד בעירייה לצמיתות לאחר שאישרה תשלומי פרישה חורגים לעשרות גמלאים. מנהל משאבי אנוש בעיריית יבנה אישר חריגות בשכר לאשתו ולשני עובדים נוספים ופוטר בשל כך.

עוד עולה מהדו"ח כי בכירים בתעש נדרשו להשיב 700 אלף שקל מבונוסים שניתנו להם ללא אישור של רשות החברות. עובדים בחברת נמלי ישראל נדרשו להשיב 188 אלף שקל ובוצעה להם הפחתה של 1,400 שקל בממוצע בשכר, ועובדים בנמל אשדוד עומדים לפני תביעה להשבת 195 אלף שקל על חריגות בשכר, בין היתר תשלום כפול על שעות נוספות.

תעש

במסגרת תובענות שעדיין מתנהלות הוגשו כתבי תובענות נגד הגורמים שאישרו את החריגות בשכר (על חשבון משלמי המסים) והביאו את העובדים למצב הבעייתי. כך למשל הוגשה תובענה נגד נשיא מכללת המכון הטכנולוגי חולון בעקבות אישור חריגת שכר משמעותית לבכיר במכללה למרות שידע שזה אסור, נגד נשיאת מכללת עמק יזרעאל לשעבר, פרופ' שנהר, בגין אישור חריגת שכר מהותית לבכיר, מנכ"ל מועצת גוש עציון שחרג בהסדר מקומי מההסכם הקיבוצי עבור 30 עובדים במועצה, למרות שהממונה על השכר התריע על כך מספר פעמים. כתב תובענה הוגש גם נגד פרופ' יולי תמיר נשיאת מכללת שנקר ומנכ"ל המכללה בעקבות חריגות שכר מהותיות בשכרם של ראשי המחלקות במכללה ושכרו של המנכ"ל, למרות התרעות שניתנו על ידי הות"ת.

הקושי מצד בית הדין לעבודה

אתי גבאי מורלי, סגנית בכירה לממונה על השכר הדגישה בפתח הדו"ח כי למרות המאמצים של היחידה באוצר, ישנם קשיים משמעותיים להלחם בחריגות השכר. לדבריה,  "כיום במדינת ישראל אין משנה סדורה לצמצום שביתות ועיצומים וכתוצאה התגבשה מסורת לפיה בסכסוכים הקיבוציים אשר באים בתגובה להפעלת סמכותו של הממונה על השכר.. לא נמנעת מהעובדים על ידי בתי הדין האפשרות לנקוט בצעדים ארגוניים של השבתה ועיצומים". עוד מדגישה כי טרם נמצא מנגנון הלימה ראוי וצודק שיטפל בעבירה של בעלי התפקידים שאישרו את חריגות השכר והביאו בסופו של דבר להפחתות בשכר ולמבוכה והקושי שנתקלות משפחות העובדים ששכרם חרג.